יותר מ־2.2 מיליון תלמידים וילדי גנים יפתחו מחר את שנת הלימודים תשע”ח, מתוכם 163 אלף תלמידים יעלו לכיתה א’ ו־123.5 אלף תלמידים ייכנסו לשנתם האחרונה במערכת ויחלו את כיתה י”ב, ולצדם 180 אלף עובדי הוראה. דיברנו עם חמישה מנציגי ארגוני המורים, הגנים, המנהלים והתלמידים, כדי לשמוע אילו בעיות יש השנה על הפרק, מה הם מתכננים להציב על סדר היום ומה צופנת בחובה שנת הלימודים תשע”ח.
רן ארז, יו”ר ארגון המורים העל־יסודיים, מדגיש את העובדה כי שנת הלימודים תיפתח כסדרה: “אנחנו מנהלים משא ומתן עם משרדי החינוך והאוצר על הסכם קיבוצי חדש. עם זאת, הוא מתקדם בעצלתיים ואם ימשיך להתקדם לאט, ניאלץ להכריז על סכסוך עבודה. בכל מקרה, נחליט על כך בעוד כמה שבועות. בינתיים, אנחנו מטפלים בלא מעט עניינים שמעיבים על פתיחת שנת לימודים חגיגית: מורים מפוטרים, בתי ספר שעוברים מיד ליד - עיריות מעבירות לרשתות והרשתות מזו לזו ובחזרה לעיריות. בכל המעברים האלה מורים עלולים להיפגע”.
על שכר עובדי ההוראה שבשנה שעברה, שהביא למחאת מורים ברחבי הארץ בשל אי קבלת השכר המלא ובזמן, אומר ארז: “אנחנו צופים בעיות רבות בתשלום השכר בחודש אוקטובר, כי משרד החינוך, עד כמה שאני מבין, עדיין לא ערוך כראוי. לכן צפויות להיות בעיות כמו בשנה שעברה”.
מזכ”לית הסתדרות המורים, יפה בן־דוד, מתייחסת גם היא לבעיות שעלולות להתגלות בשכר המורים: “הודענו בצורה חד־משמעית, לא נאפשר את הסאגה שהייתה בשנה החולפת, אנחנו דורשים את השכר במועד ובמלואו. היה ולא, נעשה מה שלא היה בעבר ונגיש תביעה על הלנת שכר. הבטיחו לנו שהכל סודר, אבל לא נתפשר”.
בן־דוד מדגישה גם את סוגיית שכר המנהלים והסגנים: “אנחנו רוצים לפתוח את ההסכם. ראינו לאחרונה שיש הרבה מנהלים שפורשים, ואין מורים שרוצים להחליף אותם בגלל העומסים, האחריות הרבה וכמובן גם השכר. צריך להבין שמקצוע ההוראה הוא שוחק וקשה מאוד, ולכן, אם לא נטפל בבעיה הזו שהולכת ומחריפה, נמצא את עצמנו בשנה הבאה ללא מנהלים. המדינה צריכה להבין שהביטחון שלנו הוא בחינוך - לא בססמאות אלא במעשים. אם משרד האוצר ימשיך לראות את החינוך דרך החור בגרוש, הוא יקבל חינוך בגרוש. כל עוד יהיו אנשים מתוסכלים במערכת בגלל המשכורת וה’עליהום’ על עובדי ההוראה, מי שיפסיד אלה מערכת החינוך והמדינה”.
מנשה לוי, יו”ר התאגדות מנהלי בתי הספר, התייחס לכך שעובדי הוראה רבים קיבלו הודעה על כך שנתוניהם לא הוזנו למערכת: “אני חייב לציין לטובה את משרד החינוך. מכיוון שהוא נכווה בשנה שעברה, בשלושת החודשים האחרונים מנדנדים למנהלים ומזכירים להם להגיש את הנתונים. אני יודע שהמנהלים ערים למה שהם צריכים לעשות ומעבירים את כל הנתונים כדי שהמורים יקבלו את השכר שלהם ובזמן. האם זה יעבור חלק? אני בטוח שלא, אבל יחסית לשנה שעברה יש פחות תקלות. אין ספק שמשרד החינוך הבין ולמד את הלקח מהשנה שעברה, והוא הרבה יותר ענייני ותכליתי בעניין קבלת השכר במלואו ובזמן”.
לוי מדגיש כי גם השנה קיים מחסור במורים: “יודעים על כך כבר חמש שנים. אני רץ אחרי משרד החינוך ומתריע על כך שחסרים מורים במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה ועוד. המנכ”ל החדש ער לכך ומשרד החינוך מטפל בזה, אבל מדובר בתהליך שיקח שלוש־ארבע שנים לפחות. לא פותרים בהוקוס פוקוס מחסור במורים, צריך לגדל מורים, למפות את הבעיה ולתמרץ פרחי הוראה להגיע למקצועות שבהם חסרים מורים”.
באגף הגננות, לילי פוקמונסקי, מנהלת המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, מסבירה כי הסוגיה העיקרית על סדר היום שלה הוא נושא הצבת המצלמות בגני הילדים. “זו הצעת חוק הזויה לגמרי. חברי הכנסת חושבים שכולם צריכים להציץ לתוך גני הילדים, ולדעתי זה פתרון כוחני ופוגעני. הצבת המצלמות פוגעת באמון של כל הקהילה, באמון בגננות, ויוצרת תקדים של אווירת חשדנות ועוינות כלפי אנשי החינוך. אנחנו נלחמים בכך בכל הכוח”.
יו”ר מועצת התלמידים והנוער הארצית יובל חלביה, שנכנס לתפקידו לפני כחודש וחצי בלבד, מציין את קריאת פורום ועדי ההורים היישוביים שלא לשלם את תשלומי ההורים, הכוללים בין היתר תשלום עבור סל תרבות, מסיבות סיום, טיולים ועוד. חלביה טוען כי התלמידים בנושא זה מזדהים עם עמדת ההורים: “אנחנו בעד קיצוץ תשלומי ההורים, ואם רוצים למנוע את הקריסה הכלכלית של רבים במדינה, חייבים לקצץ אותם. זה פוגע בנו ובהורים שלנו. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים למצב הזה, ולכן נצטרף למאבק בנושא”.
חלביה מציין גם את רפורמות השר בנט במתמטיקה ובאנגלית המעודדות לימוד 5 יחידות לימוד ואומר: “אנחנו צריכים להתעסק בחינוך להישגים, אבל לצד זה - בחינוך לערכים. אנחנו בעד הצטיינות, אבל גם 3 ו־4 יחידות לימוד זה בסדר. כל אחד צריך למצות את הפוטנציאל הטמון בו”.