אחד האספנים הוותיקים בחבורה הוא שאול לדני בן ה־86, פרופסור אמריטוס להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון ומי שנחשב לאחד מבחירי ההלכים בישראל בכל הזמנים ומחזיק בשיא עולמי בתחום זה. לדני, ניצול שואה וניצול טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, עלה עם משפחתו לישראל בשנת 48’. מאז הבחירות לכנסת השלישית ב־1955 הוא אוסף פתקי הצבעה.
“יש לי אוסף שלם של מעטפות הצבעה ואוסף פתקיות ההצבעה הוא לא מושלם, אבל יש לי כמה פתקיות מהאסיפה המכוננת”, הוא מספר. “מהיום שבו התחלתי להצביע, אספתי את כל פתקיות ההצבעה. בבחירות הראשונות, מאחר שמדינת ישראל הייתה בתקופת צנע, עשו שימוש משני במעטפות לאחר הבחירות, אז גם את אלה אספתי. את הפתקיות והמעטפות שהודפסו לפני שהתחלתי לאסוף - השגתי בתקופה מאוחרת יותר במכירות פומביות למיניהן”.
"פתקים אני לא קונה, אלא משיג בדרך כלל. יש לי דברים פיקנטיים גם בנושא של הפתקיות: הפתק של מפלגת התימנים, פתק הצבעה של הרשימה העצמאית בבחירות לאסיפה המכוננת של יצחק גרינבוים, פתק ההצבעה של מפלגתו של פלאטו שרון ופתק ההצבעה של מפלגתה של פנינה רוזנבלום”.
אוסף פתקי הבחירות של דן (דני) שלזינגר (73), מהבעלים של הוצאת הספרים “סיני”, מוצג החל מהשבוע ועד 31 בדצמבר בתערוכה “פעם היו פה בחירות...” באולם הספרים השמורים (לשעבר) באוניברסיטת תל אביב. הוא מגדיר את עצמו ”ארכיאולוג אורבני”, שאוסף פריטי אספנות וכרזות היסטוריות שהודפסו בישראל משנות קום המדינה. “יש לי מאות פתקי בחירות מכל שנות המדינה”, אומר שלזינגר. “האמת היא שאני אוסף הכל, כל מה שקשור להיסטוריה של מדינת ישראל”.
אותיות והומור
גיל כהן (53) החל לאסוף פתקי הצבעה בגיל 6. “אני במקור מקריית ים, ומאחורי הבית שלנו, היכן שהיו גני הילדים, היו הקלפיות", הוא מספר. "כיוון שתמיד אהבתי לאסוף ניירות - עטיפות מסטיק, עטיפות ממתקים ופתקים - עוד כילד, לקראת סוף שנות ה־70, התחלתי לאסוף את הפתקיות. הייתי הולך עם אמא ואבא להצביע, ואספתי אז פתקים גם מהקלפי. בתקופה ההיא, ללכת לקלפי ולהצביע הייתה תחושת שליחות. אספתי גם פתקיות הצבעה מהבחירות לרשויות המקומיות”.
בניגוד לקולגות שלו האוספים, כהן הפסיק לאסוף פתקיות עכשוויות. “האותיות לא השתנו יותר מדי, וזה אותו פונט”, הוא אומר. “פעם הרגישו גאווה על שיש יותר ויותר אותיות וסיסמאות, היום אף אחד לא מייחס חשיבות לפתקיות האלה, וגם הפוליטיקה השתנתה מאז, אז אני פחות מתעניין בפתקיות כיום. פעם הדפוס היה יותר מושקע. היום אני כבר לא יודע לקשר פרצוף לאותיות, ופעם היה דגש על האותיות בפתקים. פעם, בעיניי, היו נותנים כבוד לאותיות. היום כבר לא”.
שלזינגר טוען כי גם תופעת אספני פתקי בחירות הולכת ונעלמת: “הדור ההוא שאהב לאסוף את הפתקים האלה הולך ונעלם, והדור הצעיר פחות מתעניין באיסוף פתקי בחירות או פריטים שנוגעים להיסטוריה של ישראל. היום הכל נגיש ברשתות החברתיות, והמשמעות של הפתקים האלה היא פחות חזקה ועוצמתית מאשר בעבר. אני, בכל אופן, משוגע לדבר וממשיך ואמשיך לאסוף כל מה שאפשר בנוגע לפתקים, מעטפות וכרזות בחירות”.
התרעות פיקוד העורף