בשנת 1948 מנתה האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל כ-717 אלף תושבים. ביום העצמאות ה-73 למדינת ישראל, שחל בחודש אפריל, מנתה אוכלוסיית המדינה 9.327 מיליון נפשות – 6.894 מיליון יהודים (73.9%), 1.966 מיליון ערבים (21.1%) וכ-467 אלף אחרים (5%). כך מסרה היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה את האטלס הסטטיסטי ההסטורי הראשון, מאז הקמת המדינה.
על פי הצפי, אוכלוסיית ישראל תכפיל את עצמה בשנת 2060 ותעמוד אז על כ-18 מיליון תושבים. האזורים הצפופים ביותר בארץ נשארו מאז הקמת המדינה ועד היום מחוזות תל אביב והמרכז.
נפת תל אביב הייתה הצפופה ביותר מאס קום המדינה וגם כיום היא הנפה הצפופה ביותר בארץ. בשנת 2018 היו בנפת תל אביב כ-8,300 נפשות לקמ"ר והצפי הוא שבשנת 2035 נפת תל אביב צפויה להכיל כ-10,800 תושבים לקמ"ר.
מנתוני האטלס ההיסטורי עולה עוד, כי רוב הישראלים הם עירוניים. בשנת 1948, 77% מהאוכלוסייה היהודית בארץ התגוררה ב-29 יישובים עירוניים (יישובים המונים 2,000 תושבים ויותר).
70 שנים מאוחר יותר, עלה שיעור העירוניים לכ-92% מכלל האוכלוסייה, ב-258 יישובים עירוניים. בשנת 1948 היה יישוב אחד גדול שמנה למעלה מ-100 אלף תושבים, תל אביב-יפו וב-2018 היו 15 יישובים כאלה.
שיעור הקיבוצים הצטמצם מ-48% מכלל היישובים בארץ ב-1948, ל-22% ב-2018. אוכלוסיית הקיבוצים, שהיוותה 8% מכלל האוכלוסייה היהודית בשנת 1948, מנתה בשנת 2018 רק 2% מכלל האוכלוסייה.
עוד עולה מהנתונים של האטלס, כי ירושלים (כולל מזרח העיר) מתקרבת למיליון תושבים. בשנת 1948 מנתה האוכלוסייה היהודית בירושלים כ-83 אלף תושבים מתוך כ-717 אלף תושבים יהודים בישראל.
אחד מכל שמונה ישראלים היה אז ירושלמי. מגמה זו השתמרה עד היום, כאשר בשנת 2018 אחד מכל תשעה ישראלים הוא ירושלמי.
עם אוכלוסייה של למעלה מ-900 אלף תושבים בשנת 2018, ירושלים היא העיר הגדולה בישראל וצפויה להיות העיר הראשונה במדינה שתחצה את רף מיליון התושבים.
שיעור התושבים ילידי חו"ל בארץ הולך ויורד. בשנת 1948, ב-17 מתוך 19 אזורים בארץ, שיעור היהודים ילידי חו"ל היה למעלה מ-45% וב-14 אזורים מתוכים, יותר מ-60%.
בשנת 2008 בכל אחד מהאזורים היו פחות מ-45% יהודים ילידי חו"ל. עיקר העלייה בשנים 1948-1903 היתה ממדינות אירופה השונות והמובילות היו פולין, רומניה, גרמניה ורוסיה. העלייה בשנים 2018-1990 היתה מגוונת יותר והמדינות המובילות היו ברה"מ לשעבר, אתיופיה, צרפת וארה"ב.
מנתוני המפקדים השונים שקיימה הלמ"ס לאורך השנים עולה, כי שיעור בעלי תואר אקדמי נמצא בעלייה מתמדת לאורך השנים. בשנת 2018 ברוב אזורי הארץ, בעלי תואר אקדמי מתוך בני 15 ומעלה היה לפחות 15% ואילו ב-1972, הנתון בכל אחד מהאזורים היה נמוך מ-6%.
עוד עולה מהנתונים, כי 64% ממחוז תל אביב הם שטחים בנויים. במחוז מרכז (העוטף את מחוז תל אביב) שיעור השטחים הבנויים עמד על 24% ובדרום על 1.6% בלבד. מסך השטחים הבנויים במדינה, 66% הם למגורים.
כמו כן, מהנתונים ניכר כי עיקר החקלאות היא בעוטף עזה. 40% משטחי הגידולים החקלאיים בארץ הם באזורים הסמוכים לרצועת עזה – מלכיש עד אשדוד. ריכוזי חקלאות משמעותיים נוספים נמצאים באזורי עמק יזרעאל, הגליל התחתון המזרחי ומערב השרון.
בדומה לערים גדולות כמו חיפה, רמת גן ותל אביב-יפו, ההוצאה החודשית לנפש בערי השרון היתה מהגבוהות ביותר בארץ.
אילת שברה שיאים לאומיים במספר הלינות במלונות. בשנת 2018, לפני התפרצות מגיפת הקורונה, היו בעיר כשבעה מיליון לינות, כ-90% מהן של ישראלים והשאר של תיירים.
בים המלח נרשמה מגמה דומה – 75% מהלינות היו של ישראלים, בירושלים ובתל אביב-יפו, לעומת זאת, 75% מהלינות במלונות היו של תיירים. בטבריה, בנתניה ובהרצליה החלוקה בין ישראלים לתיירים היתה כמעט שווה, עם נטייה קלה לטובת התיירים.
מריבת חברות ההזנק (סטארט-אפ) בארץ מרוכזות במחוז תל אביב ואחריו במחוזות מרכז וחיפה. במחוזות תל אביב והמרכז מתרכזות עיקר ההוצאות למחקר ופיתוח במגזר העסקי – 65% מכלל ההוצאות בארץ.
הכבישים עם ספירות התנועה הגבוהות ביותר הם באזור גוש דן. אחריהם כביש 6 וכביש 1 בין תל אביב לירושלים ואזור מערב הגלילה והכניסה הצפונית לבאר שבע.