הבוקר (ראשון) תידון בבג"ץ בירושלים עתירה ייחודית במינה שעוסקת באחד המקרים הנדירים ביותר במדינת ישראל - המקרה של אניבל תאודורו גאוטו, ששירת ביחידת מודיעין ידועה לשמצה בארגנטינה. מאחורי העתירה עומד העיתונאי שלמה סלוצקי, שהתוודע לסיפורו של גאוטו לפני כשנתיים במסגרת הכנת סרט על משפחתו בארגנטינה, וחשף אותו.
סלוצקי הגיש את העתירה נגד משרד החוץ, משרד הפנים ומשרד הביטחון, ובה הוא דורש מהמדינה לשלול את אזרחותו של גאוטו כדי שניתן יהיה להסגירו לארגנטינה, שם הוא מבוקש לחקירה בגין מעורבותו בפשעים נגד האנושות, אך מדינת ישראל מסרבת להסגירו. מדובר בניסיון נוסף לשפוך אור על אחת התקופות האפלות באנושות.
גאוטו (67) עונה כיום לשם יוסף כרמל, והוא בעל משפחה, מתפרנס מעבודות ניקיון ומתגורר באזור חיפה. הוא הגיע לישראל לפני כ־14 שנים במסגרת חוק השבות, מתוקף יהדותה של אשתו. אלא שלפי הטענות, בעברו בארגנטינה מסתתר סוד אפל במיוחד. ב־24 במרץ 1976 תפס צבא ארגנטינה את השלטון מידי איסבל פרון באמצעות הפיכה צבאית. בשבע השנים הבאות נעלמו מבתיהם, לפי הערכות, כ־30 אלף בני אדם שנחשדו כאויבי השלטון החדש. הם נכלאו או הוצאו להורג בידי כוחותיו של הגנרל חורחה וידלה. ביניהם היו גם 2,500־3,000 יהודים, שנחטפו בעיקר מהערים בואנוס איירס, קורדובה וטוקומאן.
הקהילה היהודית בארגנטינה מנתה באותה תקופה כרבע מיליון איש. כ־12% מכלל החטופים והנרצחים בשנים ההן היו יהודים, לעומת 0.8% מחלקם באוכלוסייה. חלק מהחטופים היו חברים בארגונים פוליטיים, לרוב ארגוני שמאל שהוצאו מחוץ לחוק עם עליית המשטר הצבאי. אחרים היו בני משפחה או סתם מכרים שהואשמו בחברות בארגונים פוליטיים או בתנועות נוער, צעירים בני 17־20. אלה הצטרפו לאנשי אקדמיה, אנשי רוח, ארגוני עובדים ועיתונאים, שהיו בעלי אוריינטציה פוליטית ונרדפו על ידי המשטר במה שכונה "המלחמה המלוכלכת".
במחנות שהקים הצבא, אותם "טרוריסטים" הושפלו ועונו קשות. חלק קטן שוחרר. הרוב נרצח. הגופות נשרפו, הושלכו לים או נקברו ללא זיהוי. גורלם של אלפים לא נודע עד היום. המשפחות פנו לבית המשפט בדרישה להחזיר את היקרים להם, אך לרוב החונטה טענה שהחטופים אינם ברשותה. במהלך השנים אותרו קברי אחים בבואנוס איירס ובקורדובה. חלק מהניצולים ובני משפחות של הקורבנות חיים כיום בישראל. אחד מהם הוא סלוצקי, מגיש העתירה.
בן דודו של אביו של סלוצקי, רופא בשם סמואל ליאונרדו סלוצקי, נחטף ביוני 1977 מביתו על ידי “יחידות העבודה", ולא נראה עוד לעולם. סלוצקי, שעמל לפענח את הסיפור, הצליח בכוחות עצמו ובעבודה עיתונאית מרשימה, לאתר בארגנטינה עד ששהה באותו מתקן עינויים וראה את דודו בהגיעו ללה קאצ’ה. סמואל סלוצקי עצמו מעולם לא יצא חי מפתח המקום.
לא רק פקיד
לה קאצ'ה היה אחד ממחנות הרצח, האונס והעינויים שפעלו במסגרת המשטר הצבאי, קרוב מאוד לעיר הבירה בואנוס איירס. הסדיזם והעינויים שהתרחשו במקום היו נוראים. על פי התיעוד החלקי שקיים כיום בארגנטינה, 135 איש לפחות נרצחו במקום, ובהם ככל הנראה גם שבע נשים הרות, שילדו את ילדיהן במתקן הזוועות, ואותם תינוקות ניתנו כשי על ידי הממשלה למשפחותיהם של חיילים ושוטרים חשוכי ילדים.
ב־2013, 35 שנים אחרי שהמחנה הפסיק לפעול, נפתח בארגנטינה המשפט הידוע כ"משפט לה קאצ'ה", שבו הואשמו 21 קצינים וחיילים, לשעבר חברי גדוד המודיעין 601, בפשעים שביצעו במחנה. בין היתר העידו הניצולים על עינויים, אונס וזוועות אחרות. 15 מאותם נאשמים נידונו ב־2014 למאסר עולם, והאחרים זכו בתקופות מאסר קצרות יותר של 10 שנים בממוצע.
רק לפני שבועיים גזר בית דין בבואנוס איירס תקופות מאסר של בין שמונה שנים למאסר עולם על 45 קצינים לשעבר בצבא ארגנטינה, בשל חלקם בפשעים נגד האנושות. הפשעים בוצעו במחנה הריכוז שהוקם בבית הספר הגבוה של הצי בבואנוס איירס, ESMA, שם נרצחו כ־5,000 בני אדם בשנים 1976־1983. בין המורשעים היו שבעה טייסים שהשתתפו בכ־200 "טיסות המוות", ובהן הושלכו ממטוסים מי שנחשדו כפעילי שמאל, ולעתים גם אמהותיהם, היישר אל ריו דה לה פלטה, נהר הזורם בבואנוס איירס.
ב־2016 הכריז הנשיא ברק אובמה כי יסיר חסינות ממסמכים צבאיים מסוימים של צבא ארצות הברית, על מנת לנסות לסייע לשפוך אור על התקופה האפלה ולסייע למשפחות הקורבנות. אניבל גאוטו, ששירת גם הוא ביחידת המודיעין 601, לא היה בין הנשפטים, מכיוון שבארגנטינה לא ניתן להעמיד אדם לדין בהיעדרו. ב־2011 הציע הממשל הארגנטיני פרס של 500 אלף דולר על מציאתו. נושא הימצאו של גאוטו עלה לכותרות שוב ושוב במהלך השנתיים האחרונות. גאוטו הגיע לארץ במסגרת גלי הגירה גדולים מארגנטינה בתחילת שנות ה־2000, בעקבות הידרדרות המצב הכלכלי במדינה הדרום־אמריקאית.
ביוני 2016 כאמור הגיש סלוצקי באמצעות עו"ד איתי מק, בקשה להסגיר את גאוטו, שמולו תלוי ועומד צו הסגרה של האינטרפול משנת 2010. אך המדינה דחתה את העתירה, ואף הודיעה באפריל האחרון כי לאחר בחינת הראיות ולמרות שקיימות ראיות לכך כי גאוטו שיקר במסמכי ההגירה, אזרחותו לא תישלל מכיוון שעבר זמן רב מאז, 14 שנים, והוא לא ביצע מעשים פליליים מאז. גאוטו עצמו מכחיש את מעורבותו בפשעים נגד האנושות, וטוען כי מעשיו הסתכמו בסיווג פעילי שמאל ובניית תיקים עליהם. אלא שסלוצקי ועו"ד מק לא קיבלו את תשובת המדינה והגיעו עד לבג"ץ.
“אני מצפה מבג"ץ להציל את מדינת ישראל מבושה", אומר סלוצקי כעת. “אני רוצה שבג"ץ יקבל החלטה להתחיל בהליך שלילת אזרחות מאניבל גאוטו. מדינת ישראל יכלה להיענות לצו ההסגרה של האינטרפול, אבל נניח שאת זה היא לא תעשה; היא יכולה לשלול את אזרחותו כיוון שהיא עצמה מודה כי שיקר ונכנס באופן לא חוקי. שלילת האזרחות תיאלץ אותו לחזור לארגנטינה, שם הוא מבוקש לחקירה. קצינים וחיילים ששירתו איתו ביחידה נשפטו ל־10־15 שנים, וגם למאסרי עולם על מה שביצעו שם".
גאוטו טען שהוא היה בסך הכל פקיד והכין תיקים, ושעשה זאת כעבודה ובלי כל משנה אידיאולוגית.
“הוא לא יכול להכחיש ששירת ביחידת מודיעין, שבגלל הדיווחים שלה אלפי אנשים נרצחו. הוא היה פקיד? הוא אמר בבירור שהיה מכין תיקים על אנשים מהמידע שקיבל. על סמך התיקים האלו ‘קבוצות העבודה’ יצאו בלילה, פרצו לבתים, חטפו את אותם אנשים. הם פרצו לבית של סמואל סלוצקי ב־22 ביוני 1977, היכו אותו במשך שעה כשבבית נוכחים בני משפחה, וחטפו אותו. הוא לא נראה שוב מעולם. הדברים האלו התקבלו על ידי בית המשפט. הוא בעצמו לא יצא לצוד אנשים, אבל הדברים שאסף שימשו את היחידות כדי לדעת איך ומתי ואת מי לחטוף".
מעורבות שנויה במחלוקת
“רק ב־4 בדצמבר, לפני כמה ימים, עדכנה ארגנטינה שוב את ההודעה על הפרס שיינתן למציאתו והבאתו של אניבל גאוטו בסך חצי מיליון דולר, כלומר ארגנטינה עדיין מעוניינת להביא אותו לדין עם עוד 30 אנשים נוספים", מספר עו"ד איתי מק. “אין כאן התיישנות. גאוטו עצמו יודע כי אם תישלל אזרחותו והוא ייאלץ לצאת מישראל, הוא יוסגר לארגנטינה מכל מדינה אחרת".
משרדי הממשלה טוענים כי ישנם חומרים סודיים שיוצגו רק בבית המשפט.
“זה בהחלט תמוה מדוע יש חומרים סודיים בתיק הזה".
גורם שהיה מעורב בוועדת החקירה שהוקמה בארץ בשנת 2000 בעקבות פניות של קרובי הנרצחים והנעדרים, ה"דספרסידוס", שדרשו מממשלת ישראל דאז לפעול מול שלטונות ארגנטינה כדי לחפש מידע ולהביא למשפט את האחראים לפשעים - אמר ל"מעריב המגזין" כי אם אכן קיים חומר סודי במקרה שאין לפרסמו, והוא נוגע כנראה למעורבות של ישראל עם החונטות בארגנטינה; אותה מעורבות שנויה במחלוקת שסייעה לישראל לחלץ כ־300 יהודים פעילי שמאל שסומנו לחטיפה, חלקם כבר מתוך בתי הכלא ומחנות העינויים.
עו"ד תמי אולמן, המייצגת את יוסף כרמל, מסרה בתגובה: “את דבריי אומר בבית המשפט".
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: “המשרד יאמר את דברו רק בפני בית המשפט".
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "בשלב זה לא נוכל לפרט בעניין היתכנותו של הערוץ הפלילי".