לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית ערך אתר AllJobs סקר בקרב 564 איש שבא לבחון את מידת התרומה של לימודים לתואר אקדמי לקריירה ולתעסוקה ואת הקשר בין תחום הלימודים לתחום העיסוק בהמשך הדרך. לפי ממצאי הסקר, כ־40% ממשתתפי הסקר העידו כי העבודה שבה הם עוסקים כלל אינה קשורה לתחום שלמדו, לעומת 31% מהמשיבים שהעידו כי יש קשר ברור בין נושא הקריירה שבחרו לתחום לימודיהם. 29% השיבו כי יש קשר עקיף בין תחום עיסוקם למקצוע שלמדו.
אשר למשך הזמן שבו בוגרי המוסדות האקדמיים מחפשים עבודה, התמונה המצטיירת אינה חיובית - 52% טרם מצאו עבודה, או שמצאו עבודה בתחום אחר לגמרי. ל־36% נדרש זמן עד חצי שנה למצוא עבודה, ול־12% בין שנה ליותר משנתיים. עוד עולה מהסקר כי 50% מהמשתתפים בו סבורים כי שם המוסד האקדמי שבו למדו לא נתן להם יתרון על פני מועמדים אחרים. 30% השיבו כי שם המוסד האקדמי תרם להם מעט, ורק 20% גורסים ששם המוסד האקדמי שבו למדו סייע להם מאוד במציאת עבודה.
באשר למניע ללימודים מתברר מהסקר שיותר ממחצית מהנשאלים בחרו ללמוד לתואר אקדמי כדי להרחיב את אופקיהם; 52% נרשמו ללימודי תואר כדי לרכוש ידע והשכלה; 35% חשבו שתואר אקדמי יסייע להם למצוא עבודה; 8% פנו ללימודי תואר בעקבות חבריהם ו־5% הלכו ללמוד רק בגלל הלחץ של ההורים. על השאלה אם גם היום הם היו הולכים ללמוד לתואר ענו 76% שכן.
עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר ב־AllJobs: "תוצאות הסקר מלמדות על התרחקות הולכת וגוברת בין האקדמיה לשוק העבודה. ישנם תפקידים בשוק שדורשים הסמכה ועבורם האקדמיה היא תחנת חובה. אבל חלק גדול מהתארים הם תארים כלליים, שאינם מחוברים ישירות לקריירה תעסוקתית ואין מה לעשות איתם בפועל כשמסיימים את הלימודים".
ובהקשר זה: ועדת פרסי ההשכלה הגבוהה של המועצה להשכלה גבוהה תעניק לנשיא אוניברסיטת בר־אילן לשעבר והפיזיקאי פרופ' משה קוה את פרס ההשכלה הגבוהה. זאת, בקטגוריה של מי שעמד בראש מוסד אקדמי וחולל בו שינוי משמעותי, שהוביל להתפתחות יוצאת דופן של המוסד. בנימוקי הפרס צוין כי "במהלך תקופת כהונתו ידעה האוניברסיטה תנופת צמיחה ופיתוח חסרי תקדים הן מבחינה אקדמית מחקרית, הן מבחינת פיתוח פיזי ותשתיות מחקר והן בהגדלת מספר הסטודנטים באוניברסיטה".