"דווקא ביום הזה": המאבק המתחולל לביטול הזיקוקים ביום העצמאות למען הלומי הקרב

הכרזתו של שר התרבות חילי טרופר על ביטול הזיקוקים בטקס המשואות בהר הרצל בשל השפעתם על הלומי קרב, כמו גם קריאתו לראשי הרשויות לוותר על הזיקוקים ביום העצמאות השנה, מושפעות מן הסתם מהמאבק המתחולל בשנים האחרונות נגד אחד מסימני ההיכר של יום העצמאות.

אחת היוזמות שמהוות חלק מהמאבק הזה היא של שמונה צעירים ממכינת "מנשרים קלו" במעגן מיכאל. "כבר לפני שנה התחלנו את פרויקט 'לא זקוקים לזיקוקים'", מספרת מאיה רודב, 18, אחת מהם. "בעקבות שיחות עם אנשים פוסט־טראומטיים, הבנו שכל המצב של זיקוקים ביום העצמאות הוא אבסורדי לחלוטין. לזיקוקים יש השפעה מזיקה על אנשים שחוו טראומות במבצעים ובמלחמות. כמובן שבזיקוקים יש גם פגיעה בבעלי חיים שנבהלים מכך, וגם באיכות הסביבה. גם אנשים על הרצף האוטיסטי עלולים להיפגע, ויש ילדים חרדתיים שזה משפיע עליהם. יש הרבה מאוד סיבות למה לא לעשות זאת, אבל בפרויקט שלנו אנחנו מתמקדים בהשפעה על אנשים פוסט־טראומטיים. אנחנו מברכים את שר התרבות על החלטתו לבטל את הזיקוקים במופע בהר הרצל. כרגע אנו פועלים לביטול מופעי זיקוקים ברשויות המקומיות ברחבי הארץ".

איך?
"בשנה שעברה שלחנו מכתבים רבים לראשי ערים. מיעוטם קיבל את הבקשה וביטל את מופעי הזיקוקים, ואילו אחרים סירבו. גם השנה אנחנו ממשיכים לפנות לרשויות המקומיות. אנחנו פונים לכל עירייה ומועצה בנפרד, ומנסים לקבוע איתן פגישות במטרה להפסיק את הזיקוקים בעיר שלהם. חלק ענו, חלק עדיין לא. לפני חודש נפגשנו גם עם ח"כ מוסי רז (מרצ) על מנת לפעול למען הצעת חוק שתאסור זיקוקים ביום העצמאות. היינו כמובן גם בקשר עם השר טרופר".

אילו תגובות אתם מקבלים השנה מראשי הרשויות?
"יש כבר הרבה ערים שכן החליטו לבטל, כמו רמת גן, פתח תקווה, הרצליה, גבעתיים, מועצה אזורית גזר ועוד. היו תושבים שאמרו לנו שהם עצמם מאוד תומכים במאבק, אבל ראש העיר שלהם לא מסכים. היו גם כאלה שביטלו לפני כמה שנים, אבל החליטו השנה להחזיר את הזיקוקים. אנחנו מניחים שזה נובע מהרצון של ראשי עיריות להיבחר שוב וכביכול לספק את התושבים. לא היו באמת טענות פרקטיות נגד ביטול הזיקוקים או טענות שיש להן בסיס. בנוסף, הצענו חלופות שיכולות להחליף את שמחת ההמונים הזאת. אבל היו כאלה שפשוט לא היו נכונים לשמוע על שינוי, כי מבחינתם זה משהו שעבד עד עכשיו, וזה נוח להישאר במצב הקיים. אנחנו עדיין מנסים למזער את מופעי הזיקוקים כמה שניתן לפני יום העצמאות. ערכנו בעצמנו סקר בנושא הזה, שהופץ בכל הארץ, והשתתפו בו למעלה מ־640 בני אדם. מתוכם 93% הסכימו לוותר על מופע הזיקוקים במקום מגוריהם".

לונה שנפ, 18, חברה נוספת בקבוצה פנתה לאגודת צער בעלי חיים על מנת לגייס את תמיכתה למאבק. "האגודה הביאה לנו נתונים שמציגים פגיעה גדולה מאוד בבעלי החיים למשמע הזיקוקים", היא מספרת.

את מאמינה שבסופו של דבר רשויות מקומיות יפנימו את הנושא?
"אני סבורה שהן יבינו את החשיבות. לפי דעתי, כבר בשנה הבאה לא נראה זיקוקים במרבית הרשויות. אנחנו רואים שהשינוי כבר מתחיל לקרות. ברגע שלחברה שלנו תהיה מודעות לנזק שהזיקוקים עלולים לגרום, אנשים יעדיפו לבטל על ההנאה הרגעית שלהם".

שינוי נורמות

מי שעוד שותפה למאבק הזה היא עמותת נט”ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי. "כבר הרבה שנים אנחנו מעלים מודעות לגבי הקושי של נפגעי פוסט־טראומה עם הזיקוקים ביום העצמאות", אומרת מנכ"לית העמותה עו"ד אפרת שפרוט.

"אנחנו מברכים את השר טרופר בעקבות ההחלטה שלו לבטל השנה את הזיקוקים בטקס המרכזי, ומברכים גם את ראשי הרשויות שהחליטו לאמץ זאת בחגיגות העירוניות. בחדרי הטיפול אצלנו וגם ברשתות החברתיות אנחנו שומעים מנפגעי פוסט־טראומה עד כמה הדבר הזה מחזיר אותם לחוויות הקרב ולאירועים הטראומטיים. זה אפילו מונע מהם לצאת ולחגוג עם הציבור הרחב באירועי יום העצמאות. לכן אנחנו חושבים שזה צעד כל כך חשוב. דווקא ביום הזה, שחוגגים את העצמאות במדינת ישראל, זו הזדמנות להכיר ולהוקיר את התרומה של הלוחמים לעצמאות המדינה ולאפשר להם לצאת לחגוג יחד עם כולנו. גם השנה, על מנת להעלות את המודעות לנושא, העלינו תכנים ברשתות החברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, והיו לזה המון תגובות ושיח".

בכל הנוגע להצעת החוק המתבשלת שאמורה לאסור על זיקוקים ביום העצמאות, ח"כ רז אומר: "זה מוקדם מדי לדעת אם יש סיכוי להצעה כזאת, זה עוד בשלב מאוד מוקדם, עוד לא דנתי בכך עם השרים הרלוונטיים, אבל אני מאמין שההחלטה של טרופר נותנת יותר לגיטימציה לצעד חקיקתי כזה, שלפני שנה נשמע היה אולי הזוי".

הצעה כזאת אכן נראית לך ריאלית?
"זה בטוח לא רלוונטי ליום העצמאות הזה, ספק אם ליום העצמאות הבא. אבל אני מקווה ומאמין שההחלטה של השר תגרום לשינוי נורמות חברתיות, ושבעתיד כל העיריות בארץ יקבלו החלטה דומה, ואז אולי גם לא יהיה צורך בחקיקה".

כמו באירופה

רמי יולזרי, שלקה בפוסט־טראומה ממלחמת לבנון הראשונה, פעל רבות בשנים האחרונות למען ביטול הזיקוקים בימי העצמאות. "הפסקנו את הפעילות שלנו בגלל הקורונה, אבל אני שמח לראות שזרענו את הזרעים", אומר יולזרי, שגם מייסד ומוביל את קבוצת "רצים עם רמי" (פרויקט הריצה של עמותת נט"ל).

"זו הייתה יוזמה שהתחילה משיחה עם חברה בפייסבוק, הפעילה החברתית שירלי קנטור. היא אמרה לי: 'יאללה, בוא נעשה משהו'. מצאנו שיש פתרון שנקרא 'זיקוקים שקטים'. הם קטנים יותר, המופע שלהם פחות גבוה, והרעש שהם משמיעים הוא בעוצמה פחותה של 90%. מצאנו משרד פרסום שהסכים לעשות לנו קמפיין פרו בונו, אבל זה היה קרוב מדי ליום העצמאות, אז לא היה באמת זמן לשנות מציאות. ואז התחילה הקורונה. בשנה הראשונה לא היו אירועי יום העצמאות, ואילו בשנה שעברה הייתה פרשת איציק סעידיאן (נכה צה"ל שהצית את עצמו מול משרדי אגף השיקום במשרד הביטחון במחאה על הטיפול בו – א"ש), שהעלתה למודעות את נושא הלומי הקרב. כבר בשנה שעברה אפשר היה לראות יותר רשויות שמתחילות לדבר על העניין, פתאום זה הגיע לדיונים במועצות".

מה אתה באופן אישי מרגיש למשמע הזיקוקים?
"זה מחזיר אותי לשדה קרב, זה אפילו לא עובר דרך קו מחשבתי, מרגישים את זה מיד בגוף. אתה נדרך כמו איזו חיה, אתה מתכווץ. אני, אגב, חושב שכל הדיבור עכשיו על נושא הזיקוקים נובע מעלייה בהבנה החברתית כלפי הלומי קרב. זה נושא שמתחילים יותר לשים לב אליו. גילינו שבמקומות מסוימים באירופה יש כבר איסור על פי חוק על זיקוקים, ומותרת רק האופציה של זיקוקים שקטים. אני חושב שגם בארץ בסופו של דבר ימצאו תחליפים. כשהתחלנו לפעול בנושא, אמרנו שההצלחה תהיה אם יבטלו את הזיקוקים בטקס המרכזי. אז זה היה נשמע דמיוני. עכשיו זה קורה במציאות. כמובן שאין לנו אינטרס לגזול פרנסה מאנשים שזה אירוע השיא שלהם, אבל צריך למצוא פתרון".