מדוח חדש של המרכז להעצמת האזרח, העוקב אחר יישום החלטות הממשלה, עולה כי אף שהמשרד לשירותי דת כבר הכיר רשמית בקייסים (מנהיגי הדת של העדה), והמדינה והרבנות הראשית התחייבו למנות מנהיגי דת מקהילת יוצאי אתיופיה, התחייבויות אלו יושמו באופן חלקי בלבד, ובני העדה האתיופית עדיין מתמודדים עם קשיים ניכרים בתחום זה.
 

סוגיית שירותי הדת ליותר מ־140 אלף בני העדה האתיופית היא מורכבת ורגישה, ונוגעת בין היתר להכרה הרשמית בקייסים, להתמודדות הקהילה עם המועצות הדתיות, בדגש על הליכי רישום נישואין, בירור יהדות ועוד. 
 

אי־שילובם של יוצאי אתיופיה הוא נושא שעולה פעמים רבות לכותרות, ולא אחת מלווה במחאות ציבוריות. סוגיית היעדר ההכרה ביהדותם על ידי הממסד הרבני־דתי־אורתודוקסי כשווה לשאר העדות בישראל היא אחת הנקודות הכואבות, הנפיצות והקשות ביותר של גזענות ממסדית, במקרה זה בחסות הלכתית, שממנה סובלים בני העדה כבר עשרות שנים. 
 

בחודש מרץ 2018 קיבלה הממשלה החלטה שכותרתה היא "הסדרת שירותי הדת עבור יוצאי אתיופיה וקידום שילובם המיטבי במערך הדת". עם זאת, הדוח מעלה כי סעיפים רבים מתוך ההחלטה, הנוגעים להקצאת תקנים ולהגברת שילובם של יוצאי העדה במערך הדת, טרם יושמו. בין היתר, טרם הוקצו התקנים לקייסים במועצות הדתיות. במסגרת סעיף זה, אף הובטח כי משרד האוצר יעביר למשרד לשירותי דת תקציב של 4 מיליון שקל ב־2018 וקרוב ל־5 מיליון בשנת 2019. כמו כן, בניגוד להחלטה, לא ניתנו תמריצים לשילוב עובדים יוצאי אתיופיה במועצות הדתיות בתפקידים כגון בלניות ורשמי נישואין ביישובים שבהם מתגוררים לפחות 1,500 תושבים יוצאי אתיופיה.

למרות פסיקת הרב עובדיה
 

רק סעיפים שוליים יותר בהחלטה יושמו, ובהם הקמת ועדה מייעצת, עידוד מיזמים משותפים עם זיקה לדת לטובת יוצאי אתיופיה וקביעת פרוטוקולים הכוללים דרישות תפקיד להעסקת כוהני דת ורבנים. "כל אלו צעדים חשובים, אך לא מספקים, ליצירת שינוי אמיתי במציאות", אמרה ל"מעריב" עו"ד עינת פישר־לאלו, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח. "שילובם של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית היא מטרה חשובה מאין כמוה, שהממשלה התחייבה אליה בשורה של החלטות והצהרות. מערך שירותי הדת הוא נדבך חשוב ומרכזי לקידום שילוב אמיתי וראוי, ויש לצפות מן הממשלה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה, כדי ליישם את ההחלטה בלוחות הזמנים שנקבעו ולקדם את הנושא ללא עיכובים נוספים".
 

מפלגת ש"ס היא זו שמחזיקה בשנים האחרונות במשרד לשירותי דת, ולמעשה מנציחה את הגישה השמרנית ביותר כלפי יהדותם של יוצאי אתיופיה ככלל. זאת, אף שאביה הרוחני של ש"ס, הרב עובדיה יוסף המנוח, פסק כי יהדותם של עולי אתיופיה אינה מוטלת בספק. אי־ההכרה במעמדם של הקייסים כשווים לרבנים ואי־שילובם במועצות הדתיות כשווים בין שווים מנציחים את הקושי של העדה האתיופית, המתמודדת עם גזענות ממסדית וחברתית גם בתחומים אחרים בחיי היומיום. מהמשרד לשירותי דת לא התקבלה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.