חברי מועצת הרבנות הראשית הצהירו אמונים היום (רביעי) בפני נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, בבית הנשיא. באירוע השתתפו נשיא מועצת הרבנות הראשית הראשון לציון הרב הראשי יצחק יוסף, נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב הראשי דוד לאו, שר הפנים ומ"מ השר לשירותי דת אריה מכלוף דרעי, מנכ"ל הרבנות הראשית משה דגן, רבנים ואישים נוספים.

נשיא מועצת הרבנות הראשית הראשון לציון הגר"י יוסף דיבר על תפקידיה של הרבנות הראשית ועל השפעתה על ארץ ישראל ועל יהדות התפוצות: "תפקידה של מועצת הרבנות הראשית לישראל הוא לקדש שם שמים בארץ ובעולם, מעבר לתפקידה של מועצת הרבנות לדון בנושאי ההלכה ולתת חוות דעת הלכתית בנושאים העולים בפניה. ההחלטות המתקבלות במועצת הרבנות הראשית לישראל משפיעות לא רק בארץ אלא משפיעות גם בחו"ל.

בביקורים שלי בחיזוק קהילות יהודיות בתפוצות אני רואה את הצימאון האדיר של יהדות חו"ל להחלטותיה של מועצת הרבנות. בהיסטוריה של מועצת הרבנות הראשית ישבו גאוני עולם וגם היום ברוך השם חברים בה רבנים חשובים וגאונים. התפקיד של חברי מועצת הרבנות הוא עם אחריות רבה במטרה לקדש את שם ה'".

.

במהלך הטקס דיבר הרב יוסף בעניין זכות הקיום של העם היהודי בארץ ישראל: "הזכות שלנו להיות בארץ ישראל היא בזכות התורה שלנו, בזכות התנ"ך. ארץ ישראל שייכת לנו על פי הבטחה מהקב"ה. לפני מספר שנים, לפני הבחירות לרבנות הראשית, נפגשתי עם אחד מראשי הערים בארץ. הוא אמר "אני מוכן לבחור ברב בתנאי שנאשר תחבורה ציבורית בשבת", אמרתי לו "מה אנחנו עושים כאן בארץ ישראל?" אנחנו כאן בזכות ההבטחה של הקב"ה לתת לנו את הארץ, אי אפשר לעשות בה תחבורה ציבורית בשבת, זה מסיר מאתנו את הזכות להיות כאן. אי אפשר לקחת דף אחד מהתורה לפיוה ארץ שייכת לנו ולזרוק את כל השאר."




ראובן ריבלין, אריה דרעי והרבנים. צילום: שלומי כהןראובן ריבלין, אריה דרעי והרבנים. צילום: שלומי כהן

בסיום דבריו בירך הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית הראשון לציון הגר"י יוסף את חברי מועצת הרבנות הראשית: "אני מברך את חברי המועצה שנזכה לעבוד בשיתוף פעולה ויתקדש שם ה' ברבים על ידינו."

לאחר מכן נשא נשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב הראשי לישראל הגר"ד לאו דברים והתייחס לצורך בחיזוק האחדות של עם ישראל: "מועצת הרבנות הראשית מכילה מטבעה רבנים מכל המגזרים והעדות. גוונים שונים שלכולם יש מכנה משותף אחד, כולם שותפים למשימה הגדולה שעליה אנחנו מתפללים, שיבין כל יצור כי אתה יצירתו. אנו יכולים להיות חלוקים על דרך זו או אחרת, כיצד להגיע למציאות כזאת, אך המחלוקות לא פוגעות במציאות המשותפת כל עוד יודעים לתת מקום בצורה הראויה והמכובדת".

לאחר מכן פנה הרב הראשי הגר"ד לאו לנשיא המדינה: ״אני מבקש לנצל את הבמה המכובדת כאן בבית שמסמל אחדות ומבקש ממך כבוד הנשיא, להיות שותף איתי לקריאה של גינוי. לצערי בשבועות האחרונים אנו רואים ביטויי שנאה וסרטוני איבה שמסתובבים ברחבי הארץ בתל אביב, בחולון, ברמת גן ובאשדוד.

אני שואל האם בעיני ראש הסיעה זה העתיד שהוא רואה לעם ישראל? הרי כאשר אחד מראשי הערים בסיעתו רק נחשד במשהו  הוא מיד הורחק מהמפלגה וכאן אנחנו לא שומעים כל התייחסות לביטויי ההסתה החמורים. אותם חברי כנסת אשר פונים בכל עת לרבני ישראל ואומרים להם 'תהיו מקבלים, תהיו מכילים'. האם הם מוכנים להכיל את גילויי השנאה וההסתה הזו? וכמו שאמר סבי כשנתקל בגילויי שנאה על היותו אדם חרדי, אני מאד רוצה לקוות שלא זה העתיד של מדינת ישראל".

נשיא המדינה מר ראובן ריבלין פתח בדבריו ואמר: "אחד מתפקידי המועצה הוא 'פעולות לקירוב הציבור לערכי תורה ומצוות'. קירוב הציבור לערכי תורה ומצוות זהו תפקידו של כל רב בישראל מאז ומעולם. זו האחריות המוטלת על כל מנהיג רוחני באשר הוא. זו הציפייה של הציבור אותה הרב אמור למלא.

ניתן להניח שהפעולות הללו משתנות לפי המקום, לפי הזמן ולפי הציבור. תפקידו של רב בעיר שבה מרבית האנשים שומרי תורה ומצוות, הוא לא כתפקידו של רב בעיר מעורבת. ייתכן שדברים שהיו נחוצים בעבר, כבר לא נחוצים היום, וגם להיפך. אולי תפקידו של רב בעת הזו דורש פעילות אחרת. עליו להבין את רוח התקופה, את התרבות, את הערכים המכוננים, עליו להכיר את הטכנולוגיה, ולדעת כיצד להתייחס לאתגרים שהיא מציבה בפנינו", אמר הנשיא.

״אל מול האפשרות הזו לקדש שם שמיים, ניצב גם סיכון עצום לגרום חילול השם״, אמר הנשיא. ״משום שכל התנהגות בלתי נאותה, או אף התנהגות הנתפסת כבלתי נאותה, לפי ערכיו של הציבור, עלולה לגרום חילול השם".

בהקשר זה התייחס הנשיא לאפליה של בני העדה האתיופית ביקבי ברקן ואמר: "אני מבקש להזכיר את החובה שלנו, כולנו, לפעול יחד כדי למנוע פעולות של פגיעה, הפליה והדרה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל כפי שארע לאחרונה ביקבי ברקן. החלטתו ההיסטורית של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אחדה בינינו לבין אחינו יוצאי אתיופיה, ועלינו להמשיך בדרכו המאחדת בין שבטי ישראל, והמרבה שלום ביניהם, וכפי שאמר בנו הראשון לציון: 'יוצאי אתיופיה הם אחינו ואחיותינו, והם יהודים לכל דבר ועניין'".

בסיום דבריו הדגיש הנשיא: "אם נתייחס לכל אחד ואחת בשוויון, בנחת, באורך רוח, ללא אפליה, ייפלו וייתמו כל גורמי הקנאה והשנאה, המחלוקת והמפלגתיות. לחיוך שלכם, לדברי העידוד שלכם, ליחס שלכם לעשיר כמו לדל, יש ערך רב בעיני השומעים, יש תוצאות חינוכיות ברוכות. אני מאחל לכם שתזכו לקדש שם שמיים בכל הליכותיכם".

שר הפנים ומ"מ השר לשירותי דת אריה דרעי עמד בדבריו על המאבק הגדול המתחולל מצד גורמים פוליטיים ואחרים המנסים כל העת לכרסם במעמדה ובסמכותה של הרבנות הראשית, כפוסקת בענייני דת ומדינה. ״המאבק הזה מתחולל בכל מיני תחומים כמו הגיור, הכשרות, רבני הערים ועוד. הם לא משלימים עם כך שהרבנות הראשית היא הגוף הרישמי המוסמך לחוות דעה בנושאים הללו והם אלו שמהווים את הקונצנזוס בעם בנושאים הללו. תפקידכם הוא לעמוד על המשמר, לחוות את דעתכם וזה יתן לנו כוח להילחם בכנסת ובממשלה על הדברים החשובים״.

ארגון "עתים" ברך אף הוא את חברי מועצת הרבנות הנכנסים: "הארגון מאחל לחברים החדשים הצלחה רבה בתפקידם. מעתה הם נושאים על כתפיהם משא כבד, כשלפתחם מונחות שאלות הרות גורל בדבר היחסים עם יהודי התפוצות, האפליה המתרחשת כנגד עולים יוצאי אתיופיה ורוסיה - לפעמים בחסות הממסד הדתי עצמו, והמצב החמור של אי-אמון הציבור ברבנות. אנו מקווים שבהיכנסם לתפקיד החדש יראו כל זאת לנגד עיניהם, ויפעלו ביראת שמים לתיקון הבעיות ולשיפור שירותי הדת בישראל".

העתירה נגד השבעת הרבנים נדחתה

השבעת חברי המועצה התאפשרה על רקע  דחיית העתירה  שהגישו התנועה להגינות שלטונית והעומד בראשה, עו"ד מרדכי אייזנברג , שטען כי הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, היה מעורב בהשפעה בלתי הוגנת על חברי הגוף הבוחר, וכי הוא ושלוחיו הפעילו לחץ כבד על מועמדים שיסירו את מועמדותם או יצביעו בעד מועמדיהם. העתירה טענה לקיומו של "דיל" שבמסגרתו ייבחרו מחדש כל חברי ההרכב היוצא של מועצת הרבנות

עשרת הרבנים הנבחרים, שיוצגו ע"י פרופ' אביעד הכהן ומשה יפה, טענו שהעתירה מבוססת על שמועות ורכילות, כתובה בלשון "צהובה", גסה ומשתלחת ונעדרת כל בסיס משפטי. בין השאר הלין פרופ' הכהן על כך שעו"ד אייזנברג כינה את עשרת חברי מועצת הרבנות הראשית הנבחרים, כולם רבנים מוכרים וחכמי תורה, בשם  הגנאי "עשרת רבני הדיל" תוך שהוא רומז ל"עשרת בני המן". כמו כן הצביע על השיהוי הרב בהגשת העתירה, שהוגשה כחודש אחרי מועד הבחירות, ועל כך שאפילו אם כל טענות העותר היו נכונות, לא היה בהן כדי להוכיח הטיה של הוצאות הבחירות. פרופ' הכהן הצביע על כך שאחד המועמדים שנבחרו, הרב אליעזר שמחה וייס, שלא היה חבר במועצה היוצאת, נבחר למועצה ברוב עצום, למרות שלא היה כלול ב"דיל" שלו טענו העותרים.

לאחר שהשופטים הבהירו לעותר שאין סיכוי לעתירתו וכי אם לא ימשוך אותה תידחה העתירה והוא גם יחויב בהוצאות "נכנע" עו"ד אייזנברג ומשך את עתירתו (מצ"ב פס"ד אייזנברג).

פרופ' הכהן בירך על צאת המינויים לפועל ואמר: "כפי שהוכח בבית המשפט העליון אתמול, לעתירה זו לא היה כל בסיס, לא עובדתי  ולא משפטי, לא ידיים ולא רגליים, וטוב היה לה שלא הוגשה משהוגשה. מצער מאד לראות שיש עותרים המוכנים לפגוע בכבודם של רבנים חשובים תוך הטחת האשמות המבוססות על דברי רכילות ולשון הרע, ומן הדין למנוע הגשת עתירות כאלה בעתיד, או למצער לחייב את העותרים בתשלום הוצאות משפט כבדות".

עו"ד איזנברג מסר בתגובה: "אין שחר להטפותיו של עו״ד אביעד הכהן 'וי להאי שופרא דבלי בדמגוגיה', ביהמ״ש ראה לנכון לקיים דיון דחוף בעתירה אשר התבססה על פעולותיו הפסולות של הרב יוסף בשידול חברי האסיפה הבוחרת לתמוך בבחירתם של עשרת רבני הדיל דהיינו למנוע את חידוש פניה של מועצת הרבנות הראשית. אין מחלוקת כי אכן היה דיל נרחב כנטען. והדבר ידוע אל נכון גם לרבני הדיל  ולהרב וייס, משכך חברי המועצת הנבחרים, אשר ברובם מכהנים כבר כעשר שנים משמימות, לא נבחרו בבחירות חופשיות ודמוקרטיות. למרבה הצער תהיה לכך השפעה מכרעת על אבדן אמון הציבור ברבנות הראשית לישראל".