הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
אחת הבעיות המרכזיות ממנה סובלת מערכת המשפט במדינת ישראל היא העומס בבתי המשפט. במקרים רבים, הליכים פליליים לוקחים שנים רבות עד להכרעה. בישראל של היום קיימת כמות עצומה של תיקים ביחס למספר השופטים: נכון לשנת 2023, בישראל יש 799 שופטים, אשר מתמודדים עם כ-440 אלף תיקים, ופעמים רבות קורסים תחת הלחץ. לשם השוואה, באירופה יש 21.4 שופטים בממוצע לכל 100 אלף בני אדם, בעוד שבישראל הנתון עומד על 8.5 שופטים. מכאן, מובנים הנתונים מדוע נאשמים רבים בהליכים פליליים פועלים לחתימה על הסדר טיעון. ההודאה בעבירות קלות יותר כמו גם החיסכון בזמן שיפוטי, מהווים נסיבות להקלה בעונש ובכך גם הנאשם יוצא נשכר. הסניגור הפלילי עו"ד אסף טל, התארח בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול" בהנחיית מולי ארי, והסביר על היתרונות והחסרונות שבהסדר טיעון.
"הסדר טיעון", אומר עו"ד אסף טל, "הוא תולדה של עומסים, והם מביאים יצירת מסלול עוקף שמיעת הליך פלילי – בסופו של דבר גם הפרקליטות, גם ביהמ"ש שאמון על הוצאת הצדק לאור וגם הנאשם כולם מרוויחים. הנאשם מרוויח מסלול מהיר, יודע מתי מתחיל עונש ומתי מסיים ולא צריך לחכות להכרעת הדין בעניינו. מנגד, המדינה יוצאת מורווחת, לא צריכה להוציא שוטרים מהרחוב, השופטים מתפנים לדברים אחרים וההסדרים מקלים על כולנו למעשה".
האם הסדר טיעון משמעו בהכרח עונש מופחת?
עו"ד אסף טל: "למעשה, נאשם לא זוכה תמיד לאותן הקלות אלא ההפחתה בעונש היא תולדה של בעיות ראייתיות, בעיות עם מתלוננים או נפגעי עבירה שלא רוצים להעיד. כשמסתכלים על העוגה השלמה – הנאשמים מקבלים את העונש המגיע להם. הם מקבלים הנחה מסוימת בגלל ההודיה ובשל נטילת האחריות על המעשים".
מה זה הסדר טיעון פתוח?
עו"ד טל: "זהו הסדר דיוני שבו הצדדים מציגים לביהמ"ש מתווה של כתב אישום מתוקן או לאו דווקא מתוקן. בסופו של יום מוצגות לבית המשפט הסכמות עובדתיות וכל צד טוען כהבנתו. יכול להיות שהמדינה תדרוש עונש של כמה שנים ומנגד ההגנה תטען לעונש קל יותר. בהסדר טיעון פתוח ביהמ"ש הוא זה שיחליט בסופו של דבר, לפי מתחמי הענישה הנוהגת, מה הוא העונש שייגזר על הנאשם ביחס לאותן עבירות".
אז מהו הסדר טיעון סגור?
עו"ד אסף טל: "הסדר טיעון סגור הוא מתווה אליו הגיע הסנגור מול המדינה, הפרקליטות. המתווה כולל הן את העבירות שבהן יודה ויורשע הנאשם והן את רכיבי הענישה, המוסכמים גם כן. הצדדים מציגים מתווה של כתב אישום מתוקן בו מודה הנאשם כמו גם הסכמות על העונש שיישא בגינן".
האם על בית המשפט לקבל את הסדר הטיעון שהוצג בפניו?
עו"ד טל: "ביהמ"ש כלל לא מחויב לקבל את ההסדר אף שיש הלכה שאומרת כי מקבלים הסדר אלא אם יש נסיבות חריגות להתערבות. הסיבה היא כי הפרקליטות לוקחת את כלל השיקולים בחשבון, אבל אין חובה כזו על ביהמ"ש לקבל את ההסדר. השופטים הם גם לא חותמת גומי להסדר. אני יכול לומר שאני פוגש שופטים ושופטות שדורשים הסברים להסדרים – גם בהסדר פתוח וגם בסגור. הם מבקשים ומקבלים תשובות. כמעט בכל תיק אפשר להגיע להסדר, גם בתיקי רצח, השאלה היא מה יש בתיק מבחינת הראיות? מה קורה עם העדים או עם נפגעי העבירה, האם עדים מגיעים? האם הראיות קבילות? זה אבולוציה שמתפתחת עם התיק עצמו".
לאתר עו"ד אסף טל: https://asaf-law.com/
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר