הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
השבוע הפגינו רבים מול בתי הדין הרבנים במסגרת יום השיבוש, והסעירו את הרוחות. ההפגנה מול בית הדין הרבני נערכה במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית והגיעה עד לשם בשל פרסום ולפיו נושא המזונות יועבר להכרעתו הבלעדית.
המחאה הסוערת כללה אלימות וכאוס ומנעה את העבודה הסדירה במקום. בעקבות האירועים הללו זועמים עוה"ד שהשתתפו בתוכנית מחוץ לפרוטוקול שמנחה מולי ארי וטענו כי "המחאה חצתה כל גבול" וכי מדובר ב"מעשה פלילי" ולכן יש לעצור את המפגינים.
ראשית נחזור למה שעורר את הסערה. לדברי עו"ד סיוון כהן, מומחית לדיני משפחה, המחאה נוגעת לפרסום לפיו דיני המזונות ייקבעו בבתי הדין הרבניים אולם מדובר בפרסום שאינו מדויק. "בעבר, ועד לשנת 2019 נידונו המזונות הן בביהמ"ש למשפחה והן בביה"ד הרבניים. אז, מי שהיה פונה ראשית לביה"ד הרבני הוא זה שהיה מכריע ואילו היה פונה לביהמ"ש למשפחה, זו הייתה הכתובת. בשנת 2019 הוחלט בעקבות בג"ץ כי ביה"ד הרבני לא יכול לפסוק בענייני מזונות, אלא רק ביהמ"ש לענייני משפחה. כיום, מבקשת הממשלה להחזיר את הגלגל לאחור. כלומר, שגם ביה"ד הרבנים יוכלו לדון בענייני מזונות, כשהדגש הוא על גם, לא רק".
לדברי עו"ד כהן, היא דווקא מעדיפה להתדיין בביה"ד הרבני. "פעמים רבות כשאני מייצגת נשים", היא אומרת, "אני מעדיפה שזה יהיה בבית הדין. ביה"ד הרבני פוסק לפי דין תורה, כלומר הוא לא מתייחס לכמה האימא מרוויחה. זאת, בניגוד לביהמ"ש, שם בהרבה מקרים נפסקים מזונות מגוחכים לאישה, כך שלפעמים בהחלט עדיף ביה"ד הרבני".
"בכלל", אומרת ד"ר יפעת בן אבי בראון, גם היא מומחית לדיני משפחה, "הסטיגמה על בתי הדין הרבניים היא מוטעית ולא נכונה".
לדברי בן אבי בראון, המחאה הסוערת מול בית הדין הרבני חצתה את הגבול ממחאה לגיטימית למהומות של ממש.
אליה מצטרף גם עו"ד גיא פרבמן. "היועצת המשפטית נתנה לכך לגיטימציה. ההפגנה היא על הרפורמה ועל הסבירות וזה ברור לחלוטין שמשנים את הלך הרוח. הבערת צמיגים באיילון וחסימת כבישים זה קו אדום וזה לא לגיטימי. מה אם אני אחליט שאני עוצר את האיילון לשעתיים לצורך משחק כדורגל?".
"זה פלילי לגמרי", מוסיף עו"ד בועז קניג, מומחה לפלילים. "כל ההפגנות, כל המהומות וכל חסימות הכבישים, כולל מצור על ביה"ד הרבני, על תחנות רכבת וכן הלאה, הכל עבר כל פרופורציה. הבמה שנותנים למנהיגי המחאה, שלפחות כמה מהם רואים את עצמם כנציגים בכנסת בעתיד הקרוב, זה בלתי נסבל. אני חושב שצריך לעצור אותם, לקחת אותם לבתי משפט, להארכות מעצר, צר לי שלא עושים את זה. המדינה יצאה מאיזון, אתה קם בבוקר ולא יודע לאן ללכת".
עורך הדין משה ביטון: "הזכות להפגין היא זכות חשובה וחוקית, אבל רואים כאן חצייה של קו. זה התחיל במצור על המספרה שבה הייתה שרה נתניהו. הקו נחצה בין הזכות להפגין לוונדליזם. "צריך לזכור שבדמוקרטיה יש שתי דרכים להחליף ממשל - בבחירות או במחאה. הציבור יכול למחות נגד ממשלה כדי להחליף אותה. הדרך היא לא הדרך אבל הזכות היא הזכות. המחאה כיום היא לא נכונה או חוקית, היא חוצה את הגבול".
עו"ד קניג: "זה מרד מה שקורה כאן".
לדברי עו"ד צביקה גלזר נראה כי המסר העיקרי שעובר במחאה הזו היא שדברים עובדים רק בכוח ושהדרך להשיג דברים היא בבריונות. "ניתן להסיק מכך, שאם אני רוצה להקים גוף חדשות משלי ולשדר ולא נותנים לי, אני יכול להגיע עם חברים ולפידים ולדרוש את זה בכוח. כמות המעצרים שרואים בהפגנות היא בדיחה".
"בסופו של יום", סיכמה עו"ד כהן, "יש קבוצה של אנשים שלא יכלו להתגרש ולא להתדיין בגלל המצור על בית הדין הרבנים. אז נדחים הדיונים, וכל מי שפספס ימצא את עצמו בנובמבר ואף מעבר לכך בגלל פגרת הקיץ. הגירושים נמנעו מהם לפחות ל-4 חודשים. נמנעו ממי שאין לו קשר למחאה. גם למתדיינים וגם לדיינים אין קשר. הם לא המחוקקים, הם רשות מבצעת ועושים מה שהוחלט. הם לא מי שמשנים את החוק".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר