"אני לא אתן את התענוג לאף אחד לגרש אותי לא מהעסק ולא מהבית”, כך הכריז אתמול ששון שרה, בעל פיצוצייה בשדרות, ל”מעריב־השבוע”. “יום אחרי שנפלה הרקטה הקדמתי לפתוח את העסק, כדי שאם יצלמו בבוקר, שאסמאעיל הנייה יראה שהעסק שלי פתוח ושלא הצליחו להפחיד אותי”.



יום אחרי ירי הקסאם לעבר שדרות נראה שהחיים בעיר הדרומית חזרו למסלולם. מאיר כהן (60), יליד העיר, סיפר: “שדרות הייתה עיר רפאים, ורק בשנתיים־שלוש האחרונות היא התחילה להתעורר, אבל לצערנו עקב מה שקרה, אנו רואים שזו לא התעוררות אלא תרדמה זמנית”.



כהן הוא מנהל במפעל עוף עוז, שאחד מעובדיו נהרג לפני כמה שנים מפגיעת קסאם. “יש תחושה רעה שאנחנו כל פעם חוזרים לאותו הסרט ולא רואים את הסוף. החרדה הזו מלווה אותי ותושבים נוספים לכל מקום שנלך אליו – בארץ או בחו”ל. כל דפיקה וכל טריקה מחזירות אותנו אחורה”.



"לא אתן לאף אחד את התענוג לגרש אותי". ששון שרה, בעל פיצוצייה בשדרות. צילום: אבשלום ששוני
"לא אתן לאף אחד את התענוג לגרש אותי". ששון שרה, בעל פיצוצייה בשדרות. צילום: אבשלום ששוני



אצל שמעון בוסקילה, בעל מספרת שופן, העסקים כרגיל. המספרה מלאה לקוחות שלא נראות מודאגות במיוחד. “אחרי תקופה שקטה, פתאום מתחילות כל המחשבות על מלחמות, על זמנים מתוחים שחוזרים - וזה לא נעים בכלל”, אמר בוסקילה והוסיף בחיוך: “אצלנו אנשים חוזרים מהר לשגרה”.



סנדרה דהרוי הגיעה מאשקלון במיוחד כדי להסתפר אצל שופן. במקור היא מהולנד, אבל היא גם ממפוני גוש קטיף, מהיישוב ניסנית. “היו מצבים שהיה הרבה מתח, אבל אין מה לעשות, חייבים להמשיך בחיים”, היא מכריזה. “מחשבות על לעבור מהדרום? כלכלית זה לא אפשרי”.



עומרי גוילי (30), יליד העיר, טוען שהוא ורוב התושבים כבר לא מתרגשים מנפילת קסאם בשדרות. “זה בשגרה שלנו, אנחנו רגילים לסבבים האלה ואנחנו חזקים”. כשנשאל אם הוא רואה את העתיד בעיר, ענה שהוא מתכנן לעבור למרכז: “ההורים מבינים, כולם עוזבים, אין הרבה תעסוקה פה”.



נאוה כהן, מנהלת חשבונות במתנ”ס, מציינת: “העיר בתקופה אדירה, ויש גם פעילות ענפה למרות המצב”. מנגד, היא מודה: “אנחנו כל הזמן בלחץ, במתח. חמאס מזכירים לנו שהם שם. זה לא שקט שאת אומרת ‘זה נגמר’. אין שקט כזה. זה לא נעים, זה לא חיים נורמליים. אי אפשר לתכנן כל מיני דברים”.



החיים חזרו למסלולם, כשברקע קולות הירי. שדרות. צילום: אבשלום ששוני
החיים חזרו למסלולם, כשברקע קולות הירי. שדרות. צילום: אבשלום ששוני



כדי להראות שהחיים חזרו לשגרה, נמשך אתמול כמתוכנן פסטיבל “ליב שדרות” - שהחל שלשום בלילה בעיצומן של התקפות צה”ל ברצועה. ראש העירייה אלון דוידי הסביר: “הוכחנו שוב כי הטרור לא יכניע אותנו ושאת חוסנה האזרחי של שדרות אי אפשר לשבור. אנחנו ממשיכים בחגיגות הפסטיבל בשוק העירוני עם מאות תושבים, ומעבירים מסר ברור. אלה השנתיים השקטות ביותר שידע האזור כולו, ולא ניתן שאירוע נקודתי יפר את השקט. תגובת צה”ל לירי הרקטה היא אזהרה חמורה לאלו המבקשים לכלותנו”.



הדיהם של אזעקת "צבע אדום” ופיצוץ הקסאם בשדרות נשמעו היטב גם ביישובי עוטף עזה. “אנשים מודאגים מכניסה נוספת לסבב שלא נגמר, ואסור שזה יקרה”, אמר ראש מועצת אשכול, גדי ירקוני. “זה מחזיר אותך למה שקרה לפני שנתיים בתקופת צוק איתן ולתחושות של אי הביטחון. המשכנו הבוקר בחיי שגרה, אבל אנחנו לא רוצים לחזור לשם. חשוב לציין שהפעם צה”ל הגיב בתקיפות רבה למען יראו וייראו”.



ראש המועצה המנוסה של שער הנגב, אלון שוסטר, ציין שלראשונה מאז מבצע צוק איתן בקיץ 2014 חוו התושבים עוצמה חזקה של רעשי התקיפות ברצועת עזה. “אומנם לא הייתה תחושה של אירוע דרמטי, אבל אשתי, שהיא עובדת סוציאלית בשדרות ובשער הנגב, הוקפצה בעקבות האירועים כדי להרגיע”, גילה שוסטר, “מאות אנשים חזרו שנתיים לאחור והפצעים נפתחו. הייתי צריך לשכנע את אמא שלי בת ה־86, בשל הרעשים הכבדים שנשמעו בעת תקיפת צה”ל, שהפעם לא ירו עלינו אלא להפך”.