מונזר אדקידק, מנהל מחסן במרכז הגריאטרי שיקומי "עמל מעלה אדומים" של רשת "עמל ומעבר", התחיל את עבודתו במקום בתור מטפל בסופי שבוע. באותה תקופה ביאן נאצר, אחות במקצועה, הגיעה למרכז אחרי הלימודים כדי לעשות השלמה ועבדה גם היא כמטפלת. "כל פעם שהיינו ביחד במשמרת היינו רבים" צוחק מונזר ומוסיף: "אבל אהבתי את הסגנון עבודה שלה, את האכפתיות ואת האופי שלה. נהנינו שנינו לעבוד ביחד למרות הריבים כי יש לנו אותו ראש. יש לה לב רחב, היא אוהבת את העבודה שלה וזה מה שאז אהבתי בה ועדיין אני אוהב אצלה היום".
אז איך למעשה הפכתם לזוג?
"באחת הפעמים שעבדנו יחד ביאן אכלה סוכריה ורציתי גם. לא הייתה לה עוד אחת אז היא אמרה לי לבוא לקחת את שלה. וככה העניינים התגלגלו. הלכנו לשבת יחד בגן הבוטני בירושלים, היה יום חורפי ושתינו בירה".
וכך שנה לאחר מכן מונזר וביאן נישאו והיום יש להם שלושה ילדים- שרה בת 13, אדם בן 12 ומריה בת 8. היום הם מתגוררים בירושלים. "עברנו תהליך לא פשוט. ביאן הייתה גרושה והמשפחות שלנו לא הסכימו לקבל את היחסים בנינו. אחרי שארגנו אולם, לקחנו זמר וחילקנו את ההזמנות והמשפחה המורחבת שלי גם ידעה על החתונה, פתאום אסרו עלי לצאת מהבית ודרשו ממנו לבטל את החתונה. אמרתי להם שאני אעזוב אותה ואספתי אותה מבלי להגיד לה לאן הולכים. ואז הגענו לשייח ואמרתי לה עכשיו אנחנו מתחתנים ושתקבל החלטה. היו עדים, היא הסכימה והמשפחות לא ידעו על כך. המצב הכספי שלי לא היה טוב באותה תקופה אבל המשכנו לעבוד כרגיל והתחלנו את החיים לבד. אחרי חודשיים השלמנו עם המשפחה של אשתי, הגענו אליהם הבייתה ונתתי לחמי להחזיק את הנכדה שלו ואחרי שנתיים השלמנו עם המשפחה שלי והכרתי להם את ביאן".
היום ביאן עובדת בבית חולים הדסה בתור אחות מוסמכת ומונזר המשיך לעבוד ב"עמל מעלה אדומים". "כעשינו בריתה לבת שלי, עשינו אירוע גדול כמו שרצינו בחתונה שלא הייתה לנו. האירוע היה מעורבב- ערבים, יהודים, דתיים, חילונים, אתיופים ועוד ועד היום מזכירים לי את האירוע שהיה מיוחד במינו. למרות כל הקשיים שעברנו במהלך החיים והאנשים שניסו להפריד בנינו האהבה שלנו היא חזקה מעל הכול".