שטפונות ענק פקדו את אזור הערבה ודרום הארץ במהלך חג הפסח, בהם אחד הביא למותם של האחים מעיין וסהר עשור ז"ל. עומר, בת 17 מנתיבות, שניצלה משיטפון בערבה לאחר ששבה מאילת עם חברתה, שוחחה הבקר (חמישי) עם ניסים משעל וגדעון אוקו ברדיו 103FM וסיפרה על מזג האוויר המאיים באזור: "הלילות לא פשוטים, בלי שינה - אנחנו קמות מסיוטים על מים שחונקים אותנו".
"אני בסדר ברוך השם, אני חיה. הלילות לא פשוטים בכלל, בלי שינה כבר 72 שעות זה קשוח. אנחנו נרדמות וקמות מסיוטים שאנחנו שם, מההרגשה של מים שחונקים", שיתפה.
היא סיפרה למגישי תכנית הרדיו: "היינו באילת, שבוע בערך. ביום שני בשעה חמש בערב יצאנו לכיוון הבית שלנו, ההצפה הראשונה שהייתה יחסית גבוהה, אותה עברנו בהצלחה. התקדמנו קדימה, עמדנו בפקק, הבנו שהפקק מאוד ארוך. הבנו שאנחנו רואות מולנו הצפה מאוד גדולה שאותה לא נצליח לעבור. התקשרנו להורים, אמרנו שאנחנו חוזרות לכמה לילות באילת, עשינו פרסה, וכשעלינו להצפה שהיינו בה בפעם הראשונה כנראה שהיא התחזקה או נהייתה יותר קשה, כי אותה כבר לא יכולנו לעבור. אני לא הספקתי אפילו להגיב, כשלחצתי גז כבר לא היה גז. התחילו להיכנס מים לתוך הרכב בכמויות מטורפות. חברות שלי חשבו טיפה יותר ממני, עלו על הגג, אני לא הספקתי לצערי לעלות לגג. היה קצר ברכב".
לדבריה, הן שהו במקום במשך כארבע שעות. "אני בתוך הרכב לבד, כל הרכב מסביב בוץ, אני לא רואה כלום, הרכב ממש צף על המים והיו רגעים שהמים הגיעו לי עד הצוואר. הרכב מלא במים, חברות שלי על הגג. זה היה פחד אלוהים, סיוט. אני לא יכולה אפילו להסביר איך זה היה".
"ההורים והמשפחה של כולנו הבינו שמשהו לא בסדר כשביקשנו לחזור לאילת, השיחות מהם היו בלתי פוסקות, אבל ברגע שהם עלו לגג ואני הבנתי שאני נעולה בתוך הרכב - התקשרנו למשטרה. זה היה קשוח להשיג אותם כי המים כבר הגיעו עד אמצע הרכב בערך, ואני ניסיתי לא לזוז כי כל תזוזה הכי קטנה שלי, הרכב ממשיך לצוף על המים".
כשעומר נשאלה: "חשבת על האפשרות שלא תצאו מזה?", היא השיבה: "חד משמעית. זה עבר בראשנו. אנחנו נפרדנו מהאהובים שלנו. אני כתבתי לכל החברים שלי וההורים שלי שאני אוהבת אותם וכנראה לא אצא מזה, היינו בטוחות שלא נצא מזה".
"דיברתי עם נציגה מדהימה שהרגיעה אותי לאורך כל הזמן הזה, ניסתה לעזור לי ולהקשיב לי. היא מכבאות. ואז אני רואה את המסוק מולי. למרות שראיתי את המסוק היה לי פחד מאוד גדול שהם פשוט יקחו את הבנות מהגג ולא ישימו לב שאני בפנים. רק אחרי חצי שעה שעה, כשהמסוק כבר היה במקום הוציאו אותנו. פתחו לי את הדלת שלי, הם היו על הגג. טיפסתי וממש שלפו אותי מהרכב".
כשנשאלה על האם היו אזהרות לגבי השיטפונות באזור, היא ענתה: "אנחנו בנות 17, אנחנו לא רואות חדשות או משהו. כל הדרך לא היה משהו שגרם לנו לחשוד שנמצא ככה סערה ענקית".
בתוך כך, אורי לב, מפקד יחידת חילוץ ערבה, שוחח ברדיו 103FM עם בן כספית ואריה אלדד, וסיפר על ההתראות באזור.
"אצלנו בערבה המערכת הסתיימה. שמיים כחולים והשמש זורחת. ביום שני בערב היו כ־15 חילוצים ו־36 אנשים שחילצנו מהמים. מלבד האירוע של האסון שקרה. תחזיות לגשמים ושיטפונות יש כמעט כל שבוע או שבועיים לגבי הערבה, לסגור כל שבועיים ליממה את הציר הזה ולנתק את אילת ויישובי הערבה זה אירוע מאוד מורכב".
על האפשרות לבניית מחסום, אמר: "מניח שזה אפשרי, זה כרוך בהשקעה של המדינה כמובן. יש שני פתרונות, אחד זה כמובן אחריות אישית - לא נכנסים לשום ערוץ זרימה, בשום פנים ואופן גם אם חושבים שהזרימה בגובה נמוך. עדיף לחכות שעתיים, נכון זה קצת לא נוח אבל זה מציל חיים. הדבר השני זה לשקם את כביש הערבה, לבנות אותו כמו שצריך, עם גשרים מעל ערוצי הנחלים. זה פשוט גם ימנע את תאונות הדרכים ואת כל ההרוגים בתאונת הדרכים, ביום ביום יש פה הרבה מאוד אירועים כאלה, לשקם את הכביש כמו שצרך וזה ימנע את כל האירועים בהמשך".
סייעה בהכנת הכתבה: שני רומנו 103fm