"יש עדיין מקום שבו מבלים אנשים שעברו גטו, בדיוק כמוני" – כך מספרת מרים בימב"ד גורוביץ, שורדת שואה בת 92, על הפרויקט מועדון קפה אירופה, המלווה ניצולים ומעשיר את זמנם בתוכן ובחוויות.

מרים נולדה בשנת 1929 בפולין למשפחה חב”דית מבוססת בעלת טחנת קמח. כשפרצה המלחמה הייתה מרים בת 10, ובמהלכה הגיעו היא ובני משפחתה לגטו וילנה שבליטא. החיים בגטו היו קשים עבור המשפחה. “היה מחסור באוכל וחשש לחיינו כל הזמן”, היא מספרת.

בשלב מסוים הצליח אביה של מרים להבריח את בני המשפחה ליערות מסביב לגטו. משם עברו בין עיירות והתחבאו בבתי מכרים גויים. לקראת סיום המלחמה הגיעה מרים לסיביר, שם הועסקה כנערה צעירה בעבודה קשה ובתנאי רעב. לאחר המלחמה למדה מרים רוקחות בברלין. היא עלתה לארץ בשנת 1950 והקימה את משפחתה בישראל.

כבר שנים רבות שמרים משתתפת בפעילויות הנעשות במועדון קפה אירופה, שהוא מקום מאוד משמעותי עבורה: “חיפשתי דרך להפיג את הבדידות, וסיפרו לי על מקום שבו מבלים אנשים שעברו גטו, בדיוק כמוני. 30 שנה לא רקדתי עד שהגעתי לכאן”.

העובדת הסוציאלית דנה בוקשפן, מנהלת קפה אירופה בתל אביב, מתארת את הקשר המיוחד שהתפתח בינה לבין מרים: “כחלק מעבודתי בקפה אירופה, יש לי קשר צמוד עם ניצולי השואה, וכך זכיתי להכיר את מרים, אישה אופטימית, אוהבת אדם ומלאת חוש הומור. היא מזכירה לי את משפחתי שהגיעה מפולין. הקשר לא פסק בכל השנה המטורפת שעברנו עם הקורונה, והוא מלווה בטלפונים שבועיים, בשיחות אישיות. לא ויתרתי על מרים, ומרים לא ויתרה על המועדון”.

קפה אירופה הוא פרויקט של משרד הרווחה, הרווחה והשירותים החברתיים, אשר נועד ללוות ניצולי השואה ולהעשיר את זמנם בתוכן ובחוויות. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל 123 מועדונים חברתיים לניצולי השואה (מועדני קפה אירופה ומועדוני בריטניה) בכל רחבי הארץ, מהדרום ועד הצפון.

רננה לוי, מנהלת תחום ניצולי שואה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, מדגישה: “אנחנו שמים דגש ועדיפות גבוהה בטיפול באוכלוסיית ניצולי השואה, לאור מסגרת הזמן הקצובה בשל גילם המבוגר, בכלים מגוונים על מנת לשפר את איכות חייהם של אוכלוסיית ניצולי השואה כיחידים וכקבוצות” .