פרס דן דוד פרסם את שמות 9 הזוכים לשנת 2023, ביניהם חוקרת ישראלית. הפרס, בסך 3 מיליון דולר, יחולק בין הזוכים - כל אחד מהם יקבל 300,000 דולר על מחקרים פורצי דרך בחקר העבר האנושי וכתמיכה בעבודתם העתידית. 300,000 דולר נוספים יוקצו לפיתוח תכנית בינ"ל למקצועות ההיסטוריה באוניברסיטת תל אביב.
פרס דן דוד מוענק להיסטוריונים וחוקרים בראשית ובאמצע דרכם, שעבודתם מאירה את העבר בדרכים נועזות ויצירתיות. הפרויקטים של הזוכים השנה כוללים סיור מציאות מדומה בעיר אנגקור ואט בימי הביניים, ארכיון דיגיטלי של אדריכלות נעלמת בקניה, מחקרים על שסעים בין-דתיים לאחר השואה, מין ופוליטיקה בניגריה הקולוניאלית ומעורבות של נשים לבנות בבעלות על עבדים בדרום ארצות הברית.
תל אביב, ישראל – 28 בפברואר 2023 - פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הפועל באוניברסיטת תל אביב, הכריז היום על הזוכים לשנת 2023. בין תשעת הזוכים פורצי הדרך מכל רחבי העולם גם חוקרת הדתות הישראלית כרמה בן יוחנן מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הפרסים יוענקו לזוכים בטקס פרס דן דוד שיתקיים באוניברסיטת תל אביב ב-17 במאי 2023.
"הזוכים שלנו מייצגים את הדור הבא של ההיסטוריונים", אמר אריאל דוד, חבר הועד המנהל של הפרס ובנו של המייסד, דן דוד: "הם משנים את הבנתנו של העבר על ידי הצגת שאלות חדשות, התמקדות בנושאים שלא נחקרו דיים ושימוש בשיטות חדשניות. רבים מהזוכות והזוכים שהצגנו היום נמצאים עדיין בשלבים המוקדמים של הקריירה שלהם, אבל הם כבר מאתגרים את צורת החשיבה שלנו על היסטוריה. הבנת העבר על כל מורכבותו, היא קריטית להארת ההווה ולהתמודדות עם אתגרי העתיד".
הזוכות והזוכים בפרס דן דוד לשנת 2023:
- סהיד אדרינטו (Saheed Aderinto) – היסטוריון ניגרי, פרופסור באוניברסיטה הבינלאומית של פלורידה בארה"ב. חוקר נושאים ייחודיים כגון מין, רובים, בעלי חיים ומוסיקה. הוא בוחן באמצעותם סוגיות של זהות בחברה הקולוניאליסטית של אפריקה המודרנית, ובמיוחד שאלות על מי הוא נתין קולוניאלי.
- אנה אנטיץ' (Ana Antic) – היסטוריונית שבוחנת את הקשר בין פסיכיאטריה, פוליטיקה ואלימות, במיוחד תחת המשטר הנאצי והמשטר הקומוניסטי ביוגוסלביה לשעבר. אנה, פרופסורית באוניברסיטת קופנהגן בדנמרק, גם מובילה קבוצת מחקר שבודקת את האופן שבו פסיכיאטריה הופצה בעולם במחצית השנייה של המאה ה-20 ואת הקשר בין בריאות הנפש לתהליכי דה-קולוניזציה.
- כרמה בן יוחנן (Karma Ben Johanan) – חוקרת דת מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שבוחנת את ההיסטוריה של מתחים בין-דתיים ותוך-דתיים בעולם המודרני. מחקרה העיקרי עוסק בתפיסות דתיות של היחסים בין יהודים ונוצרים אחרי השואה, תוך התמקדות בשיחות הפנימיות שאנשי דת נוצריים מקיימים על יהודים מצד אחד ובשיחות הפנימיות שרבנים אורתודוקסיים מקיימים על נוצרים מן הצד השני.
- אליס ברטון (Elise Burton) – היסטוריונית של המדע במזרח התיכון מאוניברסיטת טורנטו בקנדה. בוחנת את התפתחות חקר הגנטיקה בארצות במזרח התיכון, בהן איראן, טורקיה, ישראל ומצריים. היא מדגימה כיצד מדענים שעסקו בתחומים הללו היו מצד אחד חלק מתנועה מדעית בינלאומית ומהצד השני מעורבים בצמיחה של זהויות אתניות ולאומיות במדינותיהם.
- סטפני ג'ונס-רוג'רס (Stephanie Jones-Rogers) – היסטוריונית שמתמחה בקשרים החברתיים, הכלכליים והמשפטיים של נשים לעבדות בדרום ארה"ב ולסחר העבדים הטרנס-אטלנטי. מחקרה הראשון עשה שימוש בעדויות של עבדים לשעבר שתועדו בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 כדי להראות כיצד נשים לבנות היו מעורבות באופן פעיל בבעלות על עבדים בדרום לפני מלחמת האזרחים. היא פרופסורית באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, בארה"ב.
- קריסטה גוף (Krista Goff) – מרצה באוניברסיטת מיאמי שבפלורידה, ארה"ב. מחקריה מתמקדים במיעוטים אתניים בברית המועצות ובמיוחד ביחס למיעוטים-בתוך-מיעוטים ברפובליקות הסובייטיות. היא בוחנת כיצד בני קבוצות אתניות שזכו להכרה מוגבלת על ידי המשטר הסובייטי, כמו הכורדים ובני הטאליש, בנו לעצמם זהות קבוצתית בתוך רפובליקות אתניות כמו אזרבייג'ן. מחקריה נוגעים ישירות למתיחות העכשווית בחבל בנגורנו-קרבאך ואף למלחמה באוקראינה.
- צ'או טאיאנה מאינה (Chao Tayiana Maina) – מומחית במדעי הרוח הדיגיטליים, שעובדת על דרכים שונות להשתמש בכלים ממוחשבים על מנת לשמר ידע היסטורי, להנגיש אותו לקהל רחב, ולאפשר לקהילות לספר את סיפורן ההיסטורי. היא עובדת בקניה שבאפריקה, והפרוייקטים שלה כוללים שחזורי תלת-מימד של המחנות שבהם כלאו השליטים הבריטים את בני המאו-מאו בשנות ה-50. היא המייסדת של African Digital Heritage, מלכ"ר שפועל לקדם את השימוש באמצעים דיגיטליים לתיעוד העבר באפריקה.
- אדם קלולו (Adam Clulow) – חוקר שבוחן את המפגשים בין סוחרים הולנדיים לרשויות היפניות במאה השש עשרה ומראה כיצד יחסי הכוח בין אירופה ומזרח אסיה בתקופה זו הפוכים ממה שמקובל לחשוב. מעבר למחקריו האקדמיים, קלולו פורץ דרך בתחום השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כמו מציאות מדומה ומשחקי מחשב כדי להעביר ידע היסטורי לסטודנטים ולקהל הרחב. הוא פרופסור באוניברסיטת טקסס, אוסטין בארה"ב.
- אניטה רדיני (Anita Radini) – ביו-ארכיאולוגית איטלקייה שפיתחה שיטה חדשנית ופורצת דרך לחקור את שאריות האבק והלכלוך שהצטברו בשיניים עתיקות. היא משתמשת בשיטה זו להבין את חיי העבודה של אנשי העבר ואת התנאים הסביבתיים שבהם התקיימו. מרצה ביוניברסיטי קולג', דבלין שבאירלנד.
"הענקת פרסי דן דוד מדי שנה, באוניברסיטת תל אביב, לחוקרים מצטיינים מרחבי העולם שחוקרים את העבר מהיבטיו השונים, מהווה הזדמנות יוצאת דופן להפנות זרקור על אנשים, מקומות ורעיונות, וללמוד מן העבר גם למען העתיד," ציין פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב ויושב ראש הועד המנהל של פרס דן דוד.
"צריך להפיץ את התובנות על העבר בכל קהילה", אמר פרופ' אביעד קליינברג, היסטוריון וחבר הועד המנהל. "כולנו חולקים עבר. כולנו מעצבים את העתיד. הידע על העבר – היסטורי, לא מיתולוגי – שייך לכולם. תרבות שאינה מבינה את עברה היא כמו אדם עם אמנזיה קשה. האמנזיה גורמת לאדם לשאת בתוצאות העבר, ללא מודעות אליו וללא יכולת להתחמק ממנו".
תשעת הזוכים השנה בפרס דן דוד נבחרו מתוך מאות מועמדים שהוגשו על ידי עמיתים, מוסדות והציבור הרחב בתהליך הגשה פתוח. הזוכים נבחרים על ידי ועדה בינלאומית של מומחים המשתנה מדי שנה. השנה, חברי ועדת הבחירה של הפרס קשורים למגוון מוסדות ובהם האוניברסיטאות של קיימברידג', פריז, פנסילבניה וסביליה. רשימה מלאה של חברי ועדת הבחירה של פרס דן דוד לשנת 2023 זמינה כאן.
פרס דן דוד, המוענק מטעם קרן דן דוד ופועל באוניברסיטת תל אביב, שנוסד ב-2001 על ידי היזם והפילנתרופ המנוח דן דוד, הוענק על עבודות חדשניות ובין-תחומיות בעלות תרומה לאנושות. ב-2021 הושק פרס דן דוד מחדש תוך התמקדות במחקר היסטורי, כהוקרה למחויבותו של המייסד לתחומי ההיסטוריה והארכיאולוגיה. כיום, הפרס מוענק לחוקרים בראשית דרכם המקצועית, במטרה לסייע לאקדמאים ולהיסטוריונים ציבוריים לממש את הפוטנציאל שלהם בתקופה שבה התמיכה במדעי הרוח הולכת ופוחתת.
על דן דוד, מייסד הפרס: דן דוד חווה רדיפות ברומניה תחת הכיבוש הנאצי ותחת המשטר הקומוניסטי. הוא הפך לצלם מוכשר ואחר כך ליזם ופילנתרופ. הוא הוקסם מרעיון הצילום המיידי האוטומטי והקים חברה שהביאה לישראל ולמדינות נוספות בכל העולם את תא הצילום האוטומטי. דוד גילה עניין רב בהיסטוריה ובארכיאולוגיה, מתוך אמונה שהבנת העבר היא קריטית להבה שלנו את עצמנו כיום. הביוגרפיה המלאה שלו זמינה כאן.
על פרס דן דוד: פרס דן דוד הוא פרס ההיסטוריה הגדול בעולם. דן דוד, מייסד הפרס, האמין שידע העבר מעשיר אותנו ועוזר לנו להתמודד עם אתגרי ההווה, ומהווה בסיס לחשיבה מחדש על עתידנו המשותף. בתקופה שבה התמיכה במדעי הרוח בירידה, הפרס מוקיר את הדור הבא של היסטוריונים מצטיינים, ארכיאולוגים, אוצרים ואנשי מדעי הרוח הדיגיטליים. בכל שנה, עד תשעה חוקרים זוכים במענק בסך 300,000 דולר כל אחד כהוקרה על הישגיהם ולתמיכה במאמציהם העתידיים.