1 במאי, שחל היום (ראשון), כבר שנים ארוכות מאז גוויעת הקומוניזם - נותר כזיכרון היסטורי רחוק, כתאריך המזוהה עם ערכי השוויון החברתי וזכויות מעמד הפועלים. עם זאת, ארגונים סוציאל־דמוקרטיים, כמו קרן ברל כצנלסון, המקדמים גם את חיזוק התשתית הרעיונית של מדינת הרווחה, ממשיכים להדגיש את היום הזה כציון דרך לקידום ערכי כלכלה צודקת ושוויונית יותר.

מסקר שערכה הקרן לקראת יום העצמאות ה־74 שיצוין השבוע, עולה כי רוב הציבור הישראלי לא הפנה עורף לרעיונות הבסיס של כלכלה חופשית אך סוציאל־דמוקרטית, אף שהייצוג הפוליטי של רעיונות אלה בדמות מפלגות השמאל הציוני נותר גם בשיאו הנוכחי נמוך מאוד, כאשר מפלגות העבודה ומרצ יחד מונות 13 מושבים בכנסת ה־24. זאת, לא מעט בשל כריכתו של סדר היום הכלכלי־חברתי הפופולרי שלהן עם עמדות פחות פופולריות כיום בציבור, בנושאי הסכסוך הישראלי־פלסטיני, דת ומדינה ואחרים.

"המדד הכלכלי־חברתי 2022" - סקר שנערך בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה בן 503 נשאלים - ביקש לבחון מה הישראלים חושבים על נושאי חברה וכלכלה. מהנתונים עולה כי רוב הציבור, 51%, תומכים בהגדלת ההשקעה הציבורית בשירותים לאזרח גם במחיר העלאת מסים, לעומת 39% שמתנגדים (46% מבעלי ההכנסה הגבוהה מהממוצע תומכים, לעומת 55% מבעלי ההכנסה הממוצעת והנמוכה).

השירותים שבהם הכי חשוב להשקיע, לדעת הציבור, הם שירותי הבריאות בבתי החולים וקופות החולים (53% מהנשאלים). 37% סבורים כי יש להשקיע בתשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית, 36% בשירותי הרווחה, 33% במערכת החינוך הממלכתית, 18% בחינוך ציבורי לגיל הרך ו־12% בשירותים פסיכולוגיים.

מצביעי המרכז, השמאל והמפלגות הערביות תומכים במיוחד בהגדלת ההשקעה בשירותים: 71% בקרב מצביעי המשותפת ורע"ם, 59% בקרב מצביעי יש עתיד וכחול לבן, 59% בקרב מצביעי העבודה ומרצ, 54% ממצביעי הליכוד, 44% ממצביעי ישראל ביתנו ותקווה חדשה, 44% ממצביעי ש"ס ויהדות התורה, ורק 41% ממצביעי ימינה והציונות הדתית.

לא פחות מ־87% מהציבור מסכימים שאי אפשר להתקיים משכר המינימום הנוכחי, ו־83% תומכים בהעלאתו לרמה של 40 שקל לשעה, או 7,280 שקל לחודש, לעומת 14% בלבד שמתנגדים. 82% מהציבור תומכים בקיצור שעות העבודה מ־42 ל־38 שעות בשבוע, כשהתמיכה גבוהה עוד יותר בקרב הורים לילדים עד גיל 5 (88%). 83% תומכים במדיניות של חופשת לידה לאבות לאחר שהאם חוזרת לעבודה, ו־89% תומכים בהוספת ימי חופש להורים עובדים. רוב הנשאלים, 73%, רואים באור חיובי את מגמת ההתאגדות בעבודה, ו־71% מציינים שחשוב להם שיהיה להם ועד במקום העבודה, לעומת 22% בלבד שמתנגדים.

72% מהציבור תומכים בתעדוף לאומי של מקצועות השירותים החברתיים, גם במחיר של עלות תקציבית גבוהה, ומדובר, כך על פי תוצאות הסקר, במקצועות המוערכים ביותר על ידי הציבור הישראלי: רופא (73% מהנשאלים ציינו את הרופאים כמוערכים), מורה (56%), אחות (50%) ועובד סוציאלי (40%).

רמי הוד, מנכ"ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון, אמר: "גם לאחר שנים ארוכות של מדיניות של ייבוש השירותים החברתיים והתנערות המדינה מאחריותה החברתית כלפי אזרחיה, הישראלים תומכים בערכים של שוויון וצדק חברתי. בזמן שבאוצר מדברים על קיצוץ רוחבי, רוב הציבור מעיד שיתמוך בהגדלת ההשקעה בשירותים החברתיים אפילו במחיר של העלאת מסוימת של המסים".

"בזמן שהכנסת דנה בעלייה מזערית בשכר המינימום הנשחק, רוב מוחץ של הציבור חושב שאי אפשר להתקיים ממנו, ובזמן שעובדי השירותים החברתיים קורסים ומסתכלים על הפער העצום ממגזר ההייטק, הציבור מעיד שאלה הם המקצועות שהוא מעריך יותר מכל".