"אם הייתה השכלה באמצעות בתי הספר, והיא הייתה ראויה בתחומי הדמוקרטיה, אז השאלות המתעוררות חדשות לבקרים בהקשר למקומו של בית המשפט העליון לא היו", קבע היום (רביעי) פרופסור אסא כשר, בשיחה עם ראש מועצת ירוחם מיכאל ביטון על הקוד האתי של מערכת החינוך במהלך פורום פיס לחינוך שהתקיים במדיטק חולון. הוא הוסיף כי "הבעיה בדיונים על בית המשפט העליון זו אי הבנה של מה זו מדינה דמוקרטית ומה מקומו של בית המשפט העליון". 



"אנשים פשוט לא יודעים על מה הם מדברים", הוסיף פרופסור כשר, "לכן אנחנו צריכים שאת רוב ההשכלה יקבלו בבית הספר ומיעוטה באוניברסיטאות ויקבל תמונה של מה זו דמוקרטיה. יש דברים בסיסיים שכל אחד צריך לדעת והיום אי אפשר להגיד את זה".



בתוך כך, הוא התייחס גם לקוד האתי שחיבר לבקשת שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, והביא לסערה באקדמיה וכן בפוליטיקה לפני כחודשיים וחצי. לטענתו, "אני לא כתבתי קוד אתי להשכלה הגבוהה, זה שקר תקשורתי שהיה נוח מסיבות פוליטיות להפיץ אותו. התבקשתי ע"י שר החינוך לכתוב כללים על שאלת המקום של התבטאויות פוליטיות בתוך העבודה האקדמית, בכיתה, בתוכנית הלימודים וכן הלאה. לכל מקצוע יש קוד אתי מפני שהקוד הזה קובע את הזהות של המקצוע, כמו שהקוד של המהנדסים אומר מה זה נקרא להיות מהנדס. אני חושב שזה שלעובדי ההוראה אין קוד אתי זו בושה".



הדתה במערכת החינוך


מוקדם יותר במהלך הכנס, נערך פאנל שעסק בנושא שילוב תכנים יהודיים בתכניות הלימודים, בו השתתפו ראש עיריית גבעתיים רן קוניק יו״ר הפורום החילוני ד״ר רם פרומן מנכ״ל זהות איתי גרנק והסופרת שהרה בלאו.



יו"ר הפורום החילוני הדגיש כי "אני לא חושב שיש בעיה ללמוד יהדות בבתי הספר אבל הדתה זה לא זה. הדתה זה אומר שקודם כל האיזון הכללי מופר, מוכנסת לתוכנית הליב"ה תוכנית שמכיתה א' מלמדת ילדים על הפן הדתי של היהדות בלי שום התייחסות לפן החילוני. יש קבוצה שלמה במדינה שהחליטה להיכנס דווקא משיקולים פוליטיים ודתיים למערכת בה לומדים החילוניים".



מנגד, מנכ"ל זהות, ארגון המאגד עשרות עמותות הפועלות בפיקוח האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך, והואשם שהוא מעביר מסרים של הדתה מערכת החינוך, אמר כי "אנחנו גוף שעשרות שנים נמצא בבתי הספר, כשהמטרה שלו ללמד יהדות, ציונות, מורשת בצורה הכי בסיסית". הוא הדגיש כי הם עובדים בתוך מערכת החינוך ומקבלים תקצובים לאחר שעמדו בקריטריונים שקבעה שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, כשהתמיכה נעשית בעבודה בבתי הספר ממלכתיים-חילוניים, אך לטענתו הם עובדים גם בבתי הספר הממלכתיים-דתיים.



ראש עיריית גבעתיים שאסר על הכנסת עמותת דתיות לגני הילדים, ציין כי "אני חושב שכל אדם בארץ ירצה שהילדים שלו ילמדו על מסורת ישראל. מה שאנחנו עשינו זה קבענו כללים, האם גופים חיצוניים צריכים להיכנס לבתי הספר ולגנים וללמד את התחומים האלה". עוד הוא אמר כי "אנחנו חושבים שכל עוד מדובר בתוכנית חיצונית היא צריכה להיכנס בשקיפות, להיות מוצגת להורים. לא יהיה מצב שהיה כמו היום שעמותות נכנסו בשם זה או אחר והיו חששות לגבי אמירות. צריך להגדיר מה זו הדתה, אני לא מפחד שילדים ילמדו מנהגי ישראל ומסורת אבל קודם כל שילמדו דרך המורים והגננות. אם מישהו רוצה ללמד את זה וזו לא הגננת, ההורים חייבים לדעת ולהיחשף".