העדה הדרוזית גדלה פי עשרה מאז קום המדינה: לקט נתונים לרגל חג הנביא שועייב

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ראשון) לקט נתונים על האוכלוסייה הדרוזית בישראל לרגל חג הנביא שועייב. מהנתונים עלה כי בסוף 2021 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-149 אלף נפש – גידול של יותר מפי עשרה מאז קום המדינה, אז עמד המספר על 14.5 אלף נפש ב-1949. עוד עלה מהנתונים כי היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר הם דלית אל-כרמל עם 17.3 אלף איש וירכא עם 17.1 אלף.

כאמור, מאז קום המדינה גדלה האוכלוסייה הדרוזית ביותר מפי עשרה: מ-14.5 אלף נפש בשנת 1949 ל-149 אלף. האוכלוסייה הדרוזית גדלה במהלך השנים בעיקר כתוצאה מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות) ומסיפוח רמת הגולן בשנת 1981. האוכלוסייה הדרוזית מהווה 1.6% מסך כל האוכלוסייה בישראל ו-7.5% מהאוכלוסייה הערבית במדינה. 

הדרוזים מתגוררים בשני מחוזות עיקריים: מחוז הצפון (כ-81% מהאוכלוסייה הדרוזית) ומחוז חיפה (כ-19%). 98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-19 יישובים, 17 מהם נמצאים במחוז הצפון ושני יישובים נמצאים במחוז חיפה. שלושת היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר היו דלית אל-כרמל, ירכא ומגאר.

יישובים אלו הם הומוגניים בעיקרם; ב-13 יישובים חלקה היחסי של אוכלוסיית הדרוזים הוא 95% ויותר מאוכלוסיית היישוב, ובשמונה מתוכם, בית ג'ן, מג'דל שמס, בוקעאתא, ג'ולס, יאנוח-ג'ת, סאג'ור, מסעדה ועין קנייא, כל האוכלוסייה היא דרוזית. 

ילודה ופריון

לפי הנתונים, בסוף 2020 כרבע (24.7%) מהאוכלוסייה הדרוזית היו ילדים בני 14-0.זאת לעומת 27.6% ילדים באוכלוסייה היהודית, באוכלוסייה המוסלמית – כשליש (33.0%) ואילו באוכלוסיית הנוצרים הערבים – כחמישית (21.1%).

במהלך העשור האחרון ירד שיעור הגידול באוכלוסייה הדרוזית בהדרגה: בשנת 2010 היה שיעור הגידול 1.7%, בשנת 2015 – 1.4% ובשנת 2020 – 1.2%. שיעור זה נמוך מזה של האוכלוסייה המוסלמית (2.2%) ומזה של האוכלוסייה היהודית (1.5%), אבל גבוה מקצב הגידול של אוכלוסיית הנוצרים הערבים (0.8%).

במהלך שנת 2020 נולדו בישראל 2,239 יילודים לנשים דרוזיות, כ-1.3% מכלל היילודים שנולדו בישראל בשנה זו. שיעור הפריון הכולל לאישה דרוזית ב-2020 ירד מעט ועמד על 1.94 ילדים בממוצע, בהשוואה ל-2.02 בשנה הקודמת.

שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמוך מזה של הנשים היהודיות (3.00) והמוסלמיות (2.99) ונמצא במגמת ירידה מאמצע שנות ה-60, אז נאמד שיעור הפריון הכולל ב-7.92 (ב-1964). בשנת 1990 היה השיעור 4.05 ילדים לאישה, בשנת 2000 – 3.07 ובשנת 2010 – 2.47. 

רמת הפריון של נשים דרוזיות המשיכה לרדת בעשור האחרון אל מתחת לשיעור התחלופה (2.1 ילדים לאישה) הנדרש לשמירה על גודל האוכלוסייה, והתקרבה לזו של נשים נוצריות (1.85).  ירידה זו משקפת ירידה בשיעורי הפריון בכל קבוצות הגיל, והיא תוצאה של דחיית עיתוי הלידה הראשונה ועלייה בגיל הממוצע של האם בלידה.

בין השנים 1994 ל-2020 עלה גיל האישה הדרוזית בלידה ראשונה ב-4.2 שנים, והגיע ל-27.0. עלייה זו תואמת לעלייה של 4.3 שנים בגיל הנישואים הראשונים בקרב נשים דרוזיות (מגיל ממוצע 20.8 בשנת 1994 ל-25.1 בשנת 2019).

ירידה בהיקף הנישואין

ב-2021 היו בישראל כ-38 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, כ-1.4% מכלל משקי הבית בישראל, בדומה לשנה הקודמת. 76.8% ממשקי הבית של הדרוזים היו משקי בית עם מועסקים, גבוה מהאחוז בקרב המוסלמים (71.0%) אך נמוך מהאחוז בקרב הנוצרים (77.5%).

אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 29-25 עלה מ-41% בשנת 1997 ל-%67 בשנת 2019. באותן שנים עלה אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות בגילים 24-20 מ-49% ל-72%.

כמו כן, אחוז הרווקים בקרב הגברים הדרוזים בגילים 44-40 עלה מ-3% בשנת 1997 ל-7% בשנת 2019. באותן שנים אחוז הרווקות בקרב הנשים הדרוזיות באותם גילים היה זהה (10%). תופעות אלו מצביעות על ירידה בהיקף הנישואין בקרב האוכלוסייה הדרוזית. 

בשנת 2019 היה הגיל הממוצע בנישואין ראשונים 25.1 שנים בקרב הנשים הדרוזיות ו-29.0 בקרב הגברים הדרוזים. לעומת זאת, בשנת 2009 היה הגיל הממוצע בנישואין ראשונים 22.8 שנים בקרב הנשים הדרוזיות ו-27.5 בקרב הגברים הדרוזים.

גיל הנישואין של הנשים הדרוזיות גבוה מהגיל של המוסלמיות ונמוך מהגיל של היהודיות והנוצריות. גיל הנישואין של הגברים הדרוזים גבוה מגיל היהודים והמוסלמים ונמוך מגיל הנוצרים. יחד עם זאת, ההפרש בגיל הממוצע בנישואין ראשונים בין החתן לכלה בקרב הדרוזים והמוסלמים דומה (3.9), והוא גבוה במקצת מהנוצרים (3.6) וגבוה בהרבה מההפרש בגיל בקרב היהודים (1.8). 

השכלה גבוהה

38.6% מהדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 34.0% מתוך כלל מסיימי התיכון בחינוך הערבי. בשנת תשפ"א (2020/21) למדו 5,780 סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל - כלומר בהשוואה לשנה הקודמת עלה מספרם ב-5.1%. בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.6 מאז שנת 2000, שבה עמד מספרם על 1.6 אלף סטודנטים.

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) מספרם של עובדי ההוראה הדרוזים היה 3,574, לעומת 3,558 בשנת הלימודים תשפ"א, גידול של 0.45%. מספרם של אנשי סגל אקדמי דרוזים במוסדות להשכלה הגבוהה היה 175 לעומת 156 בשנת הלימודים תשפ"א (2020/21), גידול של 12.0%.

בשנת 2020, 24.2 אלף דרוזים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי, מתוכם 19.1 אלף הוגדרו כבעלי נזקקות מוגדרת (78.8%).

שיעור הרשומים בכלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 165.9 ל-1,000 נפש, לעומת 122.3 ל-1,000 נפש בכלל אוכלוסיית ישראל. שיעור בעלי הנזקקות המוגדרת בקרב כלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 130.7 ל-1,000 נפש, לעומת 82.3 ל-1,000 נפש בכלל אוכלוסיית ישראל.

בשנת פסק דין 2019 שיעור המורשעים בקרב האוכלוסייה הדרוזית היה כ-290 ל-100,000 נפש. שיעור זה גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל (כ-226 ל-100,000 נפש). העבירות השכיחות ביותר היו: עבירות כלפי הסדר הציבורי (26.7%), עבירות כלפי גופו של אדם (13.9%) ועבירות מוסר (12.1%).