האלימות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית הובילה לכך שיותר ויותר אזרחים לוקחים חלק פעיל בניסיון למגרה. כך, בשנה האחרונה הלך וגדל מספר משמרות השכונות במחוזות השונים, מדרום ועד צפון. כמו כן, מספר המתנדבים שמצטרפים למשמרות הקיימים הולך וגדל ככל שמקרי האלימות מחריפים.
“אנשים מרגישים שהם צריכים לקחת את הביטחון והגורל שלהם בידיים של עצמם, ולכן ככל שהאלימות יותר גועשת, יותר ויותר שכונות מקימות משמרות שכונה ויותר ויותר מתנדבים חדשים מצטרפים אליהם”, אומר אבי אשכנזי, דובר החברה העירונית לביטחון שלום הציבור בעיריית ראשון לציון ומתנדב במשמר שכונת נחלת יהודה בעיר. “בתחילת הדרך היינו כ־30 איש ובימים אלה אנחנו מעל 200 מתנדבים. זו עלייה דרסטית שקורית בתקופה האחרונה. בימי פיגועים אנחנו מגבירים את כמות המשמרות, ויש יותר היענות של מתנדבים למשמר השכונה. אם יש דיווח על פריצה למשל, אז בזכות המשמר, שמצלם את הפורץ, למשטרה קל לתפוס את אותו עבריין. המשמר מציף תופעות שקורות בשכונה, ואלמלא העזרה שלו היה יותר קשה למשטרה לתפוס את הפושעים הללו”.
לדברי אשכנזי, למשמר השכונה יש גם ערך קהילתי. “בבניינים של ימינו, כשיש 30 קומות בבניין, אתה לא מכיר את השכנים שלך”, הוא אומר. “אבל כשאתה נמצא עם השכן במשמר ומפטרל איתו בשכונה, זה יוצר אווירה יותר קהילתית, מה שמוסיף לתחושת הביטחון והאחדות בין תושבי השכונה. ככל שיש יותר אירועים ביטחוניים שעולים לכותרות, אנחנו רואים יותר מעורבות. הסמכויות של משמר השכונה הן לא של שיטור, אלא נציגיו מחוברים למוקד ומדווחים לכוחות המשטרה במוקד על אירועים חריגים. הם העיניים של השכונה במובן מסוים. יותר ויותר שכונות רוצות להתגאות בכך שיש להן משמר שכונה, זה הפך להיות עכשיו סמל. זה משהו שרק בחודשים האחרונים תפס תאוצה”.
"המשמר השכונתי בנחלת יהודה הפך כבר למותג חזק שהולך ומתעצם כל הזמן, והרבה מזה הודות לכך שהוכחנו את עצמנו במבחן התוצאה, כלומר הורדנו את כמות הפריצות והפשיעה בשכונה בצורה משמעותית", אומר איתן תגר, ממנהלי המשמר. "המתנדבים מגיעים למשמרות של ארבע שעות פעם בחודשיים. יש לנו מטה שמנהל את כל העסק, כולל משרד שבו מתאספים בתחילת השמירה, לוקחים מכשיר קשר ויוצאים למשמרת. הצלחנו להוכיח שאפשר להפחית את כמות הפשיעה בעזרת משמר השכונה".
משפחה גדולה
“רק בשבוע שעבר קיבלתי לפחות עשר פניות משכונות שונות אצלנו בעיר שרוצות להקים משמר שכונה”, אומר ויקי גלאם, מנהל הרשות לביטחון קהילתי בעיריית כפר יונה. “הביקוש בשבועות האחרונים עלה ברמה משמעותית מאוד ורואים את זה גם במספר המתנדבים למשמר. משמר השכונה הוא קונספט מצליח והוא מטפל בפריצות, בגניבות ובמקרי אלימות שמטרידים את התושבים. אלו תושבים שהמטרה שלהם היא לייצר מרחב קהילתי יותר בטוח, לחזק את תחושת הביטחון, לטפל בוונדליזם, בסמים, בפריצות, בגניבות רכבים, באלימות ועוד. התוכנית הזו היא בגיבוי ובתמיכת ראשת העירייה, שושי כחלון־כידור, ומנכ”ל העירייה, ששי מגידו, בלעדיהם זה לא היה יוצא לפועל”.
“הצורך במשמר השכונה קם בעקבות עבירות רכוש ששייכות למרחב הפרטי”, מספר מיקי ג’רבי, שהקים לאחרונה את משמר שכונת גבעת אלונים בכפר יונה, יחד עם אילן ספקטור ועדי נתנאל. “רצינו ליצור משהו שייתן מענה לשכונה שלנו. אילן, עדי ואני החלטנו לנסות להרים את זה. שילבנו את ויקי שעזר לנו בכל הפרוצדורה והבירוקרטיה הכרוכה בכך. הצעיר ביותר שמתנדב אצלנו הוא בן 24 והמבוגר בן 75”.
“הרעיון נולד מהתושבים”, מוסיף גלאם. “הם פנו אלינו והציעו להקים את משמר השכונה. בדקנו מתי האירועים הדרמטיים קורים בשכונה, ולפי זה קבענו את שעות הפעילות שלהם. אנחנו מעבירים להם הרצאות בנושאים שונים כמו פריצת רכב, איתור וזיהוי בני נוער משוטטים ומשתמשים בסמים ואלכוהול. הצלחנו לצמצם בצורה משמעותית את כמות הפשיעה, האלימות והפריצות בשכונות. משמר השכונה יוצר הרתעה יותר חזקה מלתפוס באופן יחידני פורץ או גנב”.
“גל הפיגועים בארץ, האלימות והוונדליזם שהחמירו לאחרונה הובילו אותי ואת חבריי לשכונה להקים את משמר השכונה”, אומרת עופרה אבטבי, 60, פעילה בולטת בשכונת נווה נוי בבאר שבע, שהקימה את משמר השכונה לפני כחודש וחצי. “הפיגוע המשולב בבאר שבע במרץ 2022 היה טריגר כי הבנתי שזה יכול להציל חיים. התחלנו כעשרה אנשים, ועכשיו אנחנו כמעט 40 איש. זה רק הולך וצומח מיום ליום, בייחוד בחודש האחרון. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה. התחלתי לפרסם בפייסבוק את העניין, ותלינו גם פלאיירים בשכונה, והכל על חשבוננו. רוב חברי המשמר השכונתי הם בגילי 24 עד 64. רק בחודש האחרון הצטרפו אלינו 15 אנשים. אנשים מבינים את החשיבות”.
לדבריה, המשמר השכונתי פעיל בין 21:00 לחצות. “רוב הפריצות הן בשעות הלילה המוקדמות, אז אנחנו מסתובבים בשכונה, ולי מדווחים גם בכל שעה ביום על כל דבר חשוד ואני ישר מודיעה למשטרה”, היא מספרת. "יש לי גם שיתוף פעולה עם ראש העיר רוביק דנילוביץ, ואנחנו רואים שזה מניב פירות”.
“השכונה שלנו, בית אליעזר בחדרה, היא הכי נבזזת, וגילויי האלימות בה הולכים וגוברים. זה לא משהו שיכולתי לראות מהצד ולשתוק לגביו”, מציינת תושבת השכונה ופעילה במשמר השכונה, צביה חן־שרעבי. “לפני הרבה שנים היה משמר אזרחי שהסתובב בשכונה, אבל זה הלך והתמסמס. לכן בחודשיים האחרונים יזמתי את הקמת משמר השכונה. יותר ויותר תושבים מצטרפים לרעיון, רוצים לקחת חלק פעיל ולהחזיר את הביטחון לשכונה. המהפך צריך להתחיל בשכונות עצמן. אני מקווה שיותר ויותר משמרות שכונות יקומו כי יש ביקוש עצום של התושבים להתנדב למערך הזה, רק צריכים את המנוע לכך. כל מתנדב צריך לתת ארבע שעות פעם בחודש, וזה יכול להחזיר את השליטה שלנו לשכונה”.
נוסכים ביטחון
ביום חמישי נערך בקריית שמונה כנס של “סיירת יואל”, שהוקמה בעיר לזכר הנער יואל להנהגל ז”ל שנרצח בקטטה באוקטובר האחרון. “בעקבות המקרה המצער שקרה אצלנו, החליט ראש העיר להפוך את הסיירת מסיירת הורים לחופש הגדול לסיירת למיגור האלימות”, מספר דורון שנפר, דובר עיריית קריית שמונה שמתחיל להתנדב בסיירת יואל בימים אלה.
בשבוע הראשון לפעילותה של הסיירת נרתמו 50 מתנדבים למשימה, והמספר הולך וגדל. “אנחנו מעבירים למתנדבים הכשרה, והם מסתובבים בשכונות, מדברים עם אנשים ונוסכים ביטחון”, הוא מספר. “כל אחד, מצעירים ועד מבוגרים, יכול להתנדב לסיירת הזו, ואני מניח שככל שאנשים יראו את החברים והשכנים שלהם מתנדבים בסיירת – הם יצטרפו. ככל שהאלימות תופסת יותר כותרות, אנחנו נראה יותר מתנדבים”.
התרעות פיקוד העורף