פרסום ראשון: בניסיון לצמצם את הממדים המדאיגים של הרבעת כלבים גזעיים, משרד החקלאות פועל לגבש כללי הרבעה, שיכללו בין היתר איסור על יבוא חיות מחמד שבוצע בהן חיתוך אוזניים או זנב לצורכי נוי.

במקביל, המשרד פועל להעלאת המודעות לחשיבות אימוץ חיות מחמד מכלביות ומעמותות, באמצעות ייזום ומימון ימי אימוץ ברשויות המקומיות, סבסוד סל אימוץ וכדומה. בכנס לרווחת בעלי חיים בישראל, שייפתח היום בבית דגן, תיחשף היוזמה החדשה.

אחת התופעות המדאיגות בהקשר של הרבעת חיות המחמד היא "מטחנות גורים", שבמסגרתה נמנע מבעלי החיים טיפול רפואי מתאים והם מוחזקים בתנאים שאינם עומדים בתנאי חוק צער בעלי חיים.

במחקרים שנערכו על גזעי כלבים שונים שהותאמו במהלך השנים למראה מבוקש נמצא כי בעלי החיים הללו סובלים מנזקים וממומים רבים. כך לדוגמה, מבנה הפנים של כלבים וחתולים מגזעים פחוסים פוגע ביכולתם לנשום, מבנה האגן הצר של הבולדוג בשילוב ראשו הגדול מצריך ניתוח קיסרי כדי להמליט, לחתול הפרסי וכלב הפאג בעלי העיניים הגדולות יש בעיות עיניים קשות ועוד.

כלבים לפינוי (צילום: משרד החקלאות ופיתוח הכפר)
כלבים לפינוי (צילום: משרד החקלאות ופיתוח הכפר)


ד"ר חן הניג, מנהלת אגף רווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות: "יש בכל רגע נתון אלפי בעלי חיים שמחפשים בית, ואנו מפצירים בציבור לאמץ כלבים וחתולים מכלביות ועמותות. אם בכל זאת החלטתם לקנות חיית מחמד חשוב לוודא מאיפה הגיע בעל החיים, היכן גודל והאם סיים לינוק. תבקשו לפגוש את המרביע בביתו ולראות את הוריו של הכלב או החתול, זה נותן אינדיקציה לא רעה לתנאים שבהם נעשתה ההרבעה".

במשרד החקלאות לומדים כעת את ההתנהלות שהתגבשה בשנה וחצי האחרונות במדינות מערביות שונות, שיצרו מגבלות על הרבעת חיות מחמד באופן שישמור על דרישות המראה, אך יבטיח את בריאותם ורווחתם של הצאצאים.

נעמה קאופמן־פס, מנכ"לית משרד החקלאות, הוסיפה כי "רווחת בעלי החיים היא אחד מיעדי הדגל שלנו. בעלי החיים זקוקים לחמלה שלנו כבני אדם ולהגנה שלנו עליהם, וזאת בכוונתנו לקדם ולשנות".