שואת העם היהודי היא אחד האירועים המחרידים ביותר בהיסטוריה של המין האנושי. לקראת יום השואה, ביקשה תנועת אומ"ץ להעלות את קרנם של מי שבאותה תקופה זוועתית גילו אומץ לב, הקרבה ומעל לכל אנושיות. בפרט ראויים לציון חסידי אומות עולם – אזרחים אירופאיים לא יהודים שסיכנו את חייהם על-מנת להציל יהודים.
אחת מהן היא אירנה סנדלר ז"ל. על-מנת להנציח את פועלה, ולהפגין הכרת תודה כלפי חסידי אומות העולם באופן כללי, פנתה תנועת אומ"ץ לשר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. "אסור לשכוח את אומץ ליבם של אנשים מיוחדים אלה", כתבו יו"ר התנועה פליצ'ה פלד ויו"ר המועצה הציבורית עו"ד יצחק מינא, "אנשים אשר פעלו כיחידים תוך סיכון גורלם ומשפחותיהם, ותוך התעלות בלתי מובנת מעל עצמם. בכך חסידי אומות עולם היו לקרני אור אשר האירו את החשיכה בתקופה מפלצתית ואפלה".
הפנייה ללפיד באה לנוכח תפקידו כשר החוץ וכראש הממשלה החליפי, אבל גם מפני שאביו, השר לשעבר טומי לפיד ז"ל, הרבה לפעול עבור ניצולי שואה ולמען הנצחת ההיסטוריה על-מנת שלעולם לא תתרחש שואה נוספת. במכתב מציעים פליצ'ה פלד ועו"ד מינא ללפיד לבחור בבני משפחתה של סנדלר כמדליקי אחת המשואות ביום העצמאות ולהביא לידיעת הציבור הרחב את סיפורה מעורר ההשראה של סנדלר.
אירנה סנדלר הייתה עובדת בכירה בעיריית ורשה. היא ניצלה את תפקידה על-מנת להיכנס לגטו הגדול שהוקם בעיר הבירה של פולין, ולהעביר ליהודים הנצורים מזון, תרופות, כסף ובגדים. בהמשך החלה להבריח ילדים יהודים מגטו ורשה למנזרים ולמשפחות נוצריות שהעניקו להם בית בטוח. במשך למעלה משנה הצליחה סנדלר להציל כ-2,500 ילדים בדרכים שונות.
סנדלר הקפידה לרשום את שמות הילדים ואת המקום שאליו הגיעו, כדי שבסיום המלחמה ניתן יהיה להשיבם להוריהם, ואת התיעוד הסתירה בכד בגינת ביתה. גם כשנעצרה ע"י הגסטפו ועברה חקירות אכזריות, היא שמרה על הסוד ולא הסגירה את שמות הילדים שהצילה.
ב-1965 הוענק לה תואר חסידת אומות העולם, וב-2008 הלכה לעולמה בשיבה טובה ובגיל 98. בתנועת אומ"ץ הביעו תקווה כי השר לפיד ייענה לפנייה ובכך יביע את תודתה והערכתה של מדינת ישראל לאירנה ז"ל ולחסידי אומות העולם – והדגישו כי חשוב מאוד לזכור, גם אחרי שחלפו 77 שנים, שיש אנשים אשר ראויים מאוד להוקרה על עזרתם ליהודים במהלך השואה.