בישראל יש לא מעט עמותות וארגונים הפועלים במטרה לעזור לבעלי החיים, בניסיון למלא את החלל שהשאירה המדינה – הן מבחינת תקציבים והן בהצגת פתרונות. עמותת תנו לחיות לחיות, לדוגמה, מפעילה מוקד חילוץ והצלה, ובו הטלפון לא מפסיק לצלצל. השנה התקבלו כ־3,700 קריאות לעזרה מאזרחים ברחבי הארץ, שמצאו כלבים וחתולים נטושים, גורים ובוגרים - חלקם פצועים.

לאחר שקיבלו טיפול רפואי ועברו שיקום, הם מחכים לבית חם, אך לפעמים נדרשים חודשים ארוכים. בהיעדר תמיכה ממשלתית רחבה, העמותות מתבססות על תרומות.

מנכ"לית תנו לחיות לחיות יעל ארקין: "אחת ההתמודדויות המורכבות באימוץ כלבים היא שאנשים לא רוצים לאמץ כלבים מבוגרים. לשם כך יצאנו בפרויקט בשם 'אומנה לחיים', ובו נקרא הציבור לאמץ את אחד הכלבים שמחכים בעמותה שנים, ללא עלות ובתמיכת העמותה למשך כל חייו של הכלב".

עמותת תנו לחיות לחיות  (צילום: אופיר ברמן)
עמותת תנו לחיות לחיות (צילום: אופיר ברמן)

בעמותה מציינים כי בשנת 2022 הייתה ירידה משמעותית בכמות האימוצים לעומת שנים קודמות. עדית רומנו, מייסדת משותפת של חוות החופש, מרכז לימודי חווייתי לקירוב לבבות בין בני אדם לבעלי חיים שניצלו מתעשיית המזון, אומרת: "כל חייהם, מרגע שהם נולדים ועד הרגע שהם נשחטים, הוא צער בעלי חיים". לצד היותה מקלט הצלה ושיקום, חוות החופש מאפשרת היכרות מעמיקה של בעלי חיים שמרבית האנשים פוגשים מרחוק ובתנאי גידול שאינם מתאימים להם.

בעלי החיים שנקלטים בחוות החופש מגיעים עם קשיים פיזיים, נכויות וצלקות נפשיות. הם מקבלים טיפול רפואי וליווי צמוד שמאפשר להם לשקם את האמון שלהם בבני האדם.

"אם לאפיין את בעיית הגג של צער בעלי חיים בישראל, הרי שמדובר בכל הפרקטיקות שמשתמשים בהן שהופכות את חייהם לגיהינום. אם אלה התרנגולות המטילות, שאת רובן עדיין סוגרים בכלובי סוללה שבהם הן אפילו לא מצליחות לדרוך עם הרגליים על קרקע מרוב צפיפות", אומרת רומנו.

עמותת הבזאר למען כלבתולים מפעילה ברחוב לבונטין 7 את "זאתי", חנות יד שנייה שמטרתה לסייע בטיפול, שיקום רפואי, עיקורים וסירוסים של כלבים וחתולים נטושים. ספרים, כלי בית, בגדי נשים ומוצרים נוספים שתורמים לבזאר נמכרים, והכסף מועבר למרפאות וטרינריות עבור הכלבים והחתולים. "מצב הכלבים והחתולים בישראל מחייב, לצערי, התגייסות של עמותות ואנשים פרטיים כדי למנוע קצת מהסבל", אומרת יו"ר העמותה רינת גרינברג.