מבקר המדינה מנה בדוח הנוכחי ליקויים בהקשר למינוי קצינים בכירים במשטרה החל מדרגת סנ"צ ועד לדרגת ניצב הנתונים לכאורה בעיקר לרשותו של השר לביטחון פנים המכהן. במסגרת הבדיקה מצא המבקר ליקויים בהתייחס לסמכות למינוי קצינים בכירים וזאת בעיקר אלו המכהנים בתפקידים רגישים ומופקדים בין היתר על חקירה עובדי ציבור ונבחרים. 

נוהל זה, על פי המבקר, נקבע לפני 46 שנים. כיום, על דעת המבקר, יש מקום לבחון צורך לשינוי בהסדר האמור. על פי בדיקה שנערכה על ידי ועדה חיצונית א' פוליטית בראשותו של עו"ד חיים צדוק, יש צורך להפקיד בידי המפכ"ל חלק ניכר מהסמכויות הנתונות כיום בידיו של השר לבט"פ וביניהן את הסמכות למנות קצינים מדרגת סנ"צ ומעלה, מספר הקצינים הגדול בדרגות סנ"צ עד ניצב המשרתים במגוון גדול של תפקידים אשר השר לבט"פ אחראי על מינויים, אופיים של תפקידי הקצונה במשטרה. 

המבקר מוסיף וטוען כי המשטרה נמנית עם אותם גופים שמימוש יעדם ומילוי משימותיה כרוכים באינטראקציה עם הציבור ובאמון שהוא רוכש לה. "ראוי כי הבחינה הנדרשת לעניין זה תתבצע גם בהתחשב במקומה ובתפקידה הייחודי של המשטרה בחברה". מבקר המדינה מצא פגם גם בהליכי מינוי קצינים כשהוא מציין שהמשטרה לא גיבשה הגדרות ודרישות לכלל תפקידי הקצונה בדרגות רפ"ק עד ניצב המאויישים על ידי כ-65 אחוזים מהקצינים במשטרה. עוד הוא מציין כי בוצעו מאות מינויים והתקבלו אלפי החלטות בשלבים השונים של הליך שיבוץ קצינים וזאת שלא על בסיס הגדרות תפקיד ודרישות תפקיד ולו כ"עוגן וקו מנחה" ובכך פעלה המשטרה שלא על פי הסיכום בינה לבין המשרד לבט"פ. 

בדוח המבקר נכתב כי קיים חוסר יסודי בהליך מינוי הקצינים הבכירים והוא משקף חולשה בהליך הבחינה וההכרעה. לטענתו נמצא כי ההחלטות בדבר המשך השירות של קצינים התקבלו שלא על בסיס אמות מידה וככלל , ללא תיעוד והנמקות לאותם מינויים. אופן קבלת ההחלטות לדעת המבקר מונע אפשרות לערער או להשיג עליהן. ישנם מקרים שבהם דירוג המפקדים נמוך ושונה בתכלית מהדירוג על פי הפרמטרים שקבעה המשטרה. המבקר מצא כי בשישה מקרים שבהם החלטת המפכ"ל בדבר מינוי קצינים התקבלה ללא הנמקה ולרוב אף בלא שפורום ספ"כ קיים דיון בנושא.

מבקר המדינה ציין כי לאחר משבר הניצבים ופרישתם של כמה מהם בוצע מינוי ניצבים ללא כללים וקריטריונים ובדרך זו יש לפגוע בשקיפות הארגונית וייתכן שגם באמון המשרתית.

לטענתו חלק מגיוס קצינים בכירים מחוץ למשטרה גבל בהליכי גיוס לוקים בחסר וטעוני הסדרה תוך התעלמות מהשוואה ביכולות בין הקצין שנבחר לקצינים המשרתים בארגון. כמו כן הליך שכזה עלול לפתוח פתח למינוי קצינים שלא משיקולים מקצועיים. המבקר מבקש להטמיע הליכי מינוי קצינים בכירים שונים כפי זו שהנהיג המפכ"ל בשנים האחרונות ומושקעים בה משאבים רבים.

שגיאות וליקויים בבדיקות חשודים

גם במערך הזיהוי הפלילי (מז"פ) מצא המבקר ליקויים אותן העלה כאמור בדוח הביקורת הנוכחי. המבקר מציין כי ערך בין החודשים מרץ עד אוקטובר 2017 ביקורה על המז"פ במשטרה ובדיקתו התמקדה בין היתר בנושאי ההסמכה של שיטות הבדיקה המופעלות במערך, היבטים בפעולות המעבדות לרבות אופן תפעולן ומידת יעילותן, בטיחות וגיהות במעבדות והבריאות התעסוקתית של העובדים. המבקר בדק ומצא כי כבר בשנת 2006 על מנת לחזק את מעמדן של שיטות הבדיקה במעבדות ולחזק את מהימנות חוות הדעת שמציגים מומחי מז"פ בבתי המשפט, התחילה מז"פ תהליך של קבלת הסמכה מאת הרשות לשיטות המיושמות במעבדותיה בהתאם לתקן בין לאומי.
 
מבקר המדינה מציין כי יותר מעשור לאחר מכן נמצא כי הוסמכו רק מחצית מהשיטות שמפעילה מז"פ במעבדותיה במטא"ר. "עוד נמצא כי כל התהליכים ושיטות הטיפול במוצגים שנוקטים חוקרי הזירה ומומחי המעבדות הניידות , וכן כלל השלבים בתהליך שרשרת המוצג שאינם מתבצעים במעבדות מז"פ במטא"ר , אינם מוסמכים ואינם נתונים לפיקוח של הרשות.
 
המבקר ניתח את הנתונים שנחשפו בפניו במהלך הבדיקה וציין כי במעבדת ה דנ"א וביולוגיה הצטבר עומס של מאות תיקים, כשליש מכמות השנתית המטופלת במעבדה. עקב כך נוצר פיגור תמידי והמשטרה הגבילה את סוגי העבירות שבגינן יחידות החקירה מורשות לשלוח מוצגים למעבדה. המבקר מציין כי גם לאחר יישום המסקנות המשטרה עדיין מתקשה לבצע את הבדיקות ללא עיכובים ניכרים ודחיית הטיפול במאות תיקי מוצגים".
 
עוד נמצא כי במשטרה אין פקודה או נוהל המסדירים את אופן הטיפול בדגימות ה-DNA שניטלו מחשודים כי אלפי דגימות לא נקלטו במאגר המשטרה עקב שגיאות וחוסר בנתונים. בסוף יולי 2017 לא הפיקה המעבדה פרופיל דנ"א מכ-16,500 המהווים כ-73 אחוזים מהדגימות שהתקבלו במעבדה באותה שנה.
ליקויים אלו מלמדים על כשל מקצועי המחייב פעולת תיקון והסדרה" נכתב.
 
המבקר מציין כי גם בתחום טביעות האצבע (ט"א) ישנם ליקויים שכן בחלק מהמקומות ממשיכים להטביע ט"א על גבי נייר עם דיו ולא באמצעות מיכון אלקטרו אופטי , מהלך היוצר עיכוב מיותר. לטענת המבקר העיכוב בסריקת טופסי נייר למאגר הט"א עלול לפגוע במקרים מסויימים בסיכוי לגלות התאמה בין ט"א שנלקחה מחשוד לט"א מזירות עבירה שטרם פוענחו ולגבש כתבי אישום כנגד חשודים אלו.
 
המבקר מצא כי עקב עומס במעבדה זמן ההמתנה הממוצע להשלמת  תהליך ההשוואה בין מעתקי ט"א שנאספו מזירות עבירה להעתקי ט"א הנלקחים מחשודים . "במועד הביקורת המתינו במז"פ כ - 700 תיקים לכתיבת חוות דעת מומחה שנועדה לשמש להגשת כתבי אישום. מדובר בכ - 64 אחוזים מכלל חוות הדעת שמומחי המעבדה כותבים בשנה.

במעבדה לבדיקת סמים וזיהוי המוצגים החשודים כסמים או תחליפי סמים הצטבר עומס של מספר שנים ואין יכולת לטפל בכל תיקי המוצגים המועברים למשטרה. במסגרת הבדיקה גילה המבקר כי המשטרה רכשה שני בדצמבר 2016 שני מכשירי מדידה שנועדו לשימוש במעבדה האנליטית. במועד הביקורת באוגוסט 2017, אחד המכשירים שעלותו נאמדה בכרבע מיליון ש"ח טרם הוצא מאריזתו והמכשיר השני שעלותו נאמדת בכ-580 אלף ש"ח לא סופק למשטרה.

תגובת המשטרה

משטרת ישראל מברכת על דו"ח מבקר המדינה, מאמצת את מסקנותיו, ותפעל ליישום הנושאים העולים בו. יתרה מכך, חלק ניכר מההערות שעלו בדו"ח המבקר, כבר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה עוד בטרם פרסומו, במסגרת תהליכי בקרה ולמידה אותם מקיימת המשטרה באופן תדיר.
 
הסמכות למנות קצינים בכירים:
משטרת ישראל אמונה, בין יתר חובותיה, על שמירת החוק והדמוקרטיה, ועל כן יש צורך להפרדה  מירבית מהשפעות ושיקולים זרים וחוץ ארגוניים. לאור זאת, במשטרת ישראל רואים חשיבות במתן עצמאות למשטרה למנות את קציניה, זאת אף מעבר למצב הקיים בכל גוף בטחוני אחר. בהקשר זה נציין כי הליך השיבוץ והקידום בגופים ביטחוניים מקבילים מבוצע במרביתו על ידי ראש הארגון בלבד.

למעלה מן הצורך, נציין כי מאז כניסתו של המפכ"ל לתפקידו, המלצותיו למינוי קצינים בכירים אושרו על ידי השר לביטחון הפנים. עם זאת נדגיש, כי אין בכוונת המשטרה לקחת לידיה את הסמכות למנות את כל שדירת הקצונה הבכירה, אלא רק את דרגות הסנ"צ והנצ"מ, וזאת על מנת לאפשר ניהול תקין ויעיל של הארגון עם מינימום חשיפה לשיקולים אחרים.
 
הליכי מינוי קצינים - הגדרות ודרישות תפקיד:
בשנים האחרונות, הנהיגה משטרת ישראל שיטת מינויים חדשה, במסגרתה עבר כובד המשקל בשיקולים למינוי קצינים בכירים, בעוד שבעבר ניתן משקל גדול יותר לרקע המקצועי הרי שכעת המשקל הוא על מדדי האיכות כאשר רק הקצינים האיכותיים ביותר מקודמים. כך, ככל שדרגת המינוי גבוהה יותר, מדדי איכות הקצין הופכים לשיקול מרכזי יותר בקידומו, והרקע המקצועי שלו הופך משני (זאת מתוך התפיסה כי בתפקידים בכירים הקצין עוסק יותר בניהול והובלת תהליכים ארגוניים ופחות בפן המקצועי הטהור ולכן איכותו כמפקד, השכלתו, יכולותיו הניהוליות והמנהיגותיות חשובות יותר).

שיטת מינויים זו מונהגת לאור הרצון לפתח את הקצינים הבכירים, לחשוף אותם למגוון רחב של תפקידים ומקצועות, ולהעניק להם היכרות והבנה מעמיקות יותר עם הארגון על כלל מרכיביו ותפקידיו. זאת, בשונה משיטת המינויים הישנה שבה קידום הקצינים בוצע בציר מקצועי מצומצם בעיקר על סמך ניסיון מקצועי.

בימים אלה מגובש ספר תפקידים חדש שיהווה "עוגן וקו מנחה", בעל גמישות רבה יותר. יובהר כי אין מדובר בקידום לדרגי קצונת הביניים אלא בציר ההתפתחות של הקצונה הבכירה בלבד. נדגיש כי על אף הנאמר בדו"ח, נקבעו כללים אחידים ושוויוניים לכל דרג בנפרד (סנ"צ-תנ"צ) המפורטים הן בנוהל אגף משאבי אנוש במשטרה, והן בהנחיותיו המופצות מעת לעת בטרם קיום כל סבב מינויים.
 
החלטות במסגרת הליך המינויים:
כל קצין במשטרת ישראל נמדד ומדורג בעזרת כמה וכמה כלים ומדדים, מספר גבוה יותר של כלים ומדדים ביחס לארגונים מקבילים. מדובר במדדי איכות המתוקפים כל העת מבחינה מחקרית, במטרה להבטיח רמת ניבוי גבוהה ביחס לסיכוי ההצלחה של הקצין. עם זאת, בכדי להבטיח קבלת החלטה אופטימלית, ההליך נותן מקום משמעותי גם לשיקול הדעת של המפקדים.

תחילת התהליך בדיון התנועות, בו מוצגים כלל נתוני הקצינים המועמדים והם נבחנים באופן מקצועי בפני חברי ועדה, לרבות מפקדו הישיר של הקצין והממונה המקצועי עליו. במהלך הדיון, ניתנת התייחסות של כל פורום המפקדים המשתתפים בדיון, והמלצותיהם נבחנות לכל אורך ההליך.

קצינים שנמצאו כמתאימים לקידום בדיון התנועות, נידונים על ידי ועדת הדרג המורכבת מראשי האגפים האמונים על בניין הכוח בארגון. תפקידה של ועדת הדרג הוא לקבוע בראייה ארגונית כוללת, מיהם המועמדים המתאימים ביותר לקידום, מבין המועמדים שכבר סומנו כמתאימים בדיון התנועות. ועדות הדרג כוללות דיון יסודי ומעמיק על כל קצין וקצין והם נמשכות על פני מספר ימי דיונים מלאים. החלטות ועדת הדרג מתבססות על הצבעות של כלל חברי הועדה, וסיכומיהם מאושרים על ידי מפכ"ל המשטרה.

קצינים שנבחרו לקידום במסגרת ועדת הדרג, מרואיינים על ידי המפקדים, ואלה מעבירים את העדפותיהם לצורך גיבוש לוח שיבוצים ארצי המשלב בין העדפות המפקדים להעדפות הקצינים המקודמים. כלל השיבוצים נידונים בדיון פתוח על ידי סגל הפיקוד הכללי של המשטרה. הליך הקידום מבוצע במספר רב של שלבים ורמות שונות, ובכך יוצר את האיזונים הנדרשים ומאפשר בחינה של כל קצין במספר מדרגים.

גיל הקצין כפרמטר בהליכי הקידום:
הקשר בין הגיל לבין הקידום, נובע ברובו מן הקשר הקיים בין איכות הקצינים לבין גילם. איכות המועמדים משפיעה על סיכוייהם להתקדם בפועל יותר מהשפעת גילם.

הליך למינוי קצינים בדרגת ניצב:
הליך המיון לדרגת הניצב הנו הליך קפדני, המבוצע על ידי הדרג הבכיר ביותר במשטרה ובמשרד לבט"פ.
הליך זה נעשה מתוך רשימה מצומצמת של קצינים בדרגת תת ניצב, שביצעו מגוון רחב של תפקידים בארגון. הליך הקידום לתפקידים אלו מבוצע באופן פרטני תוך בחינת מכלול הנתונים לעומקם. ההחלטה מתקבלת על ידי השר לבט"פ ומפכ"ל המשטרה תוך התייעצות מעמיקה ופורה בין השניים. מכאן שהטענה לפיה התשתית לבחינת מועמדות הקצינים לדרג הניצב חסרה, איננה מתיישבת עם הליך המיון  הקיים בפועל.
 
גיוס מועמדים חיצוניים לתפקידי קצונה בכירים במשטרה:
מתוך מאות מינויים בכירים שנעשו בשנתיים האחרונות, רק תשעה קצינים בכירים גויסו מחוץ לשורות הארגון. קצינים אלה, מונו לתפקידים מקצועיים הדורשים השכלה ו/או ניסיון תעסוקתי נקודתי המהווה יתרון בולט לתפקידים אליהם גויסו. לעומת זאת, לדרגי הפיקוד השונים ולתפקידים המבצעיים, קודמו ומונו רובם ככולם קצינים מתוך המשטרה.
 
נוסיף כי הליך הקידום והמיון של קצינים במשטרת ישראל, מתבצע באופן סדור ובהתחשב במכלול פרמטרים מקצועיים ואיכותיים. מדובר בהליך רב שלבי שמתבצע תוך שקיפות, איזון ובקרת איכות מתמדת, המאפשרת בחירת הרף העליון של הקצינים לקידום.