הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
אחרי ההתאבדויות של שני הצעירים, בר כלף ואור דוניו ז"ל, שסבלו מפוסט טראומה ולא זכו להכרה מהמדינה, הודיע משרד הביטחון על הקמת צוות מקצועי לבחינת הליכי ההכרה בפוסט טראומתיים.
בראש הצוות יעמוד אלוף (מיל') איציק תורג'מן, ויהיו חברים בו גם ראש אגף התכנון במשרד הביטחון ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה. הצוות יבחן את הליכי הטיפול בבקשות ההכרה של בר כלף ואור דוניו, ויגיש את המלצותיו בחודש ספטמבר הקרוב, כלומר בעוד כחודש וחצי.
הצוות יבחן את הליכי הטיפול בבקשות ההכרה של בר כלף ואור דוניו ז"ל ויגבש תכנית עבודה אופרטיבית וממוקדת לשיפור השירות והטיפול במבקשי הכרה על רקע פגיעות ראש ונפש.
בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", המשודרת בערוץ 14 בהנחיית מולי ארי, מעלים את תופעת הפוסט טראומה בקרב מי ששרתו בצה"ל באופן תדיר.
על רקע הודעת משרד הביטחון על הקמת הצוות החדש, דנו בסוגיה שוב. הפעם השתתפו בדיון עו"ד צביקה גלזר, הסנגור אסף טל, עו"ד לינוי אולניק, ד"ר עו"ד יפעת בן אבי בראון ועו"ד שי פרטוש.
לדברי עו"ד בן אבי בראון, היה צורך בהקמת צוות שכזה כבר לפני שנים. "עכשיו הם עושים זאת זה?", שאלה בדיון, "אחרי ששני בחורים מקסימים לקחו את חייהם?". עו"ד בן אבי בראון מתייחסת להיקף התופעה שרק הולכת וגוברת. למעשה, במהלך השנתיים האחרונות, מאז ניסה איציק סעידיאן לשים קץ לחייו, 23 הלומי קרב נוספים התאבדו.
"זה לא נכון שלא עושים", משיבה עו"ד לינוי אולניק, מי שמתמחה במיצוי זכויות רפואיות וסובלת גם היא מפוסט טראומה. "היו בעבר דיונים במשרד הביטחון שהובילו ל'נפש אחת'. זו עשייה שנגעה תחילה בפוסט טראומה והמשיכה לנכים נוספים. זהו צעד חשוב אך עדיין יש חוסר התייחסות לפוסט טראומתיים".
לדברי עו"ד אולניק, אחת הבעיות הקשות נוגעת למי שסובל מפוסט טראומה אך מתקשה לשתף פעולה. "מי שמשתף ומדבר, מציג הוכחות מהשירות הצבאי ומהאירוע שהוביל לפוסט טראומה הוא מטופל בצורה מהירה. אך מנגד, יש את מי שאינם משתפים בגלל קושי ממשי שלהם, ועל כן ההליך בעניינם ארוך ומורכב יותר. כאן גם נכנסים כל מיני שיקולים נוספים כמו ענייני תקציבים, ענייני תורים ופניות של רופאים. יש מי שפונה לסמים, לאלכוהול או לכל דבר אחר שנובע מהרס עצמי, זה לא תמיד נובע מבריחה, לפעמים אתה לא יודע. כשאתה ילד שיוצא מהצבא בגיל 21 אחרי שראית וחווית את מה שהיה, זה דופק אותך. אותו ילד לא מבין, הוא זועק לעזרה. השינוי החשוב ביותר שצריך לעשות זה בצה"ל, לא בזה שהוא מגיש תביעה".
לדברי עו"ד שי פרטוש, המשמעות של הדבר היא כי יש לאפשר למי שמדווח על קושי לקבל עזרה כספית ומקצועית. "שיתנו להם עזרה במשך תקופה מסוימת", הוא אומר, "ובהמשך שיבצעו מעקב ובקרה".
עו"ד אסף טל דווקא מציע להקים איזו יחידת סמך שתסייע ותבחן את המשתחררים בטרם יעזבו את השירות. "צריך שיהיה איזה גורם מקצועי שיבחן את כל המשתחררים לפי פרמטרים מסוימים ובמידת הצורך יחבר לגופים רלוונטיים לשיקום. האיתור המוקדם ימנע את הלופ של מי שיוצא מהצבא, מרגיש לבד ואין לו כתובת ונשאב אל התחתית".
"הבעיה", משיבה על כך עו"ד אולניק, "היא שיש מקרים שזה מתפרץ רק שנים לאחר מכן, שלא יודעים שזה קיים. לכן, לדעתי, חייב להיות פה חיבור כוחות, מאבק משותף. אותה אמא שלחה ילד לצהל – לא אכפת לה מאגף השיקום או ממשרד הביטחון – אכפת לה מהבן שלה. היו הרבה אירועים שיכלו להימנע, ועל כן כדי להיאבק בתופעה הזו יש צורך בשיתוף פעולה בין כלל הגורמים".
תגובת משרד הביטחון:
"אגף השיקום משתתף בצערן העמוק של משפחות כלף ודוניו. האגף מתמודד ועוסק בכל יום במניעת אובדנות והמענים ושיטות ההתערבות והטיפול שפיתח בשנתיים האחרונות הצילו חיים רבים. בין השאר נפתח מוקד תמיכה נפשית 24/7, ניתן טיפול נפשי ורפואי מרגע הגשת הבקשה להכרה, הוקמו בית בטוח ובית מאזן, ובוצעו הכשרות להתמודדות עם מצבי חירום ומשבר. בנוסף, האגף מבצע פעולות מונעות יזומות מול מתמודדים בסיכון ופועל כל העת, עם המומחים המובילים בארץ ובעולם, לפיתוח כלים ומענים נוספים".
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר