"ייתכן שפייסבוק צודקים וזכותם לקבוע את גבולות הגזרה שלהם, אבל אני טוען שהמנגנון שלהם טיפש. אילו פייסבוק הייתה אומרת לנו למחוק תכנים פוגעניים לשיטתה מלפני כך וכך שנים, היינו עושים את זה", כך טוען יותם זמרי, פובליציסט ושדרן רדיו בעל עשרות אלפי עוקבים, שנחסם כבר כמה פעמים בידי הרשת החברתית, ולפני ימים ספורים גילה כי נחסם שוב לחודש בעקבות פוסט שפרסם לפני יותר משנה ובו המילה "קוקסינל".

היית רוצה שפייסבוק תפרסם מחר רשימת מילים אסורות לשימוש?

"כן, לא יהיה מאושר ממני. אנחנו רוצים דיאלוג, אנחנו לא נלחמים בפייסבוק. היא גם לא חייבת לנו דין וחשבון, אבל אם היא מתגאה בחופש ובחיבור שיצרה, אז קדימה, ספרי לנו מה מותר ומה אסור, תגדירי דברים ברורים. כרגע אנחנו מרגישים שפייסבוק היא ענקית שלא סופרת אותנו".

זמרי לא לבד: הרשת החברתית הפופולרית הצליחה לעורר בימים האחרונים את זעמם של עשרות עיתונאים, פובליציסטים, שדרים וכותבים מכל קצוות הקשת הפוליטית בשל מה שהם מכנים "גל חסימות" של משתמשיה, שבוצע לטענתם בשבועות האחרונים. הסיבה: כמו אצל זמרי, פוסטים שפורסמו בשנים האחרונות, ובהם מופיעה המילה "קוקסינל", בלי קשר להקשר שבה פורסמה. 

במסגרת מחאתם, אנשי התקשורת שלחו בתחילת השבוע מכתב להנהלת פייסבוק ישראל שבו כתבו, בין היתר: "בימים האחרונים כולנו עדים לתופעת חסימות וצנזורה בלתי מוסברות שמשתוללות בפייסבוק. מאות גולשים, מרביתם מהדמויות מהמוכרות ברשת, נחסמו עקב שימוש במילים ומושגים שככל הנראה ובאופן חד־צדדי, הוגדרו על ידי פייסבוק כ'אסורים לפרסום'... לא נעמוד עוד בשקט ונאפשר לפייסבוק לפגוע בצורה כל כך אנושה בחופש הביטוי שלנו, של חברינו ושל הקהילה... אנו דורשים מפייסבוק שתתנהל בצורה אחראית, ישרה ושקופה בכל הנוגע למדיניות ותנאי השימוש שלה ותפעל ללא דיחוי להסרת כל החסימות ולפרסום תקנון מפורט בכל שפה המדוברת במדינת ישראל, שיגדיר בדיוק אילו מילים ותכנים אסורים לפרסום ברשת החברתית. לא נאפשר עוד מצב שבו במדינת ישראל של 2016, חופש הביטוי של כולנו נתון לשיקולה הבלעדי של פייסבוק, שחורצת גורלות, ללא שקיפות וללא דין וחשבון, וקובעת מה אסור להגיד ומה מותר". 

בין החותמים אפשר למצוא את דנה ספקטור, טל שניידר, אראל סג"ל, אבישי עברי, יותם זמרי, עמית סגל, חנוך דאום, נדב בורנשטיין, רז ציפריס ורבים אחרים.

מיליון דיווחים בשבוע

זו לא הפעם הראשונה שפייסבוק נמצאת בעין הסערה וכנראה גם לא האחרונה: רק באוגוסט האחרון מחקה פייסבוק פוסט של טלי קורל, פעילה חברתית מוכרת שמפעילה עמוד עתיר עוקבים שנלחם בצרכני זנות, כמו גם חסמה את חשבונה. החסימה של קורל גררה בעקבותיה דיון ברשתות החברתיות על מדיניות החסימה והמחיקה שפייסבוק נוקטת. פייסבוק הסירו את החסימה של קורל, ואף טענה שהיה מדובר בטעות.

בספטמבר האחרון הסירה פייסבוק את הצילום זוכה פרס הפוליצר של "ילדת הנפלם" שצולם במלחמת וייטנאם - אחד הצילומים המפורסמים ביותר בהיסטוריה - בטענה כי אינה מתירה פרסום צילומי עירום של ילדים. מאוחר יותר חזרה בה מהחלטה זו וציינה בהודעה שפרסמה: "צילום של ילד עירום הוא בדרך כלל הפרה של הסטנדרטים הקהילתיים שלנו, ובמדינות מסוימות אפילו עלול להיחשב לפורנוגרפיית ילדים. במקרה זה אנו מכירים בחשיבות ההיסטורית והעולמית של הצילום הזה בתיעוד רגע מסוים בזמן".

בסעיף "סטנדרטים קהילתיים" בתקנון שלה מפרסמת פייסבוק כי היא דואגת לביטחון קהילת הגולשים שלה ומסירה תכנים שעוברים סייגים מסוימים, כדי לייצר סביבה בטוחה ונעימה לגלישה. בין היתר, מוסרים תכנים שבהם הסתה לאלימות, שנאה או תוכן מיני. החברה אינה מפרסמת את מספר הפוסטים שהיא מוחקת, אך טוענת כי היא מטפלת בכמיליון דיווחים לגיטימיים מדי שבוע, כאלו שאינם תלונות שווא. כל תלונה שמגישים משתמשים לפייסבוק על תוכן פוגעני נקראת ומטופלת בידי אדם שהוכשר לכך.

המייסד צוקרברג."פייסבוק שולטת כמעט בכל האספקטים של חיינו, והשליטה רק תלך ותתרחב". צילום: רויטרס

עם זאת, נראה שאיש אינו מבין באמת איך עובדת השיטה. עשרות גולשים שעמם שוחחנו אינם יודעים מדוע מפעילה פייסבוק חסימה במקרים מסוימים, ומדוע במקרים אחרים נראה שאינה עושה דבר. "פייסבוק חוסמת באופן שרירותי. לצופה מן הצד נראה שאין יד מכוונת ואין שום רגישות לקונטקסט של הדברים", אמר גולש שביקש להישאר בעילום שם.

"לפייסבוק יש בעיה להגדיר מה מותר להעלות ומה אסור להעלות על הפלטפורמה שלה, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו כשמצד אחד היא לא מורידה הסתה לרצח שמופיעה בפוסטים ובעמודים רבים, אבל מצד שני סוגרת וחוסמת עיתונאים לגיטימיים שמבטאים את עמדתם לגבי מה שקורה במציאות הישראלית ובכלל", אומר השר לביטחון פנים גלעד ארדן. "פייסבוק, שמרוויחה מיליארדים, לא רוצה לקבל אחריות לתוכן, היא לא מעסיקה מספיק כוח אדם, לא מעסיקה מספיק מומחים. אם הייתה עושה את הדברים האלו, היא לא הייתה עושה טעויות, כמו לחסום עיתונאים לגיטימיים או לאפשר הסתה לרצח על גבי הפלטפורמה שלה". 

בימים אלה השר ארדן מקדם עם שרת המשפטים איילת שקד את חוק הפייסבוק, שלפיו בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לחברות אינטרנט כמו פייסבוק או גוגל להסיר מהרשת תוכן שמהווה עבירה פלילית, ויש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה. הצעת החוק לא מחייבת את פייסבוק לסייע בניטור תכנים מסיתים, אלא רק להסיר תוכן מסית שכבר נוטר בידי המדינה.

"עוד תקום תחרות"

על פי דוח הקריאות לאלימות ברשת שפרסמה קרן ברל כצנלסון באוגוסט האחרון, בין יוני 2015 למאי 2016 פורסמו בפייסבוק בעברית 175 אלף קריאות לאלימות, מהן 115 אלף קריאות לאלימות עקיפה ו־60 אלף קריאות לאלימות ישירה. לפי אותו דוח, בכל שלוש דקות נכתבת קריאה לאלימות ברשת. 85% מהקריאות לאלימות מכוונות לפגיעה בבני אדם ("לרצוח", "לאנוס", "להרביץ") ו־15% מתכוונות לפגיעה ברכוש ("לשרוף", "לפרק", "לחבל"). הדוח לא זכה להתייחסות מצד פייסבוק.

בכנס הלוחמה בטרור שנערך בספטמבר האחרון אמרה השרה שקד כי פייסבוק מחקה בחודשים האחרונים את רוב החומרים שישראל דרשה את הסרתם. לדברי שקד, בין מאי לאוגוסט 2016 נענתה חברת פייסבוק בחיוב ל־95% מתוך 158 הבקשות להסרת תכנים שהגישה המדינה, בעיקר דפים המזוהים עם ארגוני טרור ותכנים המעודדים טרור.

"ההסכם בינינו לבין פייסבוק הוא כמו כל הסכם בשוק החופשי בין ספק שירות ולקוח", טוען עו"ד יהונתן קלינגר, פעיל למען זכויות אדם בעולם הדיגיטלי. "זה הסכם מתוך רצון חופשי, אבל בישראל לפחות הסכמים כאלו הם בעייתיים בגלל חוק הסלקציה (חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים משנת 2001). ברגע שאדם נחסם באופן שרירותי, הדבר עלול להיתפס כאפליה. השאלה היא אם הפגיעה של פייסבוק בחופש הביטוי היא אכן אפליה. אין עדיין פסיקה בנושא, וברור שפייסבוק, במדיניות החסימה השרירותית שלה, פוגעת במשתמשים פרטיים ובעסקים כשהיא חוסמת. ייתכן שאם יקום אדם ויתבע את פייסבוק בנושא, הוא יזכה, אבל מדובר בסיכון של תשלום הוצאות משפט בסכום גדול במקרה של הפסד". 

עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל. צילום: פייסבוק

האם המכתב של אנשי התקשורת יצליח כעת לשנות את פני הדברים? תלוי את מי שואלים. "פייסבוק זו מדינה שעושה מה שהיא רוצה, ואנחנו בישראל רק נקודה קטנה", טוענת דפנה רייף, מנהלת המדיה והרשת החברתית ברדיו 103FMומפעילת העמוד "בועטת ברשת". "יש להם היום 1.7 מיליארד משתמשים ב־60 מדינות, והם רק הולכים וגדלים. מי שחושב שהוא מכיר את המערכת הזאת - טועה. אנחנו, מנהלי מדיה חברתית, מעדיפים לפנות לחברה באירלנד או בארצות הברית במקרי הצורך ולא לפייסבוק ישראל, שאיתה אין שום דיאלוג. המטרה של פייסבוק היא שיהיה לגולשים כיף ונחמד, אבל אין להם שום כללים ברורים. והציבור ממשיך להיות שבוי של הפלטפורמה". 

אז את לא צופה שינוי בעקבות המכתב?

"שום שינוי. הדרך היחידה להשפיע היא נטישה מוחלטת, אבל זה לא יקרה. כולנו מכורים לפייסבוק ואין לנו שום נקודת לחץ עליה. פייסבוק שולטת כמעט בכל האספקטים של חיינו, והשליטה רק תלך ותתרחב לעוד תחומים".

"אני לא משלה את עצמי שפייסבוק תשנה משהו בעקבות המכתב", אומר גם רז ציפריס, פעיל רשת מוכר שנחסם לפני כמה ימים בעקבות פוסט שכתב לפני שנתיים ובו המילה "קוקסינל" מופיעה בהקשר פרודי. "הם מתנהלים כדיקטטורה. המכתב שלנו בא לומר להם: אתם יכולים לחסום אותנו מהרשת שלכם, אבל לא לחסום אותנו מלכתוב. זו מעצמה של מיליארדים, אבל הם מנותקים מהמשתמשים, ולא באמת השכילו לפתח כלים שיחברו ביניהם. לטווח ארוך התייחסות כזו רק תפגע בהם".

אתה רואה אלטרנטיבה?

"אני בטוח שמתישהו תקום תחרות לפייסבוק".

"פייסבוק היא חברה שיושבת באירלנד ומטרתה לחבר בין אנשים", מסכם פרופ' אמיר חצרוני, פעיל פייסבוק מוכר. "בפועל כיום היא מונופול ברשת החברתית, אין אופציה אחרת, ולא רק שהם מונופול, הם גם מספר אחת בכל מה שנוגע לשיח ציבורי. הכל היום קורה בפייסבוק. אמנם חתמתי על המכתב, אבל אני הולך צעד נוסף קדימה: אין צורך שפייסבוק תחוקק חוקים. במדינת ישראל קיימים כבר חוקים לא רעים בכלל לגבי חופש ביטוי. אני אומר לפייסבוק: יש כללים שנקבעו בבתי המשפט של המדינה שבה אתם פועלים? תפעלו לפיהם".

מפייסבוק ישראל נמסר בתגובה: "אנו רוצים שאנשים ירגישו בטוחים כשהם משתמשים בפייסבוק, ואין מקום לתוכן שמעודד דברי שטנה. לכן פיתחנו אוסף של כללי קהילה שמבהירים שאנו מסירים תוכן שתוקף אנשים ופוגע בהם על רקע גזע, מוצא אתני, השתייכות לאומית, זיקה דתית, נטייה מינית, מגדר, זהות מינית או מוגבלויות רציניות ומחלות. אנו מעודדים אנשים להיות מודעים לקהל שלהם כאשר הם משתפים סוג כזה של תוכן".