הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

כולנו מכירים פרויקט מחיר למשתכן שאפשרה לרבים, ולזוגות צעירים בפרט, לממש את חלום הדירה בהנחה משמעותית. כעת, שנים ספורות לאחר השקת הפרויקט, רשאים בעלי הדירות שזכו במחיר למשתכן למכור אותן והם עושות זאת בשכיחות הולכת וגדולה וברווח מרשים, בחלק מהמקרים ברווח של כמעט מיליון שקל.

האם מדובר בכישלון של התוכנית? הלא המדינה ביקשה לסייע למי שאין ביכולתו לרכוש דירה ולא על מנת לייצר אפיק השקעה למבוססים. בדיון שהתקיים בתוכנית "מחוץ לפרוטוקול", בהנחיית , ניסו עו"ד אורי קינן, עו"ד אסף טל, עו"ד תומר סופר, עו"ד לילך שמיר כהן, עו"ד צביקה גלזר להכריע אם מדובר בהצלחה או בכישלון. 

"להגיד שהם מכרו ברווח ניכר זה מאוד מצחיק", פתחה עו"ד שמיר כהן. "על ההוצאות של מחיר למשתכן יש הוצאות נוספות כמו משכנתא וריביות וצריך לקחת גם את הדברים האלה בחשבון. מעבר לכך, אין כאן רווח כי מצב השוק השתנה והמחירים זינקו. דירה זה לא מוצר כמו נעל, שקנית ב-100 שקל ומכרת כוינטאג' ב-500 שקלים, אי אפשר להשוות את שוק הדירות לשווקים אחרים. אותם רוכשים לא עושים סיבוב, זה השוק שעלה מאוד". 

עו"ד גלזר אינו מוצא בעייתיות כלשהי בכך שבעלי הדירות שזכו במכרז מוכרים את הדירות. "יש גם מי שקנו ומשכירים, וגם מחיר השכירות עלו. כמו כל אחד שרוצה לשפר את הדיור שלו, אין כאן בעיה", כך לדבריו.

על כך השיב עו"ד קינן: "במובן מסוים זה מעורר חוסר נוחות של עומס המכירות בדיור למשתכן. התחושה היא אולי שלתוך האירוע הזה, שנקרא מחיר למשתכן, פלשו כל מיני שמתייחסים לזה כמסחר ולא משפרי דיור".

עו"ד גלזר: "מה לא בסדר בזה?". 

"עיני לא צרה על הרווח שלהם", השיב עו"ד סופר, "אבל צריך להבין שבמחיר למשתכן פספסנו את הרעיון. אם העשירונים התחתונים לא קנו דירה והעשירים התעשרו יותר אז הרעיון התפספס. זה שהם התעשרו זה יפה אבל לא עזרנו למי שצריך". 

"בקיבוצים למשל", הוסיף עו"ד טל, "אם אתה לא רוצה שיפקיעו לך את הזכויות על הנכס אתה חייב לגור פה, כאן זה לא קיים וחבל".

קינן: "אם אותם בעלי דירות לקחו משכנתא על רכישת הדירה אז הם כנראה יחזרו למעגל שוכרי הדירות עם כסף בצד, וזה ימשיך ויתדלק את מחירי השכירות".

ומה הפתרון? לדברי עו"ד טל, התשובה של המדינה צריכה להיות בדמות תוכנית להשכרה לטווח ארוך. לדבריו, במקום להשקיע ברכישת נדל"ן, עלינו לשנות את התפיסה ולייצר מנגנון שיאפשר שכירות נוחה לאורך זמן. "בזמנו", הוסיף עו"ד טל, "יאיר לפיד הציעה שכירות לטווח ארוך. וזה מה שהיה צריך לעשות, למשך 10 שנים מחיר קבוע". 

לפי עו"ד שמיר כהן, כבר היום, דווקא הרשויות המקומיות, מנסות לייצר תוכניות שכאלה. "כיום", היא אומרת, "במסגרת פרויקטים של פינוי העיריות מחייבות 10-15 אחוז דיור בר השגה במתחם הפרויקט, דיור מופחת מבחינת שכירות ל-25 שנה כשהשוכרים יכולים לגור שם עד 5 שנים, השוכרים עצמם נבחרים על ידי הרשויות. קשה להחזיר אחורה. גם אחד הדברים המרכזיים שמניעים את שוק הנדלן זה החלום היהודי, שיהיה לך בית, פינה שלך ואנשים משלמים על זה, נלחמים על זה. צריך לשנות את התפיסה. הבעיה, לטעמי, היא עמוקה יותר, אף אחד מעולם לא בדק לעולם לעומק, מה קורה בארץ מבחינת נדל"ן כדי להתמודד עם המשבר בתחום כמו שצריך ובצורה הנכונה ביותר".

עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר