יצחק וולסטר, ניצול שואה בן 91 ומחבר הספר 'ילדותי' על ימיו בשואה, שוחח הערב (שני) עם בן כספית ואריה אלדד בסיום תוכניתם ברדיו 103FM וחשף את סיפורו המורכב.
"בילדות, נולדתי ב-1931, הייתי ילד קטן שגדל בעיירה של חרדים, זו הייתה קהילה חרדית גדולה. לא היינו ממש דתיים, ובבית הספר קראו לי פושע ישראל. היינו כמה חברים שהם ילדים לא חרדים, והיינו צריכים להילחם משני הצדדים, מצד אחד נגד ההונגרים שארבו בסמטאות כדי להרביץ ליהודים, ומצד שני עם בני הישיבה", סיפר וולסטר.
"היו לי כמה ניסים", ציין. "הנס הראשון היה שאמא שלי נפטרה, ואבא שלי התחתן עוד הפעם, ואשתו והילד, אחי הקטן, היינו בעיירה. ב-1942 גייסו אותו לפלוגות העבודה ולקחו אותו לחזית הרוסית, הוא לא חזר משם. נותרנו שלושתנו לבד ללא פרנסה, ואשתו התקשרה לסבתי וביקשה שיעבירו אותי אליהם כי לא היו יכולים לפרנס אותי. עברתי לעיר אחרת, וב-1944, כשהגרמנים נכנסו, הם לקחו את כל היהודים ישר לאושוויץ. אשתו של אבי ואחי הקטן הלכו ישר לתאי הגזים. אני נשארתי בחיים כי לא הייתי שם".
"לא ידענו כלום", הדגיש. "הגעתי לארץ ב-47, הייתי בן 15-16. אחרי המלחמה יצאתי עם קבוצת ילדים של הנוער הציוני ועברנו את הדרך הארוכה המקובלת, הונגריה, גרמניה, איטליה".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש