לאחרונה נדרשים בתי הדין הרבניים שוב ושוב לסוגיה של 'מיהו כהן?' ועורכים מדי פעם בירורי כהונה. כך למשל אישיות ממלכתית ידועה הנושאת שם כהונה מובהק אשר תפקד שנים רבות ככהן 'שוחרר' מכהונתו על ידי בית הדין לפני מספר שנים.
אשר על כן חברי בית הדין הרבני האזורי בירושלים הרב שלמה תם, הרב דוד שני והרב יעקב שטינהויז פרסמו פסק דין רחב ויסודי שיהווה מורה דרך לבירורי כהונה, למרות שהם נחלקו במקרה הספציפי שנידון בתיק.
סיפור המעשה: אדם ששמו שם כהן מובהק ושתפקד שנים רבות ככהן פנה לבית הדין לבירור יחוסו. לדבריו הוריו נישאו ברבנות ירושלים ושניהם בנים להורים יהודים. אביו סיפר לו שהוא מתייחס למשפחת כוהנים ולכן האב התנהג ככהן, עלה לתורה כראשון, נשא כפיו ככהן וגם לא ערך פדיון לבנו הבכור, כמנהג הכוהנים. בשלב מסוים ההורים התגרשו וכעבור זמן האב התחתן בפולין כדת משה וישראל עם גיורת, זאת לאחר שסיפר לרבנים כי למען האמת הוא איננו כהן אמיתי. לדבריו הוא החליט כך כשחזר בתשובה וראה כשמו כשם כהן. עתה הופיע הבן-המבקש מבית הדין, כאשר הוא מבקש לברר את מעמדו ביחד לכהונה.
הדיינים חקרו לעומק את בני המשפחה והתברר כי הסבא רבה שעלה מברית המועצות החליט על פי שמו שהוא כהן והחל להתנהג ולהתנהל ככהן – נמנע מלהגיע לבתי קברות, נשא כפיים, עלה לתורה ראשון וכו', וכך נהגו ילדיו. התפנית התחוללה כאשר בנו ביקש לשאת גיורת והודיע לבית הדין ולרבנות בפולין כי הוא איננו כהן אמיתי.
חברי בית הדין הרבני בירושלים תחקרו לעומק את כל מרכיבי המשפחה ובחנו את הנושא לאורך ההיסטוריה ההלכתית – החל מהשולחן ערוך והרמ"א, דרך פוסקים ראשונים ואחרונים וכלה בדיינים בני זמננו. שניים מחברי בית הדין הרבני בירושלים, הדיינים הרב תם והרב שטייהויז, הגיעו למסקנה כי אדם שבא ואומר 'אני כהן' או בא ואומר 'אני לא כהן' אינו מהימן. יחד עם זאת, אם הוא נהג במנהגי כהונה לאורך שנים הרי הוא אוסר את עצמו לשאת גרושה וגיורת. בדעת המיעוט המשתרעת בפסק הדין על פני עמודים רבים, החליט הדיין דוד שני כי "הנהגת הכהונה על ידי אבי המבקש אינה ראיה שהוא כהן, ולכן אינה מחייבת את המבקש לנהוג ככהן והמבקש אינו כהן".
על פי דעת הרוב קבעו הדיינים כי "אדם הבא ואומר כהן אני אינו נאמן אבל אם מדין שוויא על נפשיה הוא נוהג מנהגי כהונה הרי שהוא אוסר את עצמו בגרושה וגיורת".