בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) בדעת רוב של ארבעה שופטים מתוך שבעה כי היישוב מצפה כרמים שבמזרח הרי בנימין לא יפונה, זאת בניגוד להחלטה הקודמת של בג"ץ. 

ההחלטה של חיות ומלצר למחוק את מצפה כרמים, איננה אירוע משפטי, אלא אירוע פוליטי

במסגרת הדיון בבית המשפט העליון, בהרכב מורחב של שבעה שופטים שופטים, נדונה השאלה האם ניתן ליישם את "תקנת השוק" בנוגע לאדמות היישוב מצפה כרמים, קרי: האם הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש נהג בתום לב כאשר מכר את אדמות היישוב לסוכנות היהודית.  עמדת המתיישבים הייתה כי הם קיבלו זכות להחזיק במקרקעין מהסוכנות היהודית ואין חולק על תום ליבם, וכי בנסיבות העניין הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש נהג בתום לב, ולפיכך יש להחיל את "תקנת השוק" על אדמות היישוב מצפה כרמים.

כך, בשנת 1999, מכוח החלטת ממשלה בעניין, הועתק היישוב למיקומו הנוכחי, לאחר שצוות מקצועי ומיומן, וכן יועצים משפטיים, בחנו בשבע עיניים את שאלת חוקיות המיקום החדש, והם – כולם - לא הצליחו לזהות כל פגם חוקי במיקום זה.

כזכור, בשנת 2011 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד תוכניות הבנייה ביישוב, בטענה ששתי חלקות בתחומו,  שבהן מתגוררות 135 נפשות, הן חלקות פרטיות של העותרים הערבים. ב-2018 פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי יש להסדיר את ההתיישבות ביישוב מצפה כרמים, באמצעות החלת "תקנת השוק במקרקעין", הקבועה בסעיף 5 לצו בדבר רכוש ממשלתי.

ב-27 באוגוסט 2020 הפך בג"ץ בדעת רוב את פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים, ודחה את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. בפסק הדין קבעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי רשויות המדינה הרלוונטיות התנהלו שלא בתום לב, שהיה מאפשר להכשיר בדיעבד את ההתיישבות, ולפיכך לא ניתן להחיל על המקום את "תקנת השוק". בפסק הדין נקבע כי על המדינה מוטלת חובה לפנות 27 משפחות מביתן בתוך שלוש שנים, ולהסדיר פתרונות מגורים לתושבים שהתיישבו במקום בתמיכתה.

בספטמבר 2020, הגיש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לבקשת שר הביטחון בני גנץ ועל דעת שר המשפטים לשעבר  אבי ניסנקורן בקשה לדיון נוסף. הבקשה התקבלה והתיק נוהל החל מנובמבר 2020 בפני הרכב מורחב. 

מצפה כרמים (צילום: רויטרס / רונן זבולון)
מצפה כרמים (צילום: רויטרס / רונן זבולון)

עורכי הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון ממשרד קוסטליץ ושות' שייצגו את התושבים מסרו כי: "אנו שמחים מאוד שבית המשפט העליון קיבל את עמדת המתיישבים, והפך את התוצאה של פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון, לפיו המתיישבים היו צריכים לפנות את ביתם. אחרי מאבק ארוך, יוכלו המתיישבים להישאר בבתיהם, ואין שמחה גדולה מזו".

סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער מסר: ״מברך על פסק דין חשוב, בו נעשה צדק, של בית המשפט העליון בדיון נוסף 'מצפה כרמים'. דעת הרוב הפכה את פסק הדין הקודם וקבעה שתושבי הישוב לא יפונו מבתיהם, כיוון שהם נשלחו למקום ע"י המדינה והסתמכו עליה. מברך את שותפי, שר הבטחון בני גנץ שיזם את הבקשה לדיון נוסף ופעל לשינוי התוצאה.״

יו״ר הציונות הדתית ח״כ בצלאל סמוטריץ׳: "אני מברך על ההחלטה הצודקת והמוסרית ומברך את תושבי מצפה כרמים החלוצים על הסרת חרב ההריסה המיידית מעל בתיהם". ח"כ שמחה רוטמן: "במשך שנים רבות מונפת חרב גירוש ופינוי מעל תושבי מצפה כרמים. היום ב"ה חרב הפינוי הזו הוסרה והברכות לתושבי מצפה כרמים שאחיזתם בקרקע היא השראה לכולנו".

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו: "אני מצדיע לתושבים החלוצים והנפלאים של מצפה כרמים ושמח על החלטת בגצ בעניין היישוב. יחד עם שותפינו למחנה הלאומי אנחנו נקים לאחר הבחירות ממשלה לאומית יציבה וחזקה שתסדיר סופית את היישוב ותפעל לשגשוגה וביסוסה של ההתיישבות הצעירה והותיקה בכל חלקי ארצנו".

ממועצת יש״ע נמסר: ההתיישבות צדקה לאורך כל הדרך. אחרי שנים שעברנו מסכת של עינוי דין, שנים שארגוני השמאל בזבזו את משאבי המדינה, היום בית המשפט פסק לפי האמת שאותה זעקנו - היישוב מצפה כרמים הוקם כדין ודינו להישאר. נמשיך לבנות ולהיבנות בכל רחבי יהודה שומרון ובקעת הירדן, ולחזק את ההתיישבות במדינת ישראל.

מנגד, מיש דין והאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה להחלטת בית המשפט: ״דעת הרוב בבית המשפט העליון הכשירה גזל קרקעות פלסטיניות פרטיות לטובת מתנחלים ובסתירה להוראות המשפט הבינלאומי.  ההלכה שנפסקה תשמש גם בעתיד להשתלטות על קרקעות פלסטיניות והעמקת הסיפוח הישראלי. תקנת השוק אמורה להיות כלי שנמצא בשימוש במקרים חריגים שבחריגים. פסק הדין הזה הופך אותו למעשה למכשיר להכשרת כל גזל אדמות בשטחים".

משלום עכשיו נמסר: "מאוכזבים מהחלטת בגצ אשר רומסת, הלכה למעשה, את מעט ההגנה שנותרה לקניין הפלסטיני בשטחים. ההחלטה תאפשר הכשרה בדיעבד של מקרים רבים בהם השתלטו מתנחלים על אדמות פלסטיניות פרטיות. מצער שהעבריינות והגזל קיבלו היום רוח גבית דווקא בבית הדין הגבוה לצדק."