בשקט בשקט וללא כותרות ענק בעיתונים, ניטש בחודשים האחרונים מאבק עיקש בין אנשי האוצר ובנק ישראל מצד אחד לבין חברי כנסת ובעיקר חברות כנסת, מהמובילות במשכן, על רקע ההחלטה להעלות את גיל הפרישה לנשים ל־64. שר האוצר משה כחלון אמור להגיש את החלטתו בסוגיה הטעונה לוועדת הכספים בכנסת עד 30 בחודש. לאחר מכן, הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה לכנסת עד סוף חודש יולי.

נכון לעכשיו, ההמלצות של משרד האוצר, בתמיכתו הבלתי מסויגת של בנק ישראל, תומכות בחוק, שיקבע כי גיל הפרישה לנשים יעלה ל־64. לפני כ־13 שנה, קבע שר האוצר דאז בנימין נתניהו כי גיל הפרישה לגברים יעמוד על 67 – החלטה שכבר יושמה בשטח. אף שכבר אז הוחלט כי גיל הפרישה לנשים יעלה אף הוא ויעמוד על 64 במקום 62, החלטה זו מעולם לא קיבלה תוקף רשמי.

רק לאחרונה הציג בנק ישראל נתונים המשקפים עלייה בשיעורי תעסוקת נשים וגברים מבוגרים, שנובעת בעקבות החלטה מ־2004 להעלות את גיל הפרישה. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, גיל הפרישה הממוצע בפועל של נשים "עומד כבר היום על 66.6 שנה". הנגידה קרנית פלוג, שדוחפת ליישום החוק, כיהנה בעבר כחברה בוועדה ממשלתית, שמינה שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ. הוועדה קבעה כי העלייה בתוחלת החיים מחייבת את העלאת גיל הפרישה "הן כדי להבטיח יציבות אקטוארית של הביטוח הלאומי ושל קרנות הפנסיה הוותיקות, הן כדי להבטיח לנשים הכנסה הולמת עם פרישתן".

ח"כ גלאון. מסרבת להשלים עם "רוע הגזירה". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90ח"כ גלאון. מסרבת להשלים עם "רוע הגזירה". צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

למרות הנתונים הללו, יו"ר מרצ זהבה גלאון, החברה גם בוועדת הכספים, מסרבת להשלים עם "רוע גזירת החוק הזה". לדבריה, הוויכוח בין הצדדים "איננו באמת על גיל הפרישה. כל אישה יכולה היום לבחור בעצמה אם היא מעוניינת לעבוד עד גיל 67, ונשים רבות אכן עושות זאת. הוויכוח מתייחס לגיל קבלת קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי, וגיל משיכת הכספים מהפנסיה התקציבית". גלאון מדגישה כי המצב כיום מאפשר לנשים שמפסיקות לעבוד בגיל 62 לקבל קצבה חודשית ולמשוך כספי פנסיה. "החלה של שוויון פורמלי במקרה הזה תעשה עוול לנשים רבות", מדגישה גלאון, "אנחנו חיים במציאות שבה נשים סובלות מאי שוויון לאורך כל חייהן בשוק התעסוקה. נשים מרוויחות בממוצע 33% פחות מגברים ונפלטות משוק העבודה בשיעורים גבוהים ובגיל צעיר יותר".

לדבריה, ההצעה לכשעצמה להעלות את גיל הפרישה לנשים לא מקוממת, אלא ההשלכות הנלוות להחלטה זו: "צריך לקחת בחשבון את ההשפעה שתהיה להחלטה זו על נשים שעובדות במקצועות שוחקים ומוחלשים, כמו גם על נשים שלא עבדו עוד לפני גיל הפרישה, והסיכוי שלהן להשתלב בשוק התעסוקה שואף לאפס. במצב שבו שוק העבודה לא מותאם לקליטה מחדש של נשים מובטלות בשנות ה־60 לחייהן, משמעות דחיית הקצבה, בעקבות העלאת גיל

הפרישה, היא למעשה הפקרתן לחיי עוני בלי פנסיה, בלי קצבת זקנה, ובלי פרנסה".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. לטענתה יש לתמוך בחוק בשל העלייה בתוחלת החיים. צילום: פלאש 90 נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. לטענתה יש לתמוך בחוק בשל העלייה בתוחלת החיים. צילום: פלאש 90

התנגדותה העזה של גלאון לחוק זה זוכה לתמיכתן הנלהבת גם של ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) ושל אורלי לוי־אבקסיס. ביחד הצליחו שלוש הנשים, שמנהלות מאבק ממושך בתיקון החוק, לגייס לצדן את שר הרווחה חיים כץ (הליכוד) ואת יו"ר וועדת כספים משה גפני (יהדות התורה): "כשבאוצר מדברים על נוסחאות וגרפים ושיקולים מאקרו־כלכליים הם, כרגיל, שוכחים שמאחורי המספרים עומדות נשים אמיתיות", אומרת בהחלטיות יחימוביץ', שמתמודדת בימים אלה לראשות הסתדרות העובדים: "צריך לפתח חשיבה שהולכת מעבר לחישוב המתמטי. הבעיה היא לא אצל נשים חזקות שרוצות להמשיך לעבוד אחרי גיל 62 וגם מתאפשר להן. הבעיה היא אצל הנשים המוחלשות והעניות, או אלו שעובדות בעמידה במפעלים, בניקיון, בסיעוד. הן נופלות מבעד למסננת הגסה והגורפת. זכותן לצאת לחופשי ולהפסיק לעבוד בפרך".

"אם הנשים שעובדות בפרך יופקרו - נילחם את מלחמתן"

בין המתנגדים להעלאת גיל הפרישה לנשים נמצא גם מרכז אדווה. חוקרת במרכז, נוגה דגן־בוזגלו, טוענת כי קיימת בעייתיות בנתונים שמציג בנק ישראל, "שאינם משקפים את הפערים העצומים בהיקף התעסוקה ואיכותה, מצד נשים מבוגרות שעוסקות במשלחי יד שונים ומקבוצות חברתיות שונות". מרכז אדווה ערך מחקר מקיף בנושא של תעסוקת נשים מבוגרות. על פי ממצאי המחקר, מתברר כי נשים בעלות השכלה נמוכה, עד 12 שנות לימוד, נפלטות משוק העבודה כבר במחצית השנייה של שנות ה־50 שלהן, ומעל מחציתן אינן מועסקות כלל. בקבוצת גילי 60־64 רק כ־27% מהנשים בעלות השכלה נמוכה היו מועסקות, כאשר נשים ערביות ויוצאות העדה האתיופית כמעט ואינן מועסקות כלל.

ח"כ לוי־אבקסיס מדגישה כי על פי תיקון החוק, שמוצע על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר, "הנשים מחויבות לעבוד אך מעסיקיהן אינם מחויבים להעסיקן. במקביל, קצבת הזקנה של אותן נשים מתרחקת מהן". היא מדגישה בדבריה כי "האוצר רואה מולו נשים כמו נגידת בנק ישראל, נשיאת בית המשפט העליון, מנכ"ליות הבנקים וחברות גדולות. חברותי ואני רואות את המטפלות, המנקות והמטפלות הסיעודיות של הוריהן. הוותק עבורן אינו מעלה כי אם מכשלה".

ח"כ יחימוביץ'. "מאחורי המספרים עומדות נשים אמיתיות". צילום: פלאש 90ח"כ יחימוביץ'. "מאחורי המספרים עומדות נשים אמיתיות". צילום: פלאש 90

יש לציין כי הדיון בכנסת בהכרעה סופית של סוגיית חוק גיל הפרישה לנשים נדחה פעמים רבות לאורך השנים. ניסיונות חוזרים ונשנים של שרי אוצר לשעבר, בהם יובל שטייניץ ויאיר לפיד, להעביר את החוק דרך חוק ההסדרים ובחקיקה רגילה לא צלחו. שר האוצר הנוכחי, יש להדגיש, נמנע עד כה מפרסום עמדותיו הרשמיות בסוגיה: "הכדור נמצא עכשיו במגרש שלו", מדגישה יחימוביץ', "אם הבחירה תהיה להפקיר ולהשליך את הנשים המובטלות ואת אלה שעובדות בפרך, אנחנו נילחם את מלחמתן בכל הכוח".

גלאון, אגב, דווקא מגלה אופטימיות זהירה כאשר היא מנסה להתנבא באשר להחלטתו של כחלון: "שר האוצר מגלה רגישות חברתית. הוא מבין את ההתנגדות בכנסת להמלצות הוועדה המקצועית שמינה. הוא נמצא בהידברות איתי ועם חברות הכנסת הנוספות שפועלות בעניין, וזאת על מנת לגבש הסכמה רחבה בנושא ומתווה מתאים".

יחד עם זאת, לאור תכניתו החדשה נטו משפחה יש להמתין ולראות אם עלותה לא תגרום להזנחתן של הנשים המבוגרות.