ויקי כנפו במחאת הפריפריה: "אנחנו לא נגד ההתנחלויות אלא נגד השיטה"

הם דורשים תקציבים לנושאי חינוך ורווחה. אני מצטרפת אליהם מחר בשביל לתמוך, כי אני מאמינה במה שהם עושים. אני תושבת פריפריה 30 שנה אז אני יודעת על מה הם מדברים. זה מאבק ממש צודק. זה מאבק נטול אינטרסים. הוא טהר בכוונותיו. הם לא דורשים כסף ולא כלום, הם לא אומרים לממשלה מה לעשות, הם רק דורשים שייקחו אחריות, ושיתנו לכל אזרח בפריפריה הזדמנות שווה ואמיתית".

מצליח ציינה שהמדינה מעבירה עכשיו עשרות מיליונים להתנחלויות, וכנפו השיבה: "אחת הסיבות שאני מצטרפת למאבק זה לתת להם טיפים. אחד מהטיפים הוא שאנחנו לא נלחמים עכשיו נגד התנחלויות ונגד פנסיונרים וזה. אנחנו אחד מכמה מאבקים ונלחמים נגד השיטה, נגד האפליות. ההתנחלויות וזה, כל אחד במאבק שלו. הקופה לא מוגבלת, כולם יודעים שיש כסף במדינה. אולי סדר העדיפויות לא צודק. אני לא נלחמת ומובילי המאבק לא נלחמים נגד התנחלויות. מה שקורה במאבקים זה ששוכחים על מה נאבקים, נאבקים אחד בשני, ושם למעלה במגדל השן מבינים שבעצם לא קרה כלום, כי הם מבינים שהמאבקים מתמסמסים רק על מריבות אחים, משחקי אגו וכאלה".

על חייה האישיים אמרה כנפו: "מי שזוכר אני תמיד עבדתי ולא הלכתי לצדקה כי אני ענייה, הלכתי על צדק. אני אמיתית. אני עדיין עובדת, עובדת במלון 'בראשית', מאוד אוהבת לעבוד. הייתה אז בעיה שאמרו שאנחנו פרזיטיות. אני יכולה להגיד שנשים חד-הוריות הן נשים שמטופלות בילדים, ולא כל אחת יכולה לעבוד בכל עבודה. למשל איפה שאני עובדת לא כל חד-הורית יכולה לעבוד. זו עבודה 24 שעות,

7 ימים בשבוע, שבתות, חגים. כאחת שעובדת אני לפעמים כל כך מבינה את אלה שלא עובדות והן נתמכות ביטוח לאומי. כי ברגע שהתחלתי לעבוד, לא קיבתי מזונות, לא קיבלתי את הביטחון שלי. ואז יוצא, אני לא אגיד ענייה, כי אני לא אוהבת להשתמש במילה הזאת, אז יוצא שאני נשארת בלי כלום כי אני משלמת כמו כל אזרח. מחשיבים לך את המזונות ואז לא נשאר לך כלום. חשבתי שיבוא יום, הילדים יגדלו, יגיעו לגיל 18, אני לא אצטרך את המונות, ואז יהיה לי צדק, תהיה לי פנסיה, יהיו לי כל מיני קרנות שנותנים, כל מיני, אז ויתרתי על הכל והמשכתי לעבוד. זה חשוב לבית ולנשמה ולהכל".