מנתונים שנאספו בידי ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות בעקבות הסגר השלישי עולה כי מאז תחילת משבר הקורונה חלה עלייה בכל תחומי ההתערבות של העובדים הסוציאליים בלשכות הרווחה.

בתחום הזקנה נרשמה עלייה של 31.9% בפניות החדשות; בפניות בנושא אלימות בין בני זוג נרשמה עלייה של 25.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד; עלייה של 21.5% בפניות בנושא נוער וצעירים; עלייה של 20.4% בדיווחים על ילדים בסיכון; עלייה של 19.4% בפניות לכתיבת תסקירי גירושים; ועלייה של 8.4% בפניות בנושא התמכרויות לסמים, לאלכוהול ולהימורים.

מהדיווחים שנאספו מהרשויות המקומיות והאזוריות ברחבי הארץ עולה כי עיקר הפניות בתחום הזקנה הם על תחושות חרדה ודיכאון, בדידות, ירידה בתפקוד וצורך בסיוע בסיסי, ובכלל זאת אספקת מזון ותרופות, חשש לצאת מהבית, חרדות קיומיות, עלייה בבקשות לעזרה בכתיבת צוואות, מחשבות אובדניות ועוד.

מנהלי השירותים החברתיים מדווחים על גידול ניכר של צעירים ובני נוער במצוקה החווים בידוד חברתי - ובעקבותיו חרדה ומצוקה רגשית. אותם צעירים משוטטים לעתים ברחובות (מגיל צעיר עד גילים בוגרים), ללא מסגרת לימודית, ובה בעת נרשמה עלייה בשיעור הצעירים ובני הנוער בגילים צעירים ובשנות ה־20 המאיימים באובדנות או חווים ניסיונות כאלו.

עוד מדווח על עלייה בהתנהגות מינית לא מותאמת, הנובעת בין השאר מחשיפה לתכנים פוגעניים ברשתות החברתיות, על מצב רגשי מדאיג של בני נוער כתוצאה מחרדות, על צעירים המנותקים ממערכות חברתיות והמעורבים בהתנהגות לא נורמטיבית ובשימוש בסמים ובאלכוהול.

עוד דווח על צעירים המתגוררים ברחוב, על בריחה של נערות מהבית וממסגרות חוץ־ביתיות ועל חיילים שעורקים מהצבא, בעיקר בעקבות קשיים כלכליים, חרדות ודאגה למצב בבית. במגזר הדתי והחרדי מדווחים על נשירה רוחנית ותפקודית של צעירים, שזמן רב היו ללא מסגרות ואינם מסתדרים עם הלמידה מרחוק, וכתוצאה מכך קיימת אצלם הסתגרות וריחוק.

"מגיפת הקורונה הביאה מאות אלפי משפחות חדשות, בשל מצבן הכלכלי ומצוקותיהן, לפתחן של המחלקות לשירותים חברתיים שמתקשות לעמוד בעומס", אומרת עו"ס תמי ברששת, יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות ומנהלת אגף הרווחה והקהילה במועצה המקומית פרדס־חנה כרכור.

לפיכך, טוענים המנהלים, יש צורך דחוף בהקמת קלט חירום לבני נוער ולצעירים חסרי דיור וללא עורף משפחתי, לנוכח מספרם הגדול של צעירים כאלה שפוטרו מעבודתם, הפכו למובטלים ונאלצו לעזוב את דירתם והפכו למחוסרי דיור ודרי רחוב.

לא רק מחלקות הרווחה המקומיות נאנקות תחת עול המשבר החברתי. בשיחה עם "מעריב" חושף יו"ר איגוד הפסיכיאטריה ד"ר צבי פישל מבית החולים גהה תמונה קשה גם במרפאות בריאות הנפש ובבתי החולים הפסיכיאטריים. "אנשים במערכת מתוחים עד קצה גבול היכולת וחייבים יותר שעות טיפול במרפאות, לפחות ב־20־30%. יש לגייס אנשים מגמלאות ומהשוק הפרטי, אחרת אדם שמגיע עם התקף חרדה לא יטופל בזמן אמת ויידרדר לדיכאון. יש הכפלה בפניות למערכת - ואנחנו כבר בקריסה".