סיוע לבני נוער בסיכון הוא נושא שמעסיק רשויות רבות בארץ. בימים קשים אלה, כאשר המסגרות הקיימות בוטלו, הופכות מסגרות ייעודיות לנוער בסיכון לקריטיות, ורשויות רבות נדרשות להפנות תקציבים גדולים להקמתן. אחד המיזמים המרגשים העוסקים בנוער בסיכון מתקיים בימים אלה במועצה האזורית משגב. המועצה האזורית משגב נמצאת בלב הגליל וכוללת בתוכה 35 יישובים. 29 מתוכם הם יהודיים ועוד שישה יישובים בדואיים. מדובר ביותר מ־3,000 בני נוער בכיתות ז' עד י"ב, וביניהם לא מעטים הנמצאים תחת השגחת היחידה לקידום נוער.

לפני מספר שנים החליטו שם על פרויקט ייחודי. שליחת קבוצות נערים ונערות, הזקוקים למסגרת מכילה ותומכת, לקורס גלישת גלים. השימוש בספורט אתגרי היה הרבה מעבר להתנסות ספורטיבית. הרעיון המרכזי היה כי התמודדות עם איתני הטבע ועם האתגרים שהים מציב תאפשר לנערים אלה לתרגל התמודדות עם מורכבויות וקשיים אישיים וחברתיים, בין שבמערכת הבית־ ספרית ובין שבחייהם האישיים.

"זה חלק שנקרא תרפיה טבעית", מסביר אייל כהן, מנהל המחלקה לחינוך וטיפול ילדים ונוער בסיכון במשגב. "יוצאים מחדר הטיפול לטבע. אנחנו בוחרים ללכת לים בחורף, למקום של אתגר, כדי לבדוק איך בני הנוער האלה מתמודדים ואיזה תהליך הם עוברים בתוך הים. איבוד שליטה, איבוד יציבות. הם נחשפים למצבים לא פשוטים, ואנחנו לוקחים את זה ומסתכלים על חייהם: איפה הם מאבדים בהם שליטה, איפה הם צריכים יציבות. אם הם תופסים גל, עד כמה זה חשוב שהחברים יתפסו ביחד איתם? אנחנו מבקשים שיתבוננו על החיים ועל קבלת ההחלטות. הם יוצאים מחוזקים ומועצמים".

מדובר בקבוצה מעורבת של בני נוער יהודים ובדואים שהגיעו מחמש מסגרות חינוכיות שונות במועצה. קורס הגלישה נמשך עשרה מפגשים, בחודשי החורף וגם בקיץ, ומתקיים במועדון הגלישה SURF CLUB, שנמצא בחוף נירוונה בחיפה. הקבוצה, המונה כ־30 בני נוער, מתחלקת בכל מפגש לשניים. בעוד קבוצה אחת מתרגלת אימון גלישה, השנייה נשארת על החוף ומשתתפת בטיפול קבוצתי - שיחות והתייעצות עם אנשי מקצוע. גם צוות מדריכי הקורס עבר הכשרה מיוחדת בהתמודדות עם בני נוער בסיכון, והוא מעודכן באופן שוטף על אירועים שחוו בני הנוער במהלך השבוע, ולא פעם מדובר בהתמודדות לא קלה. בקורס מספרים שבהתחלה לא ידעו אם נערות בדואיות יגיעו לחוף הים וייקחו חלק בתהליך.

המדריכים הופתעו לראות את אותן נערות לא רק מגיעות, אלא גם עולות על גלשן, שומרות על יציבות ומספרות על תחושת גאווה גדולה, בענף ספורט שעד לא מזמן הן כלל לא הכירו. אייל כהן מספר שנקלע לא מזמן למסעדה בתחנת דלק ואחד העובדים זיהה אותו. העובד קרא למנהל המסעדה לפגוש את כהן והודה שלא מעט בזכות איש החינוך יש לו תעודת בגרות, ולא פחות מזה הוא התמחה בגלישת גלים בחודשי החורף.
הפרויקט הזה מורכב ולא פשוט, כפי שמספרת נועה צוק, מנהלת אגף החינוך במשגב. "בכל מפגש כזה אני מצפה לשיחות עדכון שהמפגשים הסתיימו בשלום והילדים חזרו לביתם. יחד עם זאת כבר כיום ברור כי הפרויקט נחשב להצלחה גדולה והביקוש אליו גדל. התוכנית היא לקיים ארבע קבוצות כאלה מדי שנה".

כדי לעמוד ביעד זה נעזרים במועצת משגב בתקציבי ההפעלה של מפעל הפיס. אלה יאפשרו למועצת משגב לממן שתי קבוצות נוספות של בני נוער. "שיעורי גלישת גלים מלמדים את הצעירים שנחישות והתמדה מביאות איתן הצלחה", מסבירה צוק. "יש שם בני נוער שלא האמינו שיעלו אי־פעם על גלשן, אבל ההתנסות הזו מאפשרת להם לחוות לראשונה את טעמה של הצלחה ואת העוצמה הרבה שטמונה בהם".

פרויקט ייחודי נוסף העוסק בנוער מתקיים השנה גם באשדוד זו השנה השישית. מיזם "חופיקס" הוא בין היתר פרי שיתוף פעולה בין העירייה ומפעל הפיס ומשתתפים בו כ־80 בני נוער. באשדוד מוגדרים כיום כ־2,000 בני נוער ככאלה הנמצאים בסיכון. הסיוע לבני נוער אלה כולל טיולים, סדנאות העשרה, הופעות והפעלות שבוטלו בשל הקורונה.

במסגרת פרויקט "חופיקס" מועסקים בני נוער בהשכרת ציוד ובמזנונים בחופי הים. כ־80 צעירים מתחלקים למספר מחזורים, שכל אחד מהם נמשך שבועיים. לפני תחילת העבודה הנערים עוברים הדרכה וסדנאות על מתן שירותים וזכויותיו של נוער עובד, והמטרה היא להרגיל אותם לדפוסי עבודה וקבלת אחריות. הפרויקט כולל לא רק הדרכה מקצועית אלא גם ליווי צמוד של אנשי מקצוע המקיימים איתם שיחות, מנחים ובעיקר מכוונים להמשך. המטרה העיקרית היא להרחיק את בני הנוער האלה מהרחובות ולכוונם למסלול חיים נורמטיבי.

עבודת הנערים מתמקדת ברובה בהשכרת שמשיות וכיסאות, אבל מי שעומד מאחורי הרעיון מעוניין שבמהלך הפעילות אותם נערים ילמדו על משמעת, אחריות, התייצבות מדי יום כשגם זמן המנוחה, בתוך המשמרת, מנוצל להצפת בעיות בחיים, במטרה להגיע לפתרונן. אשדוד נעזרת בתקציב של מפעל הפיס לטובת הפרויקט. במינהל לשירותים חברתיים בעיריית אשדוד סיפרו שלפי נתוני המשטרה מספר תיקי עבריינות הנוער בעיר ירד בעשרות אחוזים, בין היתר הודות לפעילות החברתיות ולהעשרה שלה זכו הצעירים.

רשות נוספת שנעזרת בתקציבים אלה לטובת טיפול בנוער היא אום אל־פחם, העיר השלישית בגודלה במגזר הערבי, הנמצאת במרכזו של ואדי ערה. כיום נמצאים במסגרות רק 1,600 בני נוער. כדי לחזק את נושא הטיפול בנוער זה, נבנתה תוכנית חומש שבמסגרתה מפעל הפיס יסייע מדי שנה לעיר ב־1.1 מיליון שקל. איימן שורבגי, האחראי על התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון באום אל־פחם מסביר כי הקורונה עיכבה חלק מהתוכניות, וקיימת רשימה ארוכה של יעדים: טיולים לבני נוער, סדנאות טיפול באמצעות אומנות ויצירה והדרכות הורים שיעצימו את השפעות התוכניות השונות.

ההורים ייפגשו בבתי הספר ובמרכזי הנוער ויעברו הדרכה והנחיה בנושאים כמו הסכנות שקיימות ברשתות, סמכות הורית ודרכים לשיתוף פעולה עם הצוותים המטפלים. בעיר קיימים חמישה מרכזי נוער, ובעירייה מקווים שמהם תצא בעתיד הבשורה וכי הצעירים שעוברים את התהליך יהפכו לסוכני שינוי בסביבתם הקרובה. תהליך כזה יחזק את שיתוף הפעולה בין בני הנוער והקהילה, יורחב מעגל האמון והאחריות, וההזדמנות הזו תנוצל לכך שהצעירים יהיו יותר מעורבים ופעילים בחיי העיר.

מהפך מקומי

בתחילת שנת 2019 מפעל הפיס עבר מהפך בתחומי הסיוע שלו לרשויות המקומיות. לאחר בדיקה מקיפה, שנערכה על ידי צוות אגף הקצאות מול הרשויות ותמיכת הנהלת המפעל, הוחלט להרחיב את יעדי הסיוע ולאפשר לרשויות המקומיות לנצל את התקציבים העומדים לרשותם בפיס לא רק להקמת מבנים, שיפוץ והצטיידות, אלא גם למימון פעילויות הפונות למגוון קהלים בקרב התושבים והכל לרווחת התושבים ולשיפור איכות חייהם.

יעדי הסיוע החדשים מאפשרים לרשויות לקבל מימון למגוון תוכניות הפעלה תוך התמקדות בתחומי הרווחה, נוער, צעירים ואזרחים ותיקים. הרעיון שעומד מאחורי החלטה זו הוא שהתוכניות האלה הן המפתח לחיזוק המרקם הקהילתי של התושבים ולהעלאת שביעות הרצון שלהם.
עד כה יזמו רשויות מקומיות רבות מגוון תוכניות לתקצוב, ובכללן תוכניות בתחום הרווחה עם התמקדות בסיוע לנוער בסיכון. מחלקות החינוך והרווחה ברשויות המקומיות מתמודדות עם תהליך נשירה של בני נוער ממערכת החינוך הפורמלית כולל ה"נושרים הסמויים", לפיכך לשילובם בתוכניות קהילתיות במטרה לצמצם את תהליכי הנשירה, לחזק ולמצות את פוטנציאל הנערים יש חשיבות גדולה מאוד.