המסבנה (בית מלאכה להכנת סבון) הקדומה ביותר בארץ התגלתה ברהט. בשבועות האחרונים נחשף בחפירה של רשות העתיקות, בשיתוף עם קבוצות בני נוער שונות, בית אמידים חשוב מהתקופה האסלאמית באזור (לפני כ-1,200 שנה). החפירות מתרחשות בסמוך לשכונות הדרומיות של העיר הבדואית. 

בחצי השנה האחרונה מועסקים מאות בני נוער ומבוגרים מהפזורה הבדואית, לצידם של סטודנטים וחניכים ממכינות קדם צבאיות, בחפירות הארכיאולוגיות הנרחבות במקום. החפירות מבוצעות על ידי רשות העתיקות, בניהולה של ד"ר אלנה קוגן-זהבי ובעזרתם של ד"ר יעל עבאדי-רייס ואבינועם להבי. הפרוייקט מתנהל בשיתוף התושבים, במטרה לחבר את הקהילה לעבר המקומי. בנוסף, מתבצעות החפירות לקראת פיתוח שכונות חדשות הכוללות תוכניות לבנייתן של כעשרת אלפים יחידות דיור בדרום רהט, ביוזמת הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב.

החפירות ברהט. צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות

חוקרים הסבירו כי ייצור הסבון משמן זית, כפי שמניחים שהתרחש במסבנה במקום, מוזכר כבר בכתבים מהמאה העשירית לספירה, והיה לענף תעשייה חשוב מימי הביניים ועד לתחילת המאה ה-20. בתהליך הכנת הסבון שימש שמן הזמן כבסיס אליו הוסף אפר, אשר הופק משריפת צמחי מלחית הבורית (קילי), המכילים אשלג ומים. במהלך ייצור הסבון בושלה התערובת במשך כשבעה ימים, ולאחר מכן הועבר החומר הנוזלי לבריכה רדודה, שם התמצק במשך כעשרה ימים. בתום תהליך זה ניתן היה לחתוך מהחומר המוצק חתיכות סבון, אשר היו נערמות לייבוש נוסף. לבסוף, התקבל התוצר הסופי רק לאחר כחודשיים נוספים.

בני הנוער שהשתתפו בחפירות (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)בני הנוער שהשתתפו בחפירות (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

חפירות רשות העתיקות ברהט (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)חפירות רשות העתיקות ברהט (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

לדברי ד"ר קוגן-זהבי,  זו הפעם הראשונה שמתגלה בית מלאכה כל כך קדום, המאפשר לשחזר את תהליך הייצור המסורתי של תעשיית הסבון, ומכאן ייחודו. "אנחנו מכירים מרכזים חשובים לייצור סבון מהתקופה העות'מאנית, שמאוחרת הרבה יותר מזו הנזכרת כאן. מרכזים אלה נתגלו בירושלים, שכם, יפו ועזה", אמרה. עוד ציינה ד"ר קוגן-זהבי, האחראית על החפירות במקום, כי "האקלים המדברי הקשה, החום וסופות החול חייבו שמירה על היגיינה. נראה שבעלי החווה ייצרו סבון לשימוש עצמי ולמכירה באזור, ויתכן שזה היה מקור התעשרותם". 

לדברי סבטלנה טליס, ארכיאולוגית מחוז נגב צפוני ברשות העתיקות, "באחוזת האמידים התגלו ממצאים מרגשים נוספים, שמספרים לנו על חיי היום-יום של תושבי המקום, כמו חשיפת לוחות משחק קדומים". אחד המשחקים הקדומים שנמצאו הוא משחק אסטרטגיה בשם "הטחנה", בו שיחקו על גבי לוח אבן גיר מעוגל.

לוח משחק הטחנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)לוח משחק הטחנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

משחק 58 החורים (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)משחק 58 החורים (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

"החפירה מגלה את השורשים האסלאמיים של רהט", אמר ראש העיר פאיז אבו סהיבן. "אנחנו גאים בשורשים האלה ושמחים שהחפירה הארכיאולוגית נעשית בשיתוף עם הקהילה המקומית. מתקיים כאן שיתוף פעולה טוב עם רשות העתיקות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב". עוד אמר ראש העיר כי נשקלת האפשרות להקים במקום מרכז מבקרים אשר יפעל לרווחת התיירים, העיר ותושביה.

סטודנטית שלקחה חלק בחפירות עם לוח משחק הטחנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)סטודנטית שלקחה חלק בחפירות עם לוח משחק הטחנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

חניך מכינת הנגב בחפירות (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)חניך מכינת הנגב בחפירות (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)