תופעת הגמלים המשוטטים הביאה למקרי מוות מיותרים: "זה מחדל פרופר"

חצות שבין ראשון לשני בשבוע שעבר. אישה בת 68 נוהגת על כביש 2357, מבאר שבע לכיוון בסיס חצרים. לפתע היא פוגעת במשהו, מאבדת שליטה על ההגה ומתנגשת בעץ. היא לכודה במושב הקדמי. כל שנותר לפרמדיקים של מד"א המגיעים למקום הוא לקבוע את מותה. ה"משהו" שבו פגעה היה שיירת גמלים, ככל הנראה חמישה, שצעדו לבדם בחושך המוחלט. שלושה מהם מתו במקום גם כן.

הדיווחים על הטרגדיה באמצעי התקשורת החזירו את שושי בוזגלו כמעט שנה וחצי אחורה. ב-22 בינואר 2015 נהרג אחיה, יעקב (קובי) בוזגלו, בתאונה דומה בצומת יכיני, סמוך לשדרות, כשהתנגש בגמל שהשתולל על הכביש. “ברגע ששמעתי על התאונה, חשבתי ‘לעזאזל, עוד מוות מיותר', הייתי בסערת רגשות ואני עדיין נמצאת בתוכה", היא אומרת. 

בוזגלו, בת 41 מנתיבות, העובדת כחובשת בבית הלוחם בבאר שבע, לא שוכחת את אותו היום: “חזרתי מהעבודה בצהריים ואחותי ראתה באתר ‘רוטר' שהייתה תאונה, ‘בן 40 נפצע קשה באזור יכיני'. משהו בלב אמר לי: ‘קפצי, לכי לשם'. משהו בתחושות, היה לי אי שקט. הייתי בדרך לאזכרה של אבא של גיסי כשאחי הקטן התקשר ואמר לי שקובי עשה תאונה קשה. צרחתי ואמרתי ‘זה הוא מהתאונה עם הגמל', שאלתי אותו אם זה קרה ביכיני והוא אמר שכן והבנתי שהוא פצוע קשה".

 

קובי בוזגלו היה בן 40 ועשרה חודשים במותו. התאונה אירעה ביום חמישי והוא שרד עד יום ראשון, כשכל הזמן הזה היה מחובר למכונות הנשמה. הוא הותיר אחריו שני ילדים, אז בני 6 ו-5 ואישה בהריון, שארבעה חודשים לאחר מותו ילדה את בתו. הבת והאב לא זכו להכיר זה את זה. “ביתנו הפך בן רגע מבית שמח ושוקק חיים לבית עם עצב", היא מוסיפה.

“ידעתי שהמקרה הבא בפתח, שהפרקליטות והמשטרה לא מנעו את המוות הבא ואני לגמרי מאשימה אותם, באוזלת היד שלהם. באותו היום לא הצלחתי לישון, נורא עצוב לי שהיא נהרגה כי זה מחדל פרופר, מחדל נקי. אפשר היה למנוע את זה, זה מוות מיותר".

לבוזגלו ביקורת קשה על התנהלות פרקליטות דרום והמשטרה. לדבריה, תיק החקירה נסגר בשל חוסר ראיות, לאחר שהמשטרה לא הצליחה לאתר את בעליו של הגמל, ורק לאחר שהיא התראיינה לרדיו הוא נפתח בשנית. אך גם אז נאמר לה שלא לצפות יותר מדי, לפני שסגרו אותו בשנית.

“לפני הפעם השנייה שהוא נסגר, נפגשתי עם אלון אלטמן, פרקליט מחוז דרום ראשי, שאמר לי שרוב הסיכויים שהתיק ייסגר", היא משחזרת, “הוא אמר לי שאין עדים או ממצאים ואמרו לי להביא ראיות, אז אמרתי שאני אדאג לזה. הבאתי מישהי שראתה את כל התאונה והיא כתבה ארבעה עמודי פוליו".

את מצאת את העדה?

“כן, אני, אני הבורג הקטן. להם יש איך להוכיח, אבל כלום לא נעשה. שוב סגרו את התיק. אחי שמע על סגירתו במקרה, הפרקליטות אפילו לא יידעה אותנו.

“אני נורא כועסת, אי אפשר לתאר את הכעס שלי על המוות המיותר הזה של האישה. היה אפשר לעשות משהו, היה אפשר למנוע אותו, זה כל כך מקומם אותי", אומרת בוזגלו בכאב ומוסיפה כי היא מרגישה שהנושא לא מטופל כי לא מדובר ב"מקורב", כמו במקרה תאונת הפגע וברח שבה נהרג שניאור חשין ז"ל: “אנחנו האזרחים הפשוטים. במקרה של חשין פעלו מהר ואצלנו לא עשו כלום כדי למצות את הדין – יש דין בוזגלו ויש דין חשין".

תנועת רגבים, תנועה ציבורית שהוקמה במטרה להוביל לקביעת סדר יום יהודי וציוני למדינת ישראל בהיבטי קרקע וסביבה, הרימה את הכפפה בסוגיית הגמלים המשוטטים, ויחד עם שורת חברי כנסת, בראשם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), העלתה השבוע לוועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק לחובת סימון ופיקוח בעלי חיים.

מאיר דויטש, מנהל מחלקת המדיניות בתנועה, מסביר כי הכל מתחיל ונגמר בכסף: "לכל גמל יש בעלים, פשוט אין לו רצון להביא חציר למכלאה. אם הוא היה יודע שיש סיכוי גבוה שהוא יקבל קנס הוא לא היה משחרר את הגמלים לאכול בחוץ. במקרה של דוד כהן ז"ל, שנהרג לפני שנה וחצי בתאונה עם גמל והעמותה מייצגת את משפחתו, יודעים מי הבעלים של הגמל - זה המקרה היחיד בשמונה השנים האחרונות שמצאו את מספר הגמל, כי תמיד בעל הגמל מגיע אחרי התאונה וחותך את האוזן עם מספר הסימון. חקרו את הבעלים אך הוא טען כי מכר את הגמל ולא זכר למי ונסגר תיק החקירה".

אז הנושא הזה בעצם אינו מטופל כלל?

"פעם בכמה זמן עושים מבצעי אכיפה משטרתיים. ברגע שיש מבצע כזה הגמלים נכנסים למכלאות לזמן רב". 

דויטש לא מאשים רק את המשטרה אלא גם את המחוקק: “אם רואים גמל בכביש ומתקשרים למשטרה, מה הם יכולים לעשות? שוטר יבוא למקום, ידליק אורות, אבל הוא לא יכול לקשור את הגמל, אין לו כלים, הוא לא יודע איך לעשות את זה. צריך משאית וזו פרוצדורה לא פשוטה. אני מתוסכל, זה מוות מיותר, זה לא שהתופעה לא מוכרת. זו סתם מריחה, סחבת".

דויטש מדגיש כי קשה לזהות את הגמל בכביש: "הצבע שלו מוסווה, במיוחד בכבישים החשוכים בנגב, ובגלל שהוא גבוה, אז כשיש כבר תאונה היא מסוכנת וקטלנית. הגמל נופל על הנהג. ברגע שנתקלת בגמל, הסיכוי לצאת מזה הוא קלוש. אחרי התאונה האחרונה, שבה נהרגה האישה, היו עוד חמישה גמלים ששוטטו שם. יום־יום יש נהגים שכמעט נתקעים בגמל ולרוב הם מצליחים לבלום לפני".

לפי תנועת “רגבים", מנתונים שהיא קיבלה מהמשטרה, עולה כי בכל שנה מתקבלים יותר מ־1,000 דיווחים על גמלים משוטטים. מ־2008 ועד 2015 היו 7,000 דיווחים. כל שנה יש 15 תאונות שמעורבות בהן נפגעים ובשנה וחצי האחרונות יש כבר שלושה הרוגים. בכל אותם 7,000 מקרים המשטרה הגיעה לעבריין במקרה אחד בלבד.
 

ח"כ סמוטריץ', מיוזמי הצעת החוק שהוגשה, מעריך כי היא תעבור. “החוק קובע מה אסור ומה מותר – כללים איפה מחזיקים בעלי חיים כאלה, איפה מותר להם לשוטט ואיפה אסור. החוק נותן סמכויות לפקחים מכל מיני גופים לתפוס בעלי חיים כאלה, להחרים, לקנוס ולהשמיד במידת הצורך, והדבר המרכזי בעיני זה חובת סימון בשבב אלקטרוני תת־עורי עם רישום בעלות".

לדברי סמוטריץ', הבעיה הכי גדולה היא שמתוך אלפי תלונות לא הוגש אפילו כתב אישום אחד. הסיבה לכך: אין דרך להוכיח מי הבעלים של הגמל. “אנחנו נקבע שכמו ברכבים, כמו במשרד הרישוי - אם לא עשית העברת בעלות אז הרכב שלך", הוא מוסיף, “תהיה חובת רישום בעלות אצל הווטרינר המחוזי וחזקה שכל עוד לא נעשתה העברת בעלות, הבעלים הם האחראים על הגמל ויהיה ניתן לנקוט נגדם הליך משפטי. להערכתי זה יהיה גורם מרתיע".

סמוטריץ' הוא ממקימי עמותת רגבים, ולאחר שניהל אותה במשך שבע שנים, הנושא אינו זר לו. “יש המון תאונות שלא מגיעות לתקשורת כי אין נפגעים", הוא אומר ומוסיף כי יש לחוק גם יתרונות צדדיים, “זה עובר בפיקוח הווטרינרי, מעקב אחרי חיסונים. אפשר לבדוק בהקשר של מחלות, יש תוצאות חיוביות גם במעגלים אחרים".

לעומת סמוטריץ', בוזגלו נלהבת הרבה פחות, וזאת בלשון המעטה: “אין חוק. אם אתה בפריפריה, יש תחושה קשה שאתה בדלת האחורית של המדינה, שאתה לא מעניין. אם לצורך העניין זה היה קורה בתל אביב כל המדינה הייתה רועשת וגועשת. אבל זה הדרום, שתמיד אומרים: ‘תושבי הדרום עם הגמלים'. ‘עם גמלים אתם מגיעים לתל אביב?'. אני לא אוהבת את התחושות האלה של המקומות של מסכנות, אני לא שם, אבל אני מרגישה שאין צדק". 

 
 

מפרקליטות מחוז דרום נמסר בתגובה: "בעקבות הפגישה שנערכה עם בני משפחת המנוח, ביקשה הפרקליטות מהמשטרה לבצע השלמות חקירה, לרבות גביית עדויות מהאנשים ששמם נמסר לפרקליטות על ידי בני המשפחה. גם לאחר ביצוע השלמות החקירה, לא היה בחומר הראיות די על מנת להעמיד לדין אדם בגין גרימת התאונה שבה המנוח מצא את מותו. טענות בדבר אי ידוע המשפחה אינן נכונות בעליל. נציג הפרקליטות היה בקשר רציף עם אחיותיו של המנוח ועדכן אותן באופן שוטף לגבי התקדמות הטיפול בתיק וכן לגבי סגירת התיק לאחר ביצוע השלמות החקירה".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: “הטיפול בבעלי חיים משוטטים אינה בסמכות המשטרה וכל ניסיון לשייך זאת הנו הטעייה של הציבור. אנו מצרים על הניסיון של הגופים השונים הנושאים באחריות בטיפול בגמלים משוטטים מתוקף החוק, להטיל את האחריות לפתחה של משטרת ישראל. אנו כמשטרה מכירים בחשיבות הרבה לטיפול בתופעה המסכנת חיים ולכן אנו פועלים כל העת ומסייעים לאותם גופים באמצעות מבצעים יזומים ופעילות שוטפת במפגעים נקודתיים. חשוב לציין כי אזור הנגב, שבו משוטטים בעלי חיים רבים ומגוונים, מאופיין בשטחים פתוחים ונרחבים ומאות קילומטרים של כבישים, ואין באפשרותנו ויכולתנו להיות בו זמנית בכל אותם מקומות שבהם משוטטים בעלי החיים. משטרת ישראל תמשיך לסייע ואף לרתום את כלל הגופים הנושאים באחריות לטיפול מתוקף תפקידם ואחריותם בחוק לבצע פעילות מבצעית משולבת, וזאת כדי לצמצם את התופעה. 

"נסיבות התאונה של קובי בוזגלו ז"ל נחקרות על ידי בוחני משטרת ישראל ומטבע הדברים לא נוכל לפרט על אודות חקירה מתנהלת".