למרות ההסלמה בדרום, מחצית מהציבור היהודי בישראל עדיין תומכים במו"מ לשלום עם הפלסטינים. עם זאת, רק מעטים מאמינים שהמו"מ יישא פרי. מחקר חדש של הקריה האקדמית אונו מעלה עוד כי יותר ממחצית מהישראלים חושבים שהיחסים בין יהודים וערבים במדינה הם טובים, ושרק  הפוליטיקאים מקלקלים אותם.

המחקר, שבדק את עמדות הציבור היהודי בישראל כלפי האוכלוסייה הערבית, חשף תמונת מצב מפתיעה לאור שיח השנאה כלפי האוכלוסייה הערבית בישראל שאפיין את מערכת הבחירות האחרונה מחד גיסא, וחוסר האופק המדיני מאידך גיסא.

47.9% מהנשאלים הביעו תמיכה במשא ומתן לשלום עם הרשות הפלסטינית, וכאשר מצרפים אליהם גם את הניטרלים עולה שיעורם ל־66%. מנגד, רק 16.9% מאמינים שהמשא ומתן יוביל לשלום. עוד עולה כי 68% מהיהודים בישראל אינם מסכימים כי הערבים צריכים לעזוב את המדינה בהסדר שתי מדינות, אלא אם הנושא יוסדר במסגרת תוכנית השלום הצפויה של הממשל האמריקאי.

את המחקר ערכו בצוותא שלושה חוקרי הקריה האקדמית אונו מדיסציפלינות שונות: ראש מכון שלום למחקר השוואתי פרופ' שלומית יניסקי־רביד, סגנית דקאן הפקולטה למינהל עסקים וראש החוג לפרסום ותקשורת שיווקית ד"ר מיכל שפירא, ודקאן בית הספר למוזיקה ד"ר יהודה כהן.

אחד הנושאים שעלו לסדר היום במערכת הבחירות הסוערת היה השסע העמוק בין הציבור היהודי לערבי, לצד הספקנות לגבי תהליך השלום עם הפלסטינים. למרות זאת, 69.6% מהנשאלים במחקר סבורים שרוב הערבים הישראליים מתונים ואינם רוצים לפגוע בציבור היהודי או במדינה. כ־66% מעידים שאינם מרגישים מאוימים מערבים באופן כללי. 60% מהישראלים מאמינים שחשוב ללמד את השפה הערבית בבתי הספר, וכ־53% מהנשאלים השיבו שלא יפריע להם אם יהיו להם שכנים ערבים. אשר למשפט "היחסים בין יהודים וערבים מדינת ישראל הם טובים, ורק הפוליטיקאים מקלקלים", 53.3% הסכימו עמו או הביעו כלפיו עמדה ניטרלית.

"תוצאות המחקר מעידות על כך שהתבטאויות היוצרות מדיניות של קיטוב, איום וריחוק, לא תמיד עולות בקנה אחד עם עמדות חלק ניכר מן הציבור הישראלי", אמרה פרופ' יניסקי־רביד.

"הקריה האקדמית אונו חרתה על דגלה את ערך הרב־תרבותיות והתחייבה לשנות את פני החברה בישראל וליצור חיבורים בין כלל המגזרים", היא מוסיפה. "המחקר נוסך בנו אופטימיות לגבי הסיכוי לקרב בין יהודים וערבים בישראל".