הלווייתו של הנשיא התשיעי וראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס, נערכה הבוקר (שישי) בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים. לטקס הגיעו מנהיגים ואנשי ציבור מ-70 מדינות, במה שנחשבת כמעט "פסגה בינלאומית", ובין המספידים היו הנשיא ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיא ארצות הברית ברק אובמה, ביל קלינטון וילדיו של פרס.

הנשיא ברק אובמה אמר בטקס הלוויה: "שמעון הראה לנו שצדק ותקווה הם הלב של הרעיון הציוני. חיים חופשיים. חיים בטוחים, חיים מלאים של חברות. זוהי מדינת ישראל, זהו הסיפור של העם היהודי במאה האחרונה, שהפך אפשרי בדור המייסדים, ששמעון היה אחד ממנו. מגיל צעיר, שמעון היה עד לאכזריות אליה יכולה להגיע האנושות. מה שקבוצה אחת יכולה לעשות לקבוצה אחרת. שמעון אמר פעם, שהמסר של היהודים לאנושות זה האמונה שמוסריות יכולה לשגשג בכל מצב. שמעון הראה מה אפשר להשיג כשמחפשים ידע והיגיון. התרומה שלו לאומה הזאת, היא כל כך בסיסית ורחבה, שלפעמים קל לפספס חלקים ממנה".

ברק אובמה סופד לפרס. צילום: AFP

 

נשיא ארה"ב התייחס לתפקידו של פרס כדמות מפתח במחנה השלום בישראל, ואמר כי: "העם היהודי לא נוצר כדי לשלוט בעם אחר, שמעון אמר. אנחנו נגד אדונים ומשרתים. הוא שנא אפליה. הוא התעקש, אפילו אחרי התקפות טרור וכישלונות במשא ומתן, שצריך להסתכל על הפלסטינים כשווים ועם זכות להגשמה עצמית. אנחנו מכונסים כאן ויודעים ששמעון לא ראה את חלומו מתגשם. האזור נמצא בתקופה נוראית, כאוטית. איומים בכל מקום. למרות זאת, הוא עדיין לא הפסיק לחלום ולעבוד".

אובמה המשיך דבריו מנקודת מבט אישית אישית ואמר: "למרות השוני בינינו, שנינו חיינו חיים מפתיעים. מפתיע לראות איפה התחלנו, ואיפה נפגשנו בסוף. שני אנשים כל כך רחוקים שהפכו לחברים. שנינו הבנו שהיינו כאן רק כי אנחנו מקרינים את הגדולה של עמנו, כל אחד את אומתו. מייצגים סיפורים על אנשים שלא ויתרו על הבסיס האנושי. סיפור על אנשים שסבלו ממגפי הדיכוי, ומעולם לא ויתרו. סיפורו של שמעון הוא סיפור על אדם שהאמין - ולא איבד תקווה". הוא סיים את דבריו בעברית ואמר "תודה רבה, חבר יקר". 

"אחינו הבכור האהוב, אתה אינך", אמר בטקס הנשיא ראובן ריבלין. "אני מדבר אליך בפעם האחרונה היום, כנשיא אל נשיא, כפי שנהגת לומר כשהתקשרת לתת עצה טובה. אני מדבר ועיני מחפשות אותך. אתה נאסף אל אבותיך, באדמה שאהבת כל כך, אך לא נאספים חלומותיך".

ריבלין נפרד מפרס בטקס הלוויה. צילום מסך


"מעטים החיים בינינו, שמבינים כמה הרים עקרת כדי להבטיח את עליונותנו הצבאית והמדינית. התברכת להיות נשיא של המדינה הזאת, והיא התברכה בכך שהיית ראשה. אדוני וידידי, היית לנו ללב, לב שאהב את העם, הארץ והמדינה. לב שאהב את אנשיה, לב רחב, לב רחב וגדול. היית מעין הנעורים של כולנו. האיש שחשבנו שגם הזמן לא יעצור. האהבה חוצת המחנות לה זכית בערוב חייך, היא ביטוי לכמיהה של כולנו לאופטימיות שלך. גם כשלא הסכמנו איתך, רצינו להאמין שאתה הוא זה שצודק. היה זה עונש קשה לסרב לתמימות שלך ולאופטימיות שלך", אמר ריבלין.

"שמעון, ערב ראש השנה, גם סליחה צריך לבקש ממך. מותר היה לחלוק עליך, למתנגדים הייתה חובה להביע דעתם, אבל היו שנים בהם נחצו קווים אדומים, ונעשו מעשים שמקומם לא יכירם. תמיד עשית את הדבר הטוב ביותר לעם", המשיך הנשיא. "מותך הוא חותם של עידן, תום עידן הנפילים. תם פרק בחייה של אומה, תם פרק בחיינו. הפרידה שלנו ממך היא גם פרידה שלנו מעצמנו. כשאנחנו רואים את כל מנהיגי העולם, מנהיגנו מקרוב ומרחוק, אשר הגיעו לחלוק לך כבוד אחרון, אנחנו מבינים שבכל העולם יתגעגעו אליך. אנחנו כבר מתגעגעים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים אחרי ריבלין. "שמעון תמיד הביט קדימה. הוא האמין בקידמה, במדע, בטכנולוגיה. כוחם של אלה לחזק את הביטחון, אך בכוחם גם לבנות את התשתית לשלום. אם נטפח יכולות אלו, המודרני ינצח את הברבריות, הטוב את הרע, והאור את החושך.

נתניהו בטקס הלוויה. צילום: פלאש 90

 

"שמעון יקירי. סיפרת שאחת הפעמים הבודדות בהן הזלת דמעה הייתה כשקיבלת את הבשורה המרה על נפילתו של יוני, אחי, באנטבה. אתה בכית אז שמעון, אני בוכה עליך היום. אהבתי אותך, כולנו אוהבים אותך. היה שלום שמעון. אדם יקר, מנהיג דגול. ננצור אותך בלב האומה, ואני מרשה לעצמי לומר - בלב האומות", אמר נתניהו - שהתייחס למחלוקת הפוליטית שהייתה ביניהם לאורך שנים וציין כי הפכו במרוצתן "מיריבים לידידים". 

נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, ספד ואמר: "היה לי כבוד לחלוק אתו כמעט 25 שנים. שמעון הוא מישהו להקשיב לו, לצחוק איתו, יש לו סבלנות אין קץ. הוא תמיד הרשים ביכולת שלו לעבור את כל המכשולים. יש לי את הכבוד לספר לכם מה הוא היה עבור מישהו שהוא לא אזרח המדינה - מיליונים שהוא מייצג ולא פגש. הוא דאג לילדי ישראל, אבל גם לילדי השכנים ומדינות אחרות ברחבי האומר. הוא תמיד הסתכל קדימה. צעירים בכל האזור מנסים לשבור את ההגבלות שלהן על ידי היכולות שהוא העמיק. המבקרים שלו טוענים שהוא היה נאיבי - הם טועים. הוא ידע בדיוק מה הוא עושה". 

בתו, צביה ולדן, אמרה: "אני נפרדת היום מפרס, שמעון, או כבוד הנשיא, או אבא, סבא, וסבא רבא. לראשון, פרס של המדינה, יספדו אחרים. אני אחלוק איתכם רגעים פרטיים. העולם יזכור את פרס הלוחם, שממשיך לרוץ למרות הנפילות. אני זוכרת אותו שהוא הראשון לקום לקידוש, לפענח את מילות השירים, לא מדלג על אף מילה. שר במלוא הגרון.  בעיני הציבור הרחב, הוא ייזכר כמי שסעד על שולחנות מלכים, אני זוכרת אותו במסעדה צרפתית אומר לי: 'זה טעים, אבל אין כמו הסלט של אמא'. ראו בו הרפתקן, שמאמץ לקבל כל חידוש, אבל כשנישאתי ושיניתי את שם משפחתי, לקח לו כמעט שנה להתרגל. הוא היה מודיע: "סוניה, גברת ולדן הגיע", היה מרוצה מעצמו. הוא היה תמיד מסודר, אלגנטי".


הנשיא אובמה בטקס הלווייה של שמעון פרס, הבוקר. צילום: רויטרס


עיניים רבות בעולם היו נשואות לאירוע הלוויה, גם כדי לראות את לחיצת היד בין נתניהו ואבו מאזן, יו"ר הרשות שהגיע להלוויה, אך בעיקר כדי לספק כבוד אחרון למי שנחשב למדינאי אהוב ובולט בסדר גודל עולמי. ארונו של פרס עזב את משכן הכנסת הבוקר, והובל להר הרצל.

עוד השתתפו באירוע: שר החוץ האמריקאי ג’ון קרי, מזכ"ל האו"ם באן קי מון, נשיא צרפת פרנסואה הולנד ונשיא ארה”ב לשעבר ביל קלינטון, שכבר הספיק אתמול לעבור ליד ארונו של פרס שהוצב בכנסת.

ביקורם של הבכירים הקשה על התנועה בבירה. כביש 1 נחסם לתנועה עבור שני הכיוונים מנמל התעופה בן גוריון ועד ירושלים משבע וחצי בבוקר עד תשע.

בנו של פרס, חמי, הבוקר


להלוויה הגיעו מחו”ל עוד שורה של אח”מים ובהם הנסיך צ’רלס, ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי, נשיא גרמניה יואכים גאוק, המלכה ביאטריקס מהולנד, ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו, ראש ממשלת מקסיקו אנריקה נייטו ועוד רבים אחרים. בסך הכל לקחו בה חלק יותר מ-90 משלחות של מנהיגים רמי דרג.

מיכל מעיין, סגנית דובר משרד החוץ, אחראית על התקשורת הזרה, סיפרה ל"מעריב־סופהשבוע" על ההפקה המורכבת. “מגיעות עשרות משלחות של מנהיגים מחו”ל, ולכל משלחת מוצמד מלווה ומתכנן ביקור”, סיפרה, “מעבר לכך ישנו הצוות של כל הטקס. אנחנו עובדים מסביב לשעון במבצע חסר תקדים. עובדים משגרירויות בעולם שהגיעו לחופשה בארץ גויסו כדי לתגבר את כוח האדם במשרד החוץ. ההיענות של מנהיגי העולם היא יוצאת דופן ואנחנו עושים את כל המאמצים לתת לפרס את ההלוויה שמגיעה לו. אנחנו נערכים לכל תרחיש אפשרי, עושים סימולציות וסיורים בשטח ומקווים שהאירוע יעבור בשלום”.
בתוך כך, הנשיא אובמה הורה אתמול להוריד את הדגלים לחצי התורן בכל מבני הציבור בארה"ב, לאות אבל על מותו של פרס. בהודעה שפרסם אובמה נאמר כי "לאות כבוד לזכרו של שמעון פרס, ראש הממשלה ונשיא ישראל לשעבר, אני מורה בזאת כי דגלי ארה"ב יורדו לחצי התורן בבית הלבן בכל מבני הציבור, בבסיסי הצבא בוושינגטון הבירה ובכל רחבי ארה"ב".

נוסף לכך הורה אובמה כי הדגלים יורדו לחצי התורן גם בכל השגרירויות והקונסוליות האמריקאיות ברחבי העולם. הוראתו של הנשיא האמריקאי - שנחשבת למחווה יוצאת דופן - תהיה בתוקפה עד לשעת השקיעה, לאחר הלווייתו של שמעון פרס. 


נשיא ארה"ב ברק אובמה, מתקבל על ידי מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד, הבוקר בנתב"ג. צילום: משרד החוץ

 

כ-50 אלף ביקרו את הארון


אתמול בשעות הבוקר הונח ארונו של פרס עטוף בדגל הלאום על בימה שחורה בחזית משכן הכנסת, ומשני צדיו אנשי משמר הכנסת במדי שרד ובכפפות לבנות. לאחר טקס קצר שבו הניחו נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו”ר האופוזיציה יצחק הרצוג זרים למרגלות הארון, התייצבו חברי סיעת העבודה בעבר ובהווה בפני הארון, חלפו על פניו - ורק אז נפתחו השערים והקהל הרב החל לזרום פנימה.

הנשיא ריבלין מבקר את ארונו של שמעון פרס. צילום: מרק ישראל סלםהנשיא ריבלין מבקר את ארונו של שמעון פרס. צילום: מרק ישראל סלם

בתחילה חששו בכנסת כי בשל חסימות הכבישים הנרחבות וההודעות על קשיים בהגעה לבירה יגיע קהל מועט יחסית לעבור על פני הארון, אבל עד מהרה הם התבדו. כבר בשעה הראשונה נכנסו מאות ומספרם רק הלך ועלה בהתמדה. היה זה מפגן יוצא דופן של אהבה והערכה, אולי קצת מאוחרת מדי, למנהיג שבמהלך עשרות שנים של עשייה פוליטית, מדינית וביטחונית ידע גם ימים של עוינות וחוסר כבוד. אבל רבות מהמחלוקות נשכחו לפרס בערוב ימיו ובוודאי לאחר מותו, בייחוד כשהציבור גם מביט בהשתאות במפגן הכבוד שהוא מקבל לאחר מותו ממנהיגי העולם.