"השבוע שמעתי קולות נפצים מחוץ למשרד, והרגשתי שהנפצים מתפוצצים לי בתוך הנפש. ברגע אחד חזרתי לקולות היריות שנורו במהלך הפיגוע בפאב", מספר מ', שמתמודד עם פוסט־טראומה קשה בעקבות הפיגוע בדיזנגוף בשנה שעברה. עבור פוסט־טראומתיים (PTSD) רעש נפץ אינו רגיל, הוא מחזיר אותם ברגע אחד אל הזיכרונות הקשים ואל הטראומה שאותה הם נושאים.
ברגע אחד, נפץ תמים של ילד מחזיר אותם ללחימה בלבנון, לפיגועים, לאוטובוס המתפוצץ ולחברים הפצועים וההרוגים בשדה הקרב. "כל פיצוץ של נפץ מפוצץ לי את הנשמה לחלקים קטנים, שאני מרגיש שאני לא מסוגל לחבר אותם מחדש שוב. אני מרגיש שאני חוזר לעזה למלחמה, והכאב שלי גדול. אני כבר כמה שנים גוזר על עצמי לא לצאת מהבית כל ימי הפורים. כשלכולם שמח ומבדח, לי בודד וכואב" מספר ג', מתמודד המטופל בנט"ל, העמותה לתמיכה בנפגעי טראומה על רקע לאומי.
אירית אלוני, מנהלת יחידה קלינית בנט"ל, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית, מסבירה כי מלבד אלמנט הרעש, לנפצים יש גם ריח קל של אבק שריפה, שמוסיף גם הוא עוד חוויה וגירוי חושי שמעצימים את הטריגר, ועל כן הופך הזיכרון הנורא ההוא ל"חי" יותר: "נפצים או 'קפצונים' הגורמים לרעש חזק של פיצוצים או מפיצים ריח של אבקת שריפה, הם טריגרים חזקים מאוד עבור המתמודדים עם פוסט־טראומה. זה מעורר זיכרונות כואבים מפיגועי טרור או מאירועי לחימה, מה שעלול לגרום לרגרסיות אצל אותם מתמודדים ולעוררות יתר של פלאשבקים, סיוטים והתקפי חרדה קשים".
י', שהיה חייל במבצע צוק איתן ב־2014 ושמטופל גם הוא בנט"ל, מוסיף: "עבורי, פורים לפני צוק איתן היה עבורי חגיגה ושמחה. מאז, המשמעות של פורים עבורי זה הסתגרות, בדידות ועצב, ורק בגלל החשש מקולות הנפצים".
אשת טיפול בנט"ל מספרת: "במהלך הטיפול, כמו משום מקום נשמעו קולות קפצונים מבחוץ. המטופל ישב מולי התחיל לרעוד בכיסאו להזיע והרגיש דפיקות לב מואצות, סחרחורת, והיינו צריכים ביחד להתחיל תרגילי נשימות והרגעה. רציתי לפתוח את החלון ולצעוק לעוברים ושבים ברחוב שיש אנשים שזה מפריע להם וגורם לסבל רב".
בנט"ל מדווחים בכל שנה על עלייה בפניות לקו הסיוע סביב פורים, עלייה שמורגשת באופן דומה רק לקראת יום הזיכרון וסביב אירועים ביטחוניים. לאור ההתחשבות הניכרת בנפגעי הטראומה סביב נושא הזיקוקים באירועי יום העצמאות, העמותה קוראת להימנע מנפצים גם בפורים.
קו הסיוע של נט"ל זמין במספר 1800-363-363.