הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

תזכיר הצעת החוק שפורסם לאחרונה בנוגע לסמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים, עורר מחאה ציבורית מטעם הנשים. אלו טענו כי העברת הסמכות לידי הרבנים תיפגע בנשים, באימהות. האם כך הדבר? לדברי עו"ד דנה נחום בוסקילה, המתמחה בדיני משפחה, הדבר אינו בהכרח נכון. "הדין העברי מטיל את מלוא האחריות על פרנסת הילדים לידי האב, דבר שעשוי דווקא להקל עם נשים", כך היא אומרת בראיון לתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית העורך הראשי של אתר חדשות המשפט אוביטר - מולי ארי.

תזכיר החוק שהוגש לכנסת הוא צעד נוסף במאבק על הסמכויות שבין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים. 

קדם לתזכיר זה הלכה שיצאה מבית המשפט העליון, בע"מ 919/15, שקבעה כי לגבי ילדים בני 15-6 שני ההורים יהיו אחראים על מזונותיהם, בהתחשב בזמני השהות, ברכוש ההורים ובשכרם. "בשנת 2019", מוסיפה עו"ד נחום בוסקילה, "קבע העליון כי הזכות לדון במזונות ילדים נתונה לבתי המשפט לענייני משפחה ובמידה ויש הסכמה אז אפשר לדון בכך בבית הדין הרבני. אולם, הדבר לא יושם בפועל. למעשה, הלכה למעשה, בתי הדין הרבניים נטלו לעצמם סמכות ודנו במזונות ילדים ועל כן הסוגיה הגיעה פעם נוספת לעליון. למעשה, במקביל להגשת תזכיר החוק, ממתינים כולם להכרעה של בית המשפט העליון בעניין הסכמות". 

אז מדוע הוגשה הצעת החוק?
עו"ד נחום בוסקילה: "תזכיר הצעת החוק מציע לעגן כבר בחוק את הסמכות לבית הדין הרבני לדון במזונות, ולמעשה מייתר את קביעת העליון, וזה מה שעורר סערה".

בע"מ 919/15 יצר שינוי מהותי באופן שבו בתי המשפט פוסקים מזונות ילדים. בעודו חותר לשוויון בין המינים הן בזמני השהות והן בתשלום המזונות, היחס בין הדברים הוא שמייצר את ההסדר בעניין. ומכאן, גם לשיטתה של עו"ד נחום בוסקילה, הפגיעה בסכום שתקבלנה נשים למזונות ילדיהן דווקא יהיה גבוה יותר במידה ויפסק על ידי בית הדין הרבני.

"פסק דין בע"מ 919/15", מוסיפה עו"ד נחום בוסקילה, "מיישם את עקרונות השוויון המודרני. בתי המשפט מסתכלים על הכנסות של שני ההורים, מצבת הנכסים של ההורים, זמני השהות וכו', כמו גם על גיל הילדים והדבר תקף לילדים מעל גיל 6. לעומת זאת, בבית הדין הרבני פוסקים לפי הדין העברי. לפי הדין העברי לאב יש חובה אבסולוטית לפרנס. כאן, לא מסתכלים בכלל על הכנסת האישה".

מה המשמעות של הדבר?
עו"ד נחום בוסקילה: "יש נטייה לחשוב שהצעת חוק להעברת הסכמות לבית הדין הרבני תפגע באימהות, אבל אני לא חושבת כך ולא מסכימה עם האמרה הזו. בתי הדין הרבניים עדיין פוסקים לפי הדין העברי שמטיל על האב את מלוא האחריות לפרנסה על הילדים, גם אם האם משתכרת יותר וגם אם המשמורת משותפת. בבתי המשפט לענייני משפחה יכול לקרות מצב שבו האם תשלם מזונות לאב, למשל אם היא מרוויחה יותר ממנו, בבתי הדין הרבניים אין סיכוי שזה יקרה". 

ליצירת קשר עם עו"ד דנה נחום בוסקילה בוואסאפ: https://bit.ly/3P4jDXn 

עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר