הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מלחמה, כל מלחמה, מאתגרת אותנו עם סוגיות של שגרת היום יום במציאות ביטחונית חדשה, אך גם מאתגרת את היום-יום שלנו עם שאלות ותהיות נוספות, כאלו הנוגעות לחיים שלנו, לכסף שלנו, לעבודה, למשפחה וכן הלאה. קיבצנו מספר שאלות משפטיות, שבחסות המלחמה הפכו לרלוונטיות עבור רבים. עורכי הדין המתמחים שלנו, כאן לשירותכם ומספקים עבורכם את כל התשובות בהיבט המשפטי.
יש לי עסק, אך אני מושבת מזה כחודש, מאז תחילת המלחמה. מה אוכל לעשות על מנת למזער את הנזקים?
עו"ד אסף בן חור, המתמחה בהבראה כלכלית: "זו שאלה שכיחה אצל אזרחים רבים בימים אלו, והבשורה הטובה היא שהגופים במדינה החלו במתן מענה למצוקות של האנשים. יש כיום הנחיות של בנק ישראל והליכי חקיקה שהתחילו במיוחד בגלל מצב החירום. למשל, מי שחזרו לו צ'קים בחודש אוקטובר, הם לא ייחשבו לצורך הכרזתו כחייב מוגבל. במצב הזה, הצ'קים שהופקדו באוקטובר ונדחו בגלל חוסר כיסוי - לא ייחשבו כמגבילים. גם בנושא המשכנתאות ניתן לראות שהבנקים מקלים בתשלומים. כרגע גם אין הטלות עיקולים אלא במקרים מיוחדים, כמו תיקי מזונות, וגם שם בצורה חריגה".
המלחמה זימנה לצערנו נפגעי חרדה רבים. האם יש פיצוי לנפגעים אלו?
עו"ד תומר בכר, המתמחה בליווי מול הביטוח הלאומי: "בוודאי. נפגעי חרדה הם נפגעים לכל דבר ועניין, למרות שהפגיעות שלהם לא תמיד פיסיות אלא נפשיות. המדינה משלמת פיצוי גם על פגיעות נפשיות ולמי שנקבעו לו אחוזי נכות. על אותם הנפגעים להציג למוסד לביטוח לאומי אישור ותיעוד רפואי שמעיד על הפגיעה ועל חומרתה. לכן, ההמלצה לכל מי שחווה פגיעה טראומטית, גשו בהקדם לרופא להיבדק, הן עבורכם לצורך הטיפול והן כדי לתעד ולמסמך. התיעוד יסייע בהמשך לתביעה וגם בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי. ככל שהנכות הנפשית גבוהה יותר, הפיצוי גבוה יותר בהתאם.
מקומות עבודה רבים מעסיקים עובדים ערבים אך אין להם מושג לגבי עברם הפלילי או חלילה הלאומני. מה יכול לעשות מעסיק כדי לוודא שהעובדים לא יסכנו אחרים?
עו"ד אורי קינן, המתמחה בליטיגציה: "אנחנו נמצאים כיום בתקופת חירום, תקופת מלחמה. בכל תקופה, ובוודאי שבתקופת מלחמה, אנחנו לא רוצים להעסיק כל אדם שמסכן. אני מציע למעסיקים קודם כל לראות ולצלם תעודת זהות כחולה, ישראלית. לאחר מכן לבצע איזה תחקיר או סריקה ברשתות החברתיות. הרשתות החברתיות זמינות לכולנו ולא פעם מאפשרות לנו לקבל הצצה להתנהלות ולדעות של אותו אדם.
לאור מצב החירום שקיים ניתן לבקש אישור בכתב וכן חתימה מהעובד, מסמך המאשר למשטרה לספק לנו תשובות לגבי עברו הפלילי. בימי שגרה לא ניתן לקבל את המידע הזה, אך כיום, לאור המצב, המשטרה בהחלט תשתף פעולה עם מעסיקים שיקבלו אישור כתוב וחתום מהעובד שמאשר להם ללכת למשטרה ולקבל תשובה לגבי עברו הפלילי, הביטחוני והלאומני. למשטרה עצמה יש אינטרס להבטיח את שלום הציבור ולצמצם את הסכנה".
בחודש האחרון נמצא שוק הנדל"ן בקיפאון מוחלט. כבר היום מי שרכש דירה מקבלן מקבל הודעה שהמסירה תתעכב. יש מי שטוענים כי המלחמה למעשה היא משמשת כתירוץ עבור קבלנים כאלו ואחרים. יש מה לעשות בעניין? האם המלחמה מהווה אישור לאיחור במסירה?
עו"ד רוני אלפסי, מתמחה בהתחדשות עירונית: "אנחנו ערים בתקופה הנוכחית למצב דברים שבו עבודה בחלק מאתרי הבנייה הופסקה על רקע העובדה שמונעים מעובדים מהשטחים בצורה רוחבית להיכנס לישראל לצורך עבודה. יחד עם זאת, אנחנו רואים שיש מי שמנצל את המצב וממנף את זה לטובתו. יש קבלנים שמנסים להתלות בנסיבות המלחמה ולהתעכב בשל כך, אף שהעיכוב אינו נובע מהמצב הביטחוני. הוראות חוק המכר קובעות כי תאריך המסירה צריך להיות קבוע. בפסיקה נקבע לא פעם שמבצעים וגם מלחמות לא יהוו נסיבה לעיכוב. לכן, ככל שיש עיכוב הקבלן יצטרך להוכיח כי האיחור נובע מהמלחמה עצמה. במידה ואתם יודעים על אתר בנייה שממשיך לעבוד גם בזמן המלחמה אז חשוב לתעד את זה, כי אז הקבלן לא יוכל להוכיח שהעבודה הופסקה.
לא מעט אנשים שנקבעו להם תורים לוועדות רפואיות נדחו, מה הדין של הדבר? מה יעלה בגורל אותו חולה או נכה שממתין לקבל אישור נכות והדיון בוועדה בעניינו נדחה?
עו"ד בכר: "המוסד לביטוח לאומי עובד בימים אלו קשה על מנת להמשיך את רצף הזכאויות של מי שנקבעו לו דיונים בוועדות לתום זמניות, כלומר, מי שנקבעו לו נכויות זמניות ונקבעו לו ועדות רפואיות כדי לראות מה קורה הלאה. בימים אלו הדיונים בוועדות אלו לא יכולים להתקיים בגלל המצב. המוסד לביטוח לאומי הודיע כי הוא מאריך את תקופת הזכאויות הזמניות עד שהמצב יאפשר לזמן לוועדות חדשות. יש מי שהגישו תביעות אך לא הספיקו להתברר, במקרים אלו ביטוח לאומי הודיעה שיעשה מירב המאמצים כדי לקדם את התיקים האלה. צריך להמתין בסבלנות, כיום הביטוח הלאומי מטפל בכמויות אדירות של פניות ולכן הפניות הדחופות ביותר מטופלות מהר.
למשל, כל מי שהיה במסיבת הדמים, הוכר אוטומטית, יש לביטוח לאומי את כל הרשימות של מי שהיו במסיבה, וכולם כבר קיבלו באופן יזום פניות מהביטוח הלאומי ואף קיבלו סכום התחלתי לחשבון כדי להתייצב, של כ-5,000 שקלים. בחודשיים הקרובים יקבלו עוד סכום. זה לא מלוא הפיצוי אבל זה סכום שנותנים להם מבלי להתווכח רק משום שהיו ונכחו במקום. חשוב שאנשים ידעו את זה, בהמשך יופלו בתביעות שלהם לעומק וכל אחד יקבל את המגיע לו בהתאם לזכאות".
מעל 300 אלף חיילים מילואים גויסו, האם העובדה שאדם גויס מהווה אישור כלשהו לבטל צ'קים, לדחיית תשלומים?
עו"ד בן חור: "אנחנו נמצאים במצב חירום, ולכן הרבה הליכים שאנחנו מכירים מחיי היום יום הם כבר לא רלוונטיים. יש הרבה הקלות גם לא במה שכתוב בתקנות ובחקיקה. גם מקרים שיגיעו בפני שופט יקבלו הקלות אני מניח. אנשי מילואים אמורים לקבל את שכרם כרגיל, אלא אם כן הם עצמאים. בנוגע לעצמאים, המתווה שהוצע הוא לעג לרש ושם, לטעמי, תהיה בעיה כפי שאני צופה. אני מציע כבר עכשיו להיערך, לעשות סדר מבחינת הוצאות, לעצור תשלומים מסוימים אם ניתן. אם אין ברירה, מטפלים בכל הדברים הללו דרך עורך דין שמבין בתחום לאחר תום המלחמה".
המצב הביטחוני יצר תחושה שצריך אזור ממוגן. הרבה מבקשים לבטל הסכם שכירות כי אין ממד, האם זו עילה לביטול החוזה?
עו"ד קינן: "אני לא איש של בשורה במקרה הזה לאותם שוכרים שרוצים לבטל את ההסכמים. ברגע שאדם יודע מה התנאים של אותה הדירה שהוא שוכר, חותם על ההסכם, מתחייב לגור בדירה ומבקש לבטל אותה רק בשל היעדר ממ"ד, החוק לא מאפשר ביטול של הסכם, גם לא הפסיקה.
בצל המלחמה הודיעה המדינה על הקלות בהתקנת ממ"דים ובקיצור ההליך לאישור התקנתו, כיצד מבצעים את ההליך הזה?
עו"ד אלפסי: "אנו ערים לסוגיה שחוסר המיגון בהרבה מקומות בארץ, הוביל לכך שהורידו חסמים בירוקרטים. מאפשרים להגיש בקשות במסלולים מקוצרים. אפשר לקבל היתר, בפחות בריוק- לפנות לפיקוד העורף, וניתן להקים ממ"ד ארעי לתקופה הנוכחית. שאלה אם יבואו אח"כ ויבקשו לפרק, זו כבר תוכנית שרצה מזה זמן, אני מניחה שיהיו הקלות גם בהמשך. בסוף, ברגע שזה נמצא ומספק פתרון מיגון, אני מניחה שישאירו את זה. אנחנו חיים בשגרה שהיא נבנית מיום ליום.
האם חייל מילואים ששוחרר משירות משום שהוא סובל מסיוטים ופחדים, חוסר יכולת לישון יוכר כנכה צה"ל?
עו"ד בכר: "כן, בוודאי. גם אם הוא חייל מילואים. כל כוחות הביטחון, מי שמשרת בכוחות הביטחון – חיילים, חיילי מילואים, שב"כ, שוטרים, מוסד, שב"ס, כולם – עליהם להגיש תביעה למשרד הביטחון ולא לביטוח לאומי. משרד הביטחון יבחן האם באמת הייתה השתתפות באירוע של אותו חייל ואם כן, אותו חייל, יוכר ובשלב הבא הוא יגיע לוועדה רפואית של משרד הביטחון ולא ביטוח לאומי, ובוועדה הרפואית הוא ייבדק פיסית ונפשית, כל טענותיו ייבדקו ויקבעו לו אחוזי נכות בהתאם לחומרת מצבו. הפיצוי שיקבל יהיה שיקוף של מצבו הנפשי והרפואי.
האם בשל המצב הביטחוני הוסרו מגבלות על פושטי רגל, כמו צו עיכוב יציאה מהארץ?
עו"ד בן חור: "במקרה זה אין בשורות ספציפיות על ביטול מגבלות. כן ראו במשרד המשפטית לדחות את התשלומים והגשת הדוחות. המגבלה על עיכוב מהארץ לא הוסרה, ומי שיש לו עניין ספציפי יכול לפנות בבקשה שתיבחן.
האם אדם שאינו רשאי לשאת נשק יכול להסתובב עם סכין או אגרופן כדי להגן על עצמו?
עו"ד קינן: החוק בדבר איסור נשיאת סכין או אגרופן לא בוטל. כלומר סעיף חוק העונשין עדיין קבוע, זו עבירת פשע להסתובב עם סכין. הביטוי 'הגנה עצמית' לא קיים ביחס לסכין ולכן נותרנו עם אותו רישיון נשק. אני מאוד מקווה שבאגף להסדרת רישוי עירייה יזרזו מאוד כפי שהובטח.
פרויקטים לש תמ"א 38 התחדשות עירונית, נועדו כדי למגן את הדיירים מרעידות אדמה כמו גם ירי טילים. האם, בשל המצב החדש יש שינוי בגישה לדיירים סרבנים?
עו"ד רוני אלפסי: "תוכנית תמ"א 38 התחילה למעשה בגלל הרצון של המדינה לייצר פתרון לאותם מבנים שהיו צריכים חיזוק. לא מדובר רק בשיפור הנראות, אלא גם בהוספת ממ"דים וכן הלאה. אנו ערים למגמה כללית של להכריח דיירים סרבנים כן לקחת חלק בתוכניות האלו. מאז החלה המלחמה ביהמ"ש אינם פעילים ואינם מקיימים דיונים ועל כן לא ניתן לראות דה פקטו את ההתנהלות מולם. אני מניחה שבהמשך, כשיחזרו הדיונים, תימשך מגמת ההחמרה והנוקשות כלפי הסרבנים. זאת, משום שאנו מבינים יותר ויותר את החשיבות ומבינים שהדבר מציל חיים.
המלחמה הזו סיפקה לנו הוכחות בשטח שהממ"ד מציל חיים ולכן אני מניחה שיהיו הקלות לפרויקטים והחמרה עם המסרבים. במקביל, אני מעריכה שהגישה של כלל הרשויות במדינה תהיה לקדם ולעודד פרויקטים של התחדשות עירונית. הרשויות מבינות כי זה אינטרס חשוב שנוגע לכולם ועל כן אני מניחה שיקלו בחסמים בירוקרטיים לצורך קידום הפרויקטים.
האם שוטרים שלא היו בתפקיד ונפצעו בזמן שיצאו להגן על אזרחים יוכרו כנפגעים של משרד הביטחון?
בכר: "גם שוטר שאינו נמצא בתפקיד, ברגע שהוא נכנס לפעולה הוא מקבל את התפקיד. כלומר, גם אם הוא לא במשמרת, גם אם הוא על מדים. במצב מלחמה כוחות הביטחון נמצאים בתפקיד 24/7. לכן, מי שנפצע עליו לפנות למשרד הביטחון בתביעה לפיצוי והכרה. חשוב לדעת כי יש 4 מסלולי תביעה למי שנפגעו באירועים ביטחוניים: יש תביעות של נפגעי איבה עבור אזרחים שנפגעו, תביעות של מתנדבים כמו בארגונים כמו זק"א ומד"א – להם מסלול ייחודי שלהם. המסלול הרביעי הוא של נפגעי עבודה – מי שנפגע תוך כדי עבודה – מי שעבד במסיבה, עובדי מד"א וכדומה, מי שנפגע תוך כדי עבודה – ייחשבו כנפגעי עבודה. הם אגב יכולים לבחור אם הם רוצים להיחשב כנפגעי עבודה או איבה".
חזרו לי באוקטובר 3 המחאות, מה עושים?
עו"ד בן חור: "הם לא ייחשבו לצורך הטלת הגבלה. כן צריך להסדיר תשלום מיד כשיתאפשר כי זה לא מונע פתיחה של הליך בהוצאה לפועל. בהוצאה לפועל עובדים גם במתכונן חירום אז גם כאן, עד לתום המלחמה לא ייעשה כלום, ולכן מומלץ לפנות ולצדדים ולנסות להסדיר מחוץ לביהמ"ש, הוצאה לפועל".
האם בעל עסק, אולם, יכול לא להחזיר לי כסף, לדחות מועד בגלל האירוע הביטחוני?
עו"ד קינן: "ברגע שיוצא צו שאוסר התקהלות, אז בחוק תקנות חירום לא ניתן לקיים אירוע. לכן אם אדם הזמין אירוע ל-300 אנשים ונאסר על התקהלות של מעל 10 אנשים בשטח סגור, מובן שהאירוע ידחה. בשל כך, בעל האולם אינו יכול לומר ללקוח 'או שאתה מקיים אירוע או שאתה מפסיד את הכסף'. האירוע ידחה, ללא ספק. מנגד, אני לא סבור שבעל האולם יחזיר את מלוא הכסף, אלא יתאם מועד חדש לאירוע ובעל האולם יהיה חייב לקיים את האירוע במועד אחר".
אזורי העימות התרחבו לכל רחבי הארץ, האם זכויות של מי שנפגעו באזור המרכז נדחקות הצידה או שמתייחסים לכולם באותה העדיפות?
עו"ד בכר: "המדינה מתייחסת לכולם באותה עדיפות. מבחינת המדינה כולנו כאן במלחמה וזה לא משנה אם אתה צפון או בדרום ואיזה סוג פגיעה. אחת הפגיעות הנפוצות, דווקא לא במקום שהיו נחיתות טילים זה נפילות בדרך לממד של מי שרץ לקבל מחסה ושבר רגל או יד – הוא מוכר שנפגע איבה. יש מי שקיבלו התקף לב וגם זה יוכר. כל הארץ מקשה אחת".
יש לכם שאלה משפטית שתרצו שנענה עליה בשידור? שלחו לנו וואטסאפ https://wa.me/972543513335
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר