הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ראשון) ממצאים מתוך סקר ביטחון אישי לשנת 2021, שבחן את מידת הביטחון האישי שחשים אזרחי ישראל בקרב בני 20 ומעלה. בין הנתונים המדאיגים שעלו בסקר נמצא כי כ-20% מהערבים ציינו כי הם חוששים להיפגע מאלימות באזור המגורים, בפער משמעותי לעומת יהודים, שם עמד החשש על 7.5%.

במהלך השנה שקדמה לסקר נפגעו מעבירות מסוגים שונים 763.9 אלף בני 20 ומעלה (13.0%). שיעור ההיפגעות מעבירות בקרב יהודים ואחרים גבוה פי שניים ויותר מהשיעור בקרב ערבים - 14.3% לעומת 7.1%, בהתאמה. 28.1% ציינו שהם חוששים "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש באינטרנט. 

באשר לתחושת הביטחון האישי, 82.9% ציינו שהם חשים בטוחים "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה. נשים חשות בטוחות פחות מהגברים הן בקרב אלו שנפגעו מעבירה והן בקרב אלו שלא נפגעו מעבירה בכלל תחושות הביטחון האישי.

בקרב יהודים חרדים אחוז החוששים להיפגע "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" מאלימות באזור המגורים היה הנמוך ביותר (4.8%), ואילו האחוז הגבוה ביותר היה בקרב מסורתיים-דתיים (10.0%).

הנתון הגבוה ביותר נרשם בקרב החברה הערבית - 19.5% מהערבים ציינו כי הם חוששים "במידה רבה מאוד" או "במידה רבה" להיפגע מאלימות באזור המגורים, בפער משמעותי לעומת יהודים ואחרים (7.5%). 22.7% מהאוכלוסייה הערבית ציינו כי חל שינוי לרעה בתחושת הביטחון האישי לעומת השנה הקודמת, לעומת 9.5% בלבד מהיהודים והאחרים.

לפי ממצאי הסקר, ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של הפרט גבוה יותר, כך החשש להיפגע מאלימות באזור המגורים נמוך יותר. האחוז הנמוך ביותר (4.5%) נצפה ביישובים מאשכולות 10-9, ואילו האחוז הגבוה ביותר נצפה ביישובים מאשכולות 2-1 ו-4-3 (14.3%).

לעומת זאת, בחשש להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש באינטרנט המגמה הפוכה - ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים של הפרט נמוך יותר, כך החשש להיפגע מעבירה מקוונת נמוך יותר. האחוז הגבוה ביותר (36.6%) נצפה ביישובים מאשכולות 10-9, ואילו האחוז הנמוך ביותר נצפה ביישובים מאשכולות 2-1 (17.6%).

זירת הרצח בשפרעם (צילום: דוברות כבאות והצלה)
זירת הרצח בשפרעם (צילום: דוברות כבאות והצלה)


ב-2014 החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבצע מדי שנה ובאופן שוטף את סקר ביטחון אישי (נפגעי עבירה) בהזמנת המשרד לביטחון הפנים ובמימונו. סקר ביטחון אישי שוטף מבוצע במרבית מדינות המערב. הוא משמש למדידת ההיפגעות מהעבריינות המדווחת והלא מדווחת למשטרת ישראל ולתכנון ולקביעה של מדיניות מבוססת נתונים.

בסקר נבדקו תחושת הביטחון האישי והיקף ההיפגעות מעבירות מסוגים שונים, בקרב האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל, בגיל 20 ומעלה. נתוני הסקר נאספו מאוקטובר 2020 עד ספטמבר 2021. במהלכם נשאלו המרואיינים על היפגעותם מעבירות בשנה האחרונה.

הסקר מספק נתונים לפי חמישה סוגי עבירות כלפי הפרט: גנבה, אלימות או איום אלימות, הטרדה מינית, עבירת מין, עבירה מקוונת וכן נתונים על היפגעות משקי הבית מעבירות רכוש והיפגעות של ילדים ובני נוער במשק הבית.

ממצאי הסקר מספקים גם נתונים על תחושת הביטחון האישי ועל היפגעות מעבירות איכות חיים שונות כמו היפגעות מרעש, בריונות בכביש, השחתת רכוש ציבורי ("ונדליזם") בסביבת המגורים והיפגעות מעבירות זיוף. תוצאות מלאות מסקר 2021 יתפרסמו באתר הלמ"ס במהלך החודשים הקרובים.

נפגעי עבירה בישראל

במהלך השנה שקדמה לסקר נפגעו בישראל כ-764 אלף איש (13.0%) מתוך אוכלוסיית ישראל בני 20 ומעלה מעבירות מסוגים שונים. מתוכם נפגעו כ-450 אלף יהודים ואחרים (14.3%) וכ-48 אלף ערבים (7.1%).
⦁ 380.0 אלף איש (6.5%) נפגעו מעבירות מקוונות כגון גנבת מידע דרך אתרי אינטרנט, התחזות או איום באמצעות מערכות ממוחשבות.
⦁ 199.0 אלף איש (3.4%) נפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות.
⦁ 173.0 אלף איש (2.9%) נפגעו מהטרדה מינית הכוללת מעשים כגון רמיזות מיניות, הערות מיניות, הצצה.
⦁ 139 אלף איש (2.4%) נפגעו מעבירת גנבה ללא שימוש בכוח כגון גנבת ארנק או טלפון נייד.
⦁ 21 אלף איש (0.3%) נפגעו מעבירת מין הכוללת מעשים כגון מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס.