ערב פסח 2022 מאתגר את ארגוני הסיוע הגדולים בישראל יותר מבשנים האחרונות. ראשי הארגונים מרימים לראשונה דגל אדום באשר ליכולתם לעמוד לאורך זמן בהיקפי הסיוע הנדרשים במזון ובמוצרי צריכה לאלה שידם אינה משגת.
הסיבה המרכזית היא התייקרות עלות סלי המזון במקביל לצמיחה המתמדת בשנתיים האחרונות במספר מקבלי הסיוע עקב המשבר הכלכלי, שליווה את מגיפת הקורונה ושהשלכותיו עדיין מורגשות בשכבות החלשות ובקרב אלפי משפחות שאיבדו את הכנסותיהן בשנות המשבר.
השלכות המלחמה באוקראינה על יוקר המזון בישראל היו הדבר האחרון שלקראתו נערכו ארגוני הסיוע. אוקראינה ורוסיה מייצרות רבע מצריכת החיטה העולמית, והן גם יצרניות מובילות של שמן, תירס ודשן לחקלאות. כך המלחמה כבר מביאה לעלייה זוחלת אך עקבית במחירי המזון בעולם, שמתחילה להיות מורגשת גם בישראל הנמצאת בין עשר המדינות התלויות ביותר ביבוא חיטה מרוסיה ומאוקראינה.
ואם לא די בכך, היבוא ממקומות אחרים התייקר בשל עליית מחירי הנפט עקב הסנקציות על רוסיה, המביאה להתייקרות של עלויות ההובלה הימית.
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת, הסביר: "עליית המחירים הגלובלית נותנת את אותותיה ומשפיעה בעיקר על השכבות המוחלשות ועל מאמצי הסיוע. התייקרות המזון, החשמל, הדלק ומוצרי צריכה חיוניים מקטינה את כוח הקנייה של משפחות נזקקות, שגם כך מצויות במאבק הישרדות.
"מגמת ההתייקרויות משפיעה גם על מאמצי הסיוע של לתת ושאר העמותות, בשעה שכבר עתה ניכרת התייקרות בשיעור של 15% ברכש המוצרים (וצפי של 20% בשנה הקרובה) ועלייה בשיעור של 10% לפחות במחירי מוצרים ושירותים נוספים. אנו מקווים שהממשלה תוביל מהלכים שיבלמו את גל ההתייקרויות ותקצה משאבים לתמיכה באוכלוסיות הפגיעות".
נתוני הביטוח הלאומי שפורסמו בסוף השנה הצביעו על כך ששיעור המשפחות העניות בישראל עלה ב־2021 ב־1.1% ל־21.5%. זאת לצד עלייה בעוני הילדים מ־28.7% מילדי ישראל ב־2020 ל־31.2% ב־2021. מדובר בכ־950 אלף ילדים עניים, כלומר כמעט כל ילד שלישי.
מנכ"ל ארגון פתחון לב אלי כהן ציין: "הקו האדום של יוקר המחיה כבר נחצה מזמן. הכאב הגדול הוא שאת עליות המחירים במזון ובחשמל מרגישים על בשרן בצורה הקשה ביותר האוכלוסיות החלשות. לצערנו, מאז שהתחילה הקורונה ראינו יותר ויותר אנשים שבעבר היו חלק ממעמד הביניים, שבעל כורחם נכנסו למעגל העוני. אלה מחזות שלא יצא לנו לראות בעבר והם מדאיגים אותנו מאוד, וצריכים להדאיג עוד יותר את מקבלי ההחלטות, המחויבים לפעול במהרה. אנחנו במדרון חלקלק".
בארגון חסדי נעמי מדווחים כי מתחילת הקורונה גדלו הפניות לסיוע בכ־30%, ומעריכים שכשליש מהפניות החדשות מקורן ביוקר המחיה המאמיר, והשאר - בהשלכות ארוכות הטווח של משבר הקורונה שהביאו לפניות לסיוע של אוכלוסיות מגוונות יותר. בעקבות השפעות המשבר הרוסי־אוקראיני מבקשים בחסדי נעמי לרתום את ארגוני הסיוע האחרים לקדם מול הכנסת חקיקה שתאפשר לעמותות פטור ממע"מ על רכישות המזון כדי להגדיל את אפשרותן לסייע: "אנחנו פונים למשרדי הממשלה ולעמיתינו להירתם לקידום היוזמה מיד".