אזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב, שהפך בשבוע האחרון למוקד של קרבות רחוב אלימים בין תומכי ומתנגדי המשטר באריתריאה, תוגבר בלילות האחרונים בכוחות גדולים של שוטרים, לוחמי מג"ב, יס"מ ואנשי סיירת הביטחון העירונית, שנראים בכל רחוב ופינה. "זה יכול להתלקח בן רגע והמצב כאן מתוח מאוד", מתריע הראל שחר, שפעל במשך שנים ארוכות ביחידה לאבטחת אישים בשב"כ וכיום מנהל את מחלקת הסיור בסיירת הביטחון.

בסיור לילי עם הסיירים של סל"ע (סיירת לביטחון עירוני) הקוטביות התל אביבית בלטה לעין, כאשר במרחק שלוש דקות נסיעה מלב "הבועה" בשדרות רוטשילד היוקרתיים ומקומות הבילוי הסואנים – מתמודדים עשרות ולעיתים מאות שוטרים וסיירים עם מציאות קשה ומורכבת ב"חצר האחורית" של תל אביב. עוברי אורח חוששים להסתובב באזור ותושבים ותיקים נשארים ספונים בבתיהם.

"זה עולם אחר כאן", מספר יניב מהסיירת, שעמד צמוד לאופנוע שמנועו פועל כל העת סמוך למדרחוב נווה שאנן ובחן בדריכות כל דבר זז סביבו. "אתה לא יודע מה יקרה כאן בעוד רגע. אנחנו בכוננות גבוהה כל הזמן". בגינת לוינסקי הסמוכה שהו ביום חמישי בלילה קבוצות של מסתננים מאריתריאה. לפתע, למרות נוכחות כוחות גדולים של משטרה והסיירת, החל עימות קולני בין שתי קבוצות שנראה גולש לאלימות. השוטרים והסיירים נכנסו לכוננות, אבל הפעם זה נגמר רק בצעקות ודחיפות, אולי בשל ההרתעה הגלויה.

"הימים האחרונים הפכו לזירות קרב - אלימות קשה. אבנים ובלוקים עפו לכל עבר, עשרות נפגעים, נזקים לבתי עסק וגם שמשה של אוטובוס נופצה", מספר דורעם אביר, מנהל מחלקת השיטור בסל"ע, שהגיע לתל אביב עם ניסיון עשיר של שירות צבאי ביו"ש, "תגברנו בכ־30% את הכוחות באזור ואנו פועלים בתיאום מלא עם המשטרה, שגם היא תגברה מאוד את הכוחות כאן".

מי שנותרו מאחור הם עשרות תושבים ותיקים. "ישנם בניינים שבהם מתגוררת קשישה או קשיש בבדידות והיתר הם מסתננים וזרים", מספר אביר, "אז יצרנו קבוצת וואטסאפ עם עשרות דיירים בודדים. אנחנו בקשר של עדכונים ולעיתים מלווים אותם כאשר הם יוצאים או נכנסים לבית. חשוב להעניק להם תחושת ביטחון אישית. המטרה היא להפגין נוכחות ונגישות, לתת מענה לכל אירוע וגם לשמור על בעלי העסקים ועוברי האורח. לצורך זה הוקמה הסיירת ב־2014".

קטטה בין מבקשי מקלט מאריתריאה. צילום מסך פייסבוק
קטטה בין מבקשי מקלט מאריתריאה. צילום מסך פייסבוק

סמוך לשעת חצות, לצד פעילות השוטרים והסיירים, הסתובב גם פקח עירוני במדרחוב נווה שאנן והטיל קנסות על 'חמארות' (פאבים של אריתראים) ועל עסקים הפועלים בלילות ללא היתר. הראל מציין שבעבר פעלו באזור כ־250 'חמארות', אך כיום מספרן מוערך בכ־40 בלבד.

"הבעיה היא בשעות המאוחרות", מוסיף שחר, "אז משתכרים רבים מהמבלים ב'חמארות' ומתפתחות קטטות אלימות. זו הסיבה שהעירייה אוכפת את החוק לסגירת ה'חמארות' כבר בשעות הערב המוקדמות. בעלי עסקים שפתוחים בשעות הלילה מקבלים קנסות כספיים ואם הם נשארים פתוחים - יחל נגדם הליך של הוצאת צו סגירה. זה הליך ממושך, אבל הצלחנו להביא לסגירת מרבית ה'חמארות".

אביר ושחר מזהירים שבחודשיים האחרונים המצב בשטח הפך קשה יותר, בעקבות שחרורם של מאות מסתננים ממתקן סהרונים בנגב. "אומנם הם קיבלו צווי הרחקה מתל אביב, אבל עם שחרורם רובם הגיעו לכאן, לנווה שאנן".

מדוע לא אוכפים את צווי ההרחקה מהאזור?
"זה לא בסמכותנו. בשביל זה יש את רשות האוכלוסין וההגירה".

לצד הנוכחות הבולטת לעין, גם מתבצעת פעילות של שוטרים סמויים והאזור כולו מצוי בשלבי רישות של מצלמות אבטחה. אבל לא רק החשש מפני אלימות הביא לפעילות המוגברת. "התחנה המרכזית הישנה היא גם אזור הבילויים והקניות של הזרים והמסתננים" מסביר דורעם. "הם מגיעים לכאן גם ממקומות מרוחקים יותר, והתקבלו אצלנו במהלך השנים תלונות רבות על עבירות רכוש – במיוחד חטיפות של תיקים ושל טלפונים סלולריים".

האזור גם הפך להיות מוקד לגנבים מחופי הרחצה בעיר המגיעים אליו עם השלל. מדובר במסתננים מאפריקה וגם בשוהים בלתי חוקיים ממזרח ירושלים. "הם מתצפתים, וכאשר מתרחץ נכנס למים הם גונבים לו את הכסף ולעיתים גם את הבגדים", מוסיף דורעם. "היו מקרים שסיירים שלנו ראו את חוליות הגנבים בחוף בתל אביב וכעבור שעה כאן בנווה שאנן. אבל ישנן גם חוליות ממקומות נוספים".

אתה רואה פתרון למה שקורה בתחנה הישנה עם הזרים והמסתננים?
"רק דרך הנדל"ן. יש תכניות לפינוי־בינוי ולבניית מגדלים בכל האזור, שיהיה באיזה שהוא שלב הטרנד החדש של תל אביב. לפני כמה שבועות מכרו כאן דירת שני חדרים ב־1.7 מיליון שקל. מסתערים כאן על הנדל"ן והמחירים מזנקים. כשיהיו מגדלי מגורים מפוארים, הזרים והמסתננים כבר לא יהיו כאן. אבל זה יהיה רק פתרון נקודתי, כי הם פשוט יעברו לאזור חלש אחר".