תושבי שכונת הגבעה הצרפתית בירושלים משמרים ומשקמים בימים אלה בגינה שבלב השכונה, מיצד (מצודה קטנה) מרשים מימי מלכי יהודה (המאה ה-7 לספירה), הבנוי מאבני צור. זאת, לאחר שנים רבות בהן היה האתר מוזנח.
הפרויקט, שנעשה על ידי צוות שימור מקצועי ממינהל השימור של רשות העתיקות, בשיתוף המרכז הארכיאולוגי-חינוכי של מרחב ירושלים, הוא חלק ממיזם "הצלת אתרי מורשת", ביוזמת משרד ירושלים ומורשת.
מטרת שיקום המיצד, שבגינה בין הרחובות 'האצ"ל', 'ההגנה' ו'מבוא-דקר', היא לקיים בו פעילות שכונתית מגוונת. זאת, מתוך תקווה ששימור והשמשת המבנה יובילו להמשך ההתחדשות העירונית במרכז השכונה הוותיקה.
המיצד, הממוקם בראש הגבעה, בגובה 832מ' מעל פני-הים, נבנה בנקודה השולטת על דרך גב-ההר המרכזית, שהובילה לירושלים מצפון בתקופת הברזל. זהו מבנה מלבני (18.5X13 מ') ובו חצר פתוחה, וחדרים משני צידיה. המיצד נחשף ב-1969, בחפירה ארכיאולוגית שניהלה הארכיאולוגית אורה נגבי מטעם אגף העתיקות, במסגרתה התגלה כי המבנה נבנה בטכנולוגיה ייחודית לתקופתו - מאבני צור גדולות ומרשימות.
ייתכן שהמיצד הוא חלק משרשרת מיצדים, המוזכרת מס' פעמים במקרא, בימי המלכים רחבעם (מאה 10' לפנה"ס. דברי הימים ב: יא, ה-יב), יהושפט (מאה ט' לפנה"ס. דברי הימים ב': יז, יב) ויותם (מאה 8' לפנה"ס. דברי הימים ב: כז,ד). מערך מבוצר זה, נבנה בראשי ההרים והגבעות שסביב לירושלים, במטרה להגן על בירת ממלכת יהודה. השימוש במיצד נמשך עוד מאות שנים, כפי שמשתקף מהממצאים שנחשפו בחפירה, ובתוכם מטבע קטן ובו הכיתוב "יהד" בכתב עברי קדום, המתוארך לתקופה הפרסית המוקדמת (מאה 4 לפנה"ס).
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "שימור אתרי המורשת, פיתוחם והורשתם לדורות הבאים זו זכות וחובה לאומית. רשות העתיקות, יחד עם תכנית 'ציוני דרך' של משרד ירושלים ומורשת, רואה חשיבות עצומה בשיתוף הקהילה בשיקום המורשת שליד ביתו. כך, מושגות שתי מטרות גם יחד: הציבור מציל את נכסי המורשת שלנו, תוך חיבור בלתי אמצעי לעברו".
מנכ״ל משרד ירושלים ומורשת, נתנאל איזק: "'פרויקט ״אמץ אתר', ביוזמת משרד ירושלים ומורשת בראשות השר זאב אלקין ורשות העתיקות, הוא עוד מהלך שממשיך את החיבור בין תושבי השכונות והקהילות השונות לבין אתרי המורשת בארץ ישראל".