"אנשים צריכים להבין שהזבל שהם מייצרים הוא שלהם. אחריותם היא גם לפנות אותו, ולא רק לאסוף אותו. זה קיים בכל המדינות הנאורות. בחול המועד בהחלט ניכר שיפור. אנשים מתחילים לאסוף, אבל עדיין לא מפנים. הם עדיין לא מבינים שאחריותם היא עד הסוף", אומרת רעיה שורקי, מנהלת חטיבת קהל וקהילה ברשות הטבע והגנים.

איך עבר עליכם החג?
"היו אצלנו יותר ממיליון מבקרים, היינו בכוח אדם מוגבר. השנה גם פעלנו יותר בתוך הקהילות, בעיקר כאלו שגרות בסמיכות לשמורות והגנים. למשל, הילדים של חברי הקהילה שגרה לאורך נחל תבור ביקשו לסייע בניקיון הנחל. כמו כן, פרסנו ב־80 מקומות ומסלולי טיול עיקריים ומבוקשים תחנות מידע. ממש בנינו תחנות מידע זמניות עם כל המידע הדרוש. המתנדבים והמדריכים שלנו הסבירו לאנשים איך מטיילים נכון מבחינת הבטיחות. בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה הם גם חילקו שקיות, וביקשו לשמור על הניקיון ולפנות את הזבל שהם אוספים". 
 

שורקי מוסיפה ומספרת שהשנה בחול המועד היה גם פרויקט מיוחד שנקרא "משפחות פורצות דרך". "משפחות שהיו מעוניינות לטייל וגם לנקות, קיבלו מאיתנו שקיות, כובעים ומים במתנה. הן גם טיילו, גם ניקו וגם דיווחו לנו אם ראו מפגעים במסלול. תמורת זאת, הם יכלו להיכנס ללא תשלום לגן לאומי או שמורת טבע באזור שהוא בדרך כלל בתשלום. 100 משפחות השתתפו בפיילוט הזה, ולאור ההצלחה אנחנו מתכוונים להרחיב אותו גם בחגים הבאים. אני רואה שינוי במודעות, מרגישה רצון של אנשים לקחת אחריות ולסייע. אבל עדיין יש הרבה מאוד מה לעשות".
 
"בכל חג אנחנו נערכים במלוא המשאבים לשמירה על היערות, הן מבחינת תחזוקת כל המתקנים שיהיו בטיחותיים, והן מבחינת הניקיון", אומרת מירה זר, מנהלת מחלקת אירועים בקרן קיימת לישראל.

ניקיונות בחופי הכנרת. צילום: איגוד חופי כנרתניקיונות בחופי הכנרת. צילום: איגוד חופי כנרת


איך פעלתם בנושא הניקיון?
"אנחנו כל הזמן מנסים לחנך את עם ישראל והדור הצעיר לשמור על היער. שירגישו שזה הבית שלהם ולא החצר האחורית. בכניסה ליערות המרכזיים העמדנו תחנות מידע, מבנה מאויש על ידי מדריך קק"ל שחילק שקיות אשפה לכל מכונית שנכנסה ליער. גם ביקשנו מאוד מהמטיילים לקחת את האשפה איתם ולא להשאיר אשפה ביער, אלא אם יש מקומות המיועדים לכך. אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה בניקיון היערות. מובן שהעובדים שלנו בחול המועד ניקו בכל יום את היער, וגם היו עובדים ומתנדבים, 'ריינג'רים', אנחנו קוראים להם, שהסתובבו, חילקו שקיות אשפה, הודיעו לנו כשנתקלו במפגע של זבל, ואנחנו שלחנו עובדים וניקינו".

עד כמה המטיילים היו ממושמעים?
"אנחנו מאמינים באנשים. מובן שיש כאלה שעושים מה שבא להם, אבל אנחנו מסבירים את החשיבות של שמירה על הניקיון, שמירה על בעלי החיים ביער. בעל חיים שבולע בטעות שקית יכול למל להיחנק. בצפון, ביער עופר, בפארק אדמית ובפארק גורן, נתקלנו בריכוזי אשפה, אבל גם שם היא הייתה מרוכזת, אז היה קל לעובדים שלנו לאסוף אותה. באזור המרכז, למשל בפארק קנדה, ביער בן שמן, עדיין הייתה אשפה פזורה, אבל מבחינת הכמות היה שיפור משמעותי לעומת השנה שעברה. חלה עלייה משמעותית בשמירה על הניקיון ובמודעות האזרח הישראלי למפגע שהאשפה גורמת ביער, הן מבחינה אסתטית והן מבחינה אקולוגית, אבל יש עוד מה לשפר. כמו כן, אחד הנושאים החשובים הנוספים שאנו פונים לגביו לקהל הוא שמירת היער מפני סכנת התלקחות. אנחנו מזמינים אנשים לעשות מנגל באתרים המיועדים לכך, לכבות היטב את הגחלים ולהשליך אותן רק לאשפונים המיועדים לאיסוף פחמים". 

משפחה מנקה קטע משביל ישראל בנחל רפאים. צילום: רשות הטבע והגניםמשפחה מנקה קטע משביל ישראל בנחל רפאים. צילום: רשות הטבע והגנים



משאית ושמה בייבי

"גם בעבר מצב הניקיון בחופי איגוד ערים כנרת היה יחסית בסדר. הייתה בעיה ספציפית בימים מסוימים של פסח, כשעומס הנופשים בכנרת גרם להצטברות אשפה בנקודות זמן מאוד מסוימות, ביום העזיבה למשל, אבל גם זה טופל במהירות ובתוך שעות ספורות הוחזר החוף למצב ניקיון", אומרת יעל סלע, מנהלת אגף חינוך, קהילה והסברה ברשות הכנרת. 
 
לדברי סלע, כדי להימנע מסיטואציות כאלה, כבר מהשנה שעברה החל לפעול בחופי האיגוד מערך חדשני של פינוי אשפה, הוגברו צוותי הניקיון ותוגברו צוותי ההסברה. "המערך החדשני כולל שימוש במשאית קטנה שנקראת 'בייבי', שיכולה לעבור בצירי תנועה שהושארו פתוחים במיוחד לצורך זה, וכך הרבה יותר קל לפנות את האשפה בשקיות שהושארו בציר האשפה", היא אומרת. "צוותי הניקיון שלנו עורמים את האשפה לאורך הציר המרכזי של החוף, ומשאית הבייבי עוברת ומפנה אותה, גם במקומות שבעבר היה קשה יותר להגיע אליהם. בחול המועד לא חסכנו במחשבה ובמשאבים כדי להשיג תוצאה סדר וניקיון".
 
הצלחתם?
"קודם כל, לא חיכינו שתיווצר קטסטרופה, ואז להתחיל לפנות. הכל נעשה תוך כדי. היו לנו כמובן גם צוותי אכיפה שאכפו את נושא הניקיון, והשנה יש לנו גם תגבורת ושיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל. אחד המערכים החשובים שהופעלו היה ההסברה. מדובר בצוותים שעברו הכשרה ייעודית לעניין, עברו אוהל־אוהל, נופש־נופש, חילקו שקיות אשפה, דיברו עם הנופשים, הסבירו בנועם על חשיבות השמירה על הניקיון, על חשיבות המעורבות והאחריות האישית של הנופשים. הם הסבירו שאף על פי שיש צוותי ניקיון, כל אחד אחראי על אזור האוהל שלו. כמו כן, אנחנו כבר כמה שנים ארוכות מפעילים תוכנית חינוכית בבתי הספר שמסביב לכנרת. שמה 'הולכים על נקי, זאת הכנרת שלי'. התלמידים עוברים סדרת מפגשים ולומדים על חשיבות הניקיון ועל היכולת שלהם להשפיע. השנה תלמידי כיתות ד' אפילו הכינו איגרות מיוחדות לנופשים וקראו להם לשמור על הניקיון".
 
איך הגיבו הנופשים לכל היוזמות הללו?
"משום שצוותי ההסברה היו כל כך אדיבים, וגם חילקו כל מיני צ'ופרים - צלחת מעופפת, מאפרות אישיות שנצמדות לבגד ים עם תפסן מיוחד, כדורי ים מתנפחים - הקהל פשוט הגיב מדהים. למרות תפוסות גבוהות מאוד, כ־70 אלף איש בכנרת במהלך החג, החופים שלנו היו נקיים". 
 
סלע מסבירה כי עובדה נוספת מאוד סייעה בסופו של דבר לניקיון: החלת מדיניות החופים השקטים. "בשל כך הסדר הציבורי, ובראשו הניקיון, נשמר ברמה הגבוהה ביותר. השקט הנפשי תרם גם לניקיון. ברגע שירד הבלגן שהמוזיקה יצרה וההתנהלות נהייתה יותר רגועה, גם נושא הניקיון הפך לפשוט יותר", היא אומרת.
 
נתקלתם במקרים חריגים? 
"כן, אבל לאו דווקא בנושא של ניקיון. היו צעירים שבכל זאת רצו להפעיל מוזיקה, ואז צוותי האכיפה והמשטרה הזהירו אותם, והסדר חזר על כנו".

אפשר לומר שעם ישראל התחנך בנושא הניקיון?
"אנחנו תמיד אומרים שחבר מביא חבר, לכלוך מביא לכלוך, ונקי מביא נקי. ברגע שמסביב הכל נקי, אז התחושה היא שאתה לא פותח בלכלוך משלך. לכן כשמגיע סוף החג, הכל נראה הרבה יותר נקי ומסודר. אני ממש שמחה להגיד שאנחנו מרגישים השנה שינוי משמעותי מאוד לטובה".

עמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני. צילום: החברה להגנת הטבעעמיר בלבן, מנהל תחום הטבע העירוני. צילום: החברה להגנת הטבע


 
אנשים מתפלאים

לסוגיית האשפה יש לתת פתרון גם בפארקים ובאתרים הנמצאים בתוך העיר. "המודעות לכך בקרב הציבור הולכת וגוברת, אבל כמות התושבים והמטיילים עולה משנה לשנה. המאמץ לחינוך והאכיפה בשטח לא עומדים בהלימה אחת עם קצב הצמיחה. לכן העבודה על נושא הניקיון במרחב הציבורי צריכה להיות מוטמעת כל יום במערכת החינוך ובמסגרות הפנאי השונות", אומר עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.

מהי בעצם הבעיה הגדולה ביותר כיום בתחום זה?
"הפכנו לחברה מאוד בזבזנית, שמשתמשת בהרבה מאוד מוצרים מתכלים באריזות, כלים וכדומה. אנחנו מייצרים הרבה אשפה. הבעיה השנייה היא חינוכית. אנחנו לא התחנכנו להיפטר מהאשפה שלנו. במקרה הטוב אנחנו מכניסים אותה לשקית זבל ומניחים אותה בשטח או ליד פח אשפה שגולש במהלך החגים. אין לתושבים את המודעות לפנות את הזבל מהשטח, כאשר המדיניות שלנו היא אפס זבל בשטח".
 
בלבן מוסיף ומספר ש"אנחנו עובדים, למשל, בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים על מהלך ניסיוני בשני אתרים שבהם אין פחי אשפה: עמק הצבאים והתחנה לחקר ציפורי ירושלים. המטרה היא לא להניח פחי אשפה, אלא שאנשים ייקחו את הזבל בחזרה איתם: או למוקדי מיחזור או שייפטרו ממנו במקומות הייעודיים בסביבת המגורים שלהם. בעמק הצבאים, למשל, מלבד פינת מיחזור בכניסה, אין ולו פח אחד. כדי להתמודד עם נושא האשפה, הציבור מלווה בכניסתו לפארק באמצעות שילוט ובאמצעות בני שירות לאומי המסבירים על מדיניות האשפה במקום. המתנדבים גם מסתובבים עם שקיות זבל בתוך הפארק ומזכירים כיצד להתמודד עם נושא האשפה". 
 
איך הפיילוט הזה עבד בחול המועד?
"התוצאה הישירה הייתה שלאחר יום שבו היו אלפי מבקרים בשטח הפארק, כמות הזבל הייתה אפסית. אנשים מתפלאים שאין פחים, ועדיין הכל נקי. לעומת זאת, במקומות שבהם פעלו באופן מסורתי ואפשרו להשאיר את הזבל, הרי בסופו של יום נערמו כמויות אשפה נוראיות. אנחנו מאוד מעוניינים שהפיילוט הזה יורחב, ושפארקים נוספים בערים ייקחו חלק בתהליך הזה ויסייעו בחינוך ובצמצום הלכלוך במרחבים הציבוריים.
 

"חשוב להבין שכשהפסולת שלנו נשארת בטבע, היא פוגעת באופן ישיר ועקיף בטבע הישראלי", בלבן מוסיף. "ידוע שבמהלך חג הפסח, המימונה, יום העצמאות וחג השבועות הציבור הישראלי משאיר עשרות טונות של שאריות בשר בשטח. כמויות הבשר האלה מזינות רשימה של מינים מתפרצים שמהווים סכנה לחיות בר קטנות ולבני אדם. למשל, ריבוי תנים הוא אחד הגורמים לצמצום מספר העופרים שנולדים בכל אביב בהרי ירושלים. ריבוי תנים גם מאפשר למחלת הכלבת להתפשט בכל רחבי הצפון. במהלך השנה רוב האנשים לא יוצאים הרחק מהבית, אלא מבלים בפארקים ובאתרים הנמצאים בתוך העיר. לכן אני מאמין שאם אנחנו עובדים על חינוך בתוך הבית, אז יש סיכוי שגם ההתנהלות במרחבים הפתוחים מחוץ לבית, בשמורות וביערות, תהיה הולמת". 



יעל סלע. צילום פרטייעל סלע. צילום פרטי