סיפור בנייתו של הקרונוע האווירי – שילוב בין קרון לאווירון משנת 1918 - הוא ראשיתה של התשתית האווירית בעמק יזרעאל בפרט ובמדינת ישראל בכלל. הקרונוע היה שיתוף פעולה מרתק, שביטא את החדשנות יוצאת הדופן שהייתה באותן שנים, בין מערך האוויריה הגרמנית בצפון (עמק יזרעאל) לבין ברוך קטינקא, המהנדס הראשי של מסילת רכבת העמק, התשתית התחבורתית המרכזית בעמק באותה עת.
בימים האחרונים, 104 שנים אחרי אותה חשיבה חדשנית של המהנדס קטינקא, שוחזר דגם של אותו קרונוע אווירי, כמזכרת לאותו סיפור יוצא דופן וכמחווה לקטינקא המהנדס המופלא. הקרון הוצב באתר השחזור ההיסטורי בתחנת רכבת העמק בצמח שבמכללה האקדמית כנרת.
לפני מספר חודשים החליט זיו אופיר, סמנכ"ל המכללה האקדמית כנרת, להקים את האנדרטה המיוחדת לקרונוע האוויר בתחנת הרכבת ההיסטורית צמח, הממוקמת בחלקה הדרומי של המכללה.
תחנת צמח הייתה התחנה האחרונה של הרכבת בתחומי ארץ ישראל, לפני שהמשיכה בדרכה מזרחה לסוריה. עד לפני כעשר שנים התחנה הישנה עמדה נטושה, וסכנת התבלות והתפוררות איימה עליה. אופיר ראה בכך הזדמנות פז להחיות את תחנת הרכבת, ולהפוך אותה ללבו של הקמפוס החדש שבו תפעל המחלקה ללימודי ארץ ישראל. מאז התחנה ניצלה מכליה, עברה תהליכי שימור, שיקום ושחזור בידי המועצה לשימור אתרי מורשת.
עם הזמן הלכו והתווספו מרכיבים שונים שהיו חלק מאותה תחנת רכבת חשובה, נחשף המתקן שסובב את הקטרים, שוחזרו מיכלי המים שהזינו את מיכלי הקיטור ומבני התחנה ההיסטורית עברו מתיחת פנים. לאחרונה הוצב העתק הקרון בתחנת צמח בטקס חגיגי. בטקס השתתף גם אחד מנכדיו של קטינקא, שהודה בהתרגשות על העלאת הסיפור של סבו. "אנו מרבים בשנים האחרונות לדבר על חדשנות, תעוזה, יצירתיות, נחישות - כל אלה באים לידי ביטוי בקרונוע האווירי", ציין אופיר.