ראש עיריית נצרת עילית, רונן פלוט, מתכנן לשנות את שם העיר כדי ליצור הפרדה בינה לבין שכנתה הערבית נצרת. פלוט, שנבחר בשבוע שעבר לקדנציה שנייה ברוב עצום של 98.6 אחוזים מתושבי העיר, הודיע היום (ראשון) בכנס לסיכום מערכת הבחירות כי מטרת שינוי שם העיר היא להעניק לנצרת עילית זהות עצמאית משלה. "הגיע הזמן לשים קץ לבלבול הכרוני בינה לבין העיר השכנה נצרת", אמר.

הבלבול בין הערים השכנות, נצרת ונצרת עילית, מלווה אותן משנת 1956 כשבן גוריון החליט לקרוא ליישוב החדש שהקים בסמוך לעיר הערבית הוותיקה בשם "קריית נצרת". בהמשך, הפך היישוב לנצרת עילית, אבל ב-62 השנים שחלפו מאז סובלות שתי הערים מהבלבול. התושבים מתקנים ללא הרף את אזרחי ישראל, בעיקר תושבי המרכז ותל אביב, ומסבירים כי מדובר בשתי ערים נפרדות לחלוטין, למרות הסמיכות הגיאוגרפית והשם הדומה.

"נצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל ונצרת עילית היא העיר היהודית הגדולה בגליל. אנחנו חיים בשכנות מצוינת אבל מדובר ברשויות נפרדות עם זהות וצביון שונים לחלוטין", אמר פלוט.

נצרת עילית. סובלת מהבלבול עם שכנתה. צילום: אריאל בשור

"אם במשך 62 שנים אזרחי ישראל לא קלטו את ההבדל, אין מנוס אלא להחליף שם. במקום לתקן את כולם כל הזמן, צריך לתקן את הטעות פעם אחת ולתמיד, להעניק לנצרת עילית שם שמבדל אותה מנצרת, שיתחבר למהפכת ההתחדשות שמתחוללת בעיר בשנתיים וחצי האחרונות, וימתג אותה בזהות החדשה".

בעירייה מציינים כי הבלבול הוא לא נחלתם של תושבי המרכז בלבד,  וכי גם פקידי ממשלה ולעיתים אפילו חברי כנסת ושרים מתבלבלים. "כשראש הממשלה היה כאן בטקס החתימה על ההסכם הכוללני,תושבי נצרת עילית שהיו בקהל תיקנו אותו כשקרא להם תושבי נצרת" נמסר, וצוין כי גם בן גוריון עצמו כתב במסמכיו נצרת והתכוון לנצרת עילית. "הבלבול נוצר בגלל השם הזהה. אין שתי ערים שנושאות בתוכן שם זהה באופן שהאחת נמצאת בתוך השנייה".

"יש לי כבוד גדול לעיר נצרת ואנחנו חיים בשכנות מצוינת,  אבל הגיע הזמן שלכל עיר יהיה שם משלה", אמר פלוט והוסיף בנימה מחויכת כי חג המולד הקרוב יהיה כנראה האחרון שבו תקבל לשכתו זרי פרחים שמיועדים לעיריית נצרת. פלוט הוסיף כי השם החדש יבחר בשיתוף עם תושבי העיר.

העיר נצרת בחג המולד. רונן פלוט לא יקבל יותר זרי פרחים? צילום: סבי ברנס, פלאש 90

ח"כ חנין זועבי (הרשימה המשותפת) אמרה בתגובה: "להחליף את השם כדי לבדל אותה מנצרת? כמה שנים וכמה מאמץ המדינה הזאת צריכה לעשות בשביל לבדל את עצמה מילידי הארץ? אם 70 שנה לא הספיקו, ושכתוב ההיסטוריה לא הספיק, אז גם שינוי השם של נצרת עלית לא יספיק. תשנו מה שאתן רוצים, נמשיך ונרגיש ונמשיך ונתנהג כמו ילידי הארץ, ולא כמו חבורת שודדים שכל הזמן מנסים לשנות את זהות השוד בשביל שלא יכירו את בעליו האמיתיים. ונמשיך ונגור על האדמות שלנו שעליהם נבנתה העיר הזאת. ואם כבר לשנות, אז להשלים עם ההיסטוריה של נצרת עלית, לקרוא לה נצרת, ולאחד אותה עם נצרת, ולהחזיר לפלסטינים תושבי נצרת את האדמות שנשדדו מהם, ועליהן נבנתה נצרת עלית".


ד"ר שוקרי עואודה, ראש הרשימה המשותפת בנצרת עילית, אמר כי "שינוי השם נותן ייחודיות לעיר נצרת, שהיא עירו של ישו, ונצרת עילית היא עיר אחרת לגמרי בעלת הרכב דמוגרפי אחר. אנחנו לומדים את הסוגיה ובשלב זה כל עוד השם הזה הוא שם כוללני שיתאים לכל התושבים אנחנו לא רואים בזה פגם ובעיה קרדינלית. רוצה להגיד שהעניין כנראה יעבור דרך וועדת שמות של העירייה, ואז מועצת העיר, ואז וועדת שמות ארצית ואישור שר הפנים. אנחנו נלווה את כל ההליכים ואני רוצה לחדד ולומר שראש העיר בטרם עת הודיע לנו על הכוונות שלו והעניין בתיאום איתנו". 


ח״כ יוסף ג׳בארין (הרשימה המשותפת), שסיים תיכון בעיר נצרת, מסר כי "נצרת עילית הוקמה על אדמות שהופקעו מהתושבים הערבים בנצרת וביישובים הסמוכים לה: עין מאהל, משהד, ריינה, וכפר כנא. היא הפכה במהירות לעיר ששטחה גדול יותר מנצרת למרות שמספר תושביה הם כמחצית מתושבי נצרת. משרדי ממשלה ומפעלים גדולים הועתקו בהדרגה לנצרת עילית והושקעו בה משאבים רבים כאשר נצרת נשארה מאחור בכל מדד חברתי-כלכלי. 
 
אני רואה בחיוב את שינוי השם ככל שמטרתו היא למנוע בלבול, שכן נצרת יש רק אחת והיא נצרת הערבית, שהיא אחד המקומות ההיסטוריים הכי חשובים בעולם. יחד עם זאת, חשוב לוודא שלא מדובר בשינוי שיביא להעמקת ההפליה והפערים הכלכליים בין שתי הערים".