לדבריה, "עם תושבי חיפה הערביים אנחנו ביחסים מצוינים. ״נווה שאנן״ היא שכונה של דו קיום - אך חוסר הטיפול בפשיעה מוביל לכך שגם גורמים שליליים יגיעו לכאן״.
לוי דרורי מוסיפה: "זו הפעם הראשונה ביום כיפור שבה שלחתי הודעה לאנשים וכתבתי להם 'תשמרו על הילדים שלכם'. העליתי גם פוסטים בפייסבוק - כי מבחינתי זה פיקוח נפש. לעוברים ושבים נשקפה סכנה, והמטרה הייתה התרסה, להכניס אצבע בעין ליהודים. בכל שנה היו עוברות בשכונה ניידות משטרה ופיקוח עירוני, וזו השנה הראשונה שבה לא ראיתי ניידות על הכבישים. אתה מתחיל להרגיש שאתה במערב הפרוע. מה חשבנו, שהפשיעה במגזר הערבי תישאר מחוץ לשטחי העיר? זה היה רק עניין של זמן. אנחנו צריכים להרגיש ביטחון ברחובות, ואם אין ביטחון אז כל מה שאנחנו עושים לא שווה כלום. הביטחון האישי הוא מעל הכל. האירוע היה יכול להסתיים בצורה קשה הרבה יותר".
לדבריי תושבי העיר, האירוע לא קרה רק ב״נוה שאנן״ - אלא בעוד אזורים בעיר. ניר שובר, חבר מועצת ״חיפה״ מספר: ״אני גר במרכז הכרמל, שזו שכונה מעורבת. מתגוררים כאן ערבים ויהודים יחד בדו קיום. ״מה שהיה בחג כאן הוא ביזיון״, הוא טוען. ״כל הילדים היו על הכביש בזמן שעברו במהירות מופרזת עשרות אופנוענים רעולי פנים. זה דבר שלא קרה מעולם, וצר לי שזה ככה. הרגשנו מופקרים - כי לא הייתה משטרה ולא פיקוח עירוני. רעולי הפנים רכבו בפראות, החלו לבעוט בפחים, קיללו - והייתה כאן אווירת אימה. ילדים קטנים בני שלוש, ארבע וחמש באופניים על הכביש - ובמקביל הם משתוללים עם צפצופים וצעקות. הורגש שהדברים נעשו בכוונה אך מדובר בקומץ, ולא בכלל החברה הערבית. אני רואה את חבריי מהחברה הערבית שאף מוקיעים ומגנים את האירוע. אין ספק שיש לנו תחושה של הידרדרות בביטחון האישי״, הוא מסכם.
תושב חיפה, נידאל ג׳בלי מוסיף: ״אני חושב שצריך לכבד את היום הזה - גם אם אתה לא משתייך לחברה היהודית. האנשים האלה הם פורעי חוק, והמשטרה צריכה לטפל בהם. חשוב להגיד שאסור להכליל את החברה הערבית בגלל עשבים שוטים. רוב הערבים שחיים בחיפה מכבדים את היום הזה. לעשות פעולות כפי שנעשו הן פרובוקציות - ואני מתנגד לכך נחרצות.