הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר
מלחמת “חרבות ברזל” לא עצרה את האלימות במשפחה.
ע"פ ארגוני הנשים, לאור ניסיון העבר במצבי חירום יש החרפה במקרי האלימות בבית והצפי שלאחר המלחמה תהיה עליה משמעותית בדיווחים על אלימות במשפחה, בפניות למרכזי החירום ולמקלטים לנשים נפגעות אלימות.
עו"ד גילה אפרת שחר, המתמחה בתחום דיני המשפחה, מספרת בתכנית מחוץ לפרוטוקול שמנחה מולי ארי העורך הראשי של אוביטר, על הנשים הנפגעות, אך לא רק: "חלק מהקונספציה זה שרק נשים נפגעות, אבל נפגעים גם גברים ובעיקר הילדים הקטינים, אני כאן כדי לזעוק את צעקתם".
מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בקרב בני 20 ומעלה עולה כי בשנת 2022 כ-474 אלף נשים (15.4% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה) נפגעו מעבירות מסוגים שונים. 76 אלף נשים בנות 20 ומעלה (2.5% מכלל הנשים) נפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות. השיעור הגבוה ביותר של נשים שנפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות היה בקרב בעלות תארים מתקדמים, תואר שני ושלישי (5.0%).
כשמדברים על אלימות במשפחה, אנחנו אוטומטית שהצד הנפגע הוא אישה, אך לדברי עו"ד אפרת שחר מדובר ב"עוד קונספציה שצריך לבחון מחדש".
"זה נכון", היא אומרת, "שרוב הנפגעות באלימות במשפחה הן נשים, אבל לא רק הן. העניין הוא הדיווח ותשומת הלב שניתנת לתלונות שבאות מהצד של הגבר. כי כשאישה באה ומתלוננת שהייתה אלימות, אנחנו ישר נחרדים, ובצדק, בודקים ומטפלים. מצד שני, כשגבר ניגש להתלונן על אלימות במשפחה, זה לא רק שלא מתייחסים לתלונתו, אלא שהוא זוכה ללגלוג ולא מאמינים לו. הוא צריך להוכיח, וגם אם יוכיח, לא בטוח שיתייחסו. גם ההתייחסות לטענות של אלימות במשפחה כלפי קטינים, שזה החשוב ביותר, שונה בין המינים. כשעולה חשד שהאב נוהג באלימות, רואים שמתייחסים לכך ברצינות, מוציאים צו פיקוח, צו הגנה והאבא לא יראה את הילדים אלא במרכז קשר תחת פיקוח במשך 3-4 שנים. מצד שני, אם עולה חשש שהאם היא זו שפגעה בילדים - לא יאמינו. גם אם תוכיח ותראה שיש פה אלימות מצד האם, אז פעם-פעמיים יתנו מפגש תחת פיקוח, יתנו איזה טיפול דיאדי לבניית הקשר, אבל לצערי, לא יטפלו בזה אותו הדבר. זו המציאות, ובסופה לא באתי להגן גברים אלא באתי להגן על הקטינים".
לדברי עו"ד אפרת שחר, הקול של הקטינים נעלם ויש מי שצריך לזעוק את זעקתם.
"זה חשוב מאוד", היא אומרת, "כי קטין לא יכול להגן על עצמו, ולכן צריך לבדוק שוב את הקונספציה שאומרת שהאישה היא חלשה והגבר הוא חזק, ולבדוק כל מקרה לגופו. באמת, צריך לפעול נגד אלימות במלוא חומרת הדין, אבל לבחון אותה".
אחת התופעות המכוערות והמדוברות בעולם הגירושין היא תופעת תלונות השווא
עו"ד אפרת שחר: "תלונת שווא זו תלונה שאין בבסיסה שום דבר, שקר. להגיע למשטרה ולהתלונן שמישהו עשה לי משהו. בדרך כלל זה נעשה על מנת להשיג יתרון בהליך השיפוטי – בהליך הגירושין. עד לא מזמן כשהתגרשו הצדדים הילדים היו עוברים למשמורת אצל האם והאב היה מקבל הסדרי ראייה של פעמיים בשבוע פחות או יותר. בע"מ 919 של ביהמ"ש שינה את התמונה. פסק הדין שעוסק באחריות הורית משותפת ובחלוקת מזונות שוויונית יותר, יצר מושג משמורת חדש, שאינו כפי שהכרנו אותו בעבר. אולם, גם כאשר ההלכה הזו פתרה בעיה מסוימת, הרי שנוצרה בעיה חדשה – ניסיון מצד הצדדים להוכיח שאינם ראויים להיות הורים, במטרה למנוע מהם משמורת משותפת. פתאום האב לא ראוי לתפקד ככזה".
"חשוב לזכור", מוסיפה עו"ד אפרת שחר, "שבתלונות ביחס לאלימות במשפחה, גם אם המתלוננת מבקשת לבטל את התלונה, לא בהכרח סוגרים אותה. להבדיל מכל תלונה בתחום אחר. כאן, קצין המשטרה יכול להחליט שהוא ממשיך לחקור. עש שתהיה חקירה, ועד שיחקרו את הקטינים, זה שנים, זה לוקח המון זמן. וזה כתם לא רק לאדם, למשל עכשיו, רוצים להוציא רישיון נשק, אתה יודע כמה אנשים שיכלו לקבל רישיון לא מקבלים כי הוגשו נגדם תלונות שווא?".
האם אין סנקציה למי שהגיש תלונת שווא?
עו"ד אפרת שחר: "הלוואי. רק במהלך החודשיים האחרונים שמעתי על שתי תלונות שווא שהוגשו למשטרה ונסגרו בלא כלום. אבל גם המשטרה לא פועלת בעניין וגם בתי המשפט למשפחה עמוסים מדי בהליכים אחרים ולא נוגעים בנושא הזה. לטעמי, לו היו סנקציות על תלונות שווא, אז כנראה שהתופעה הייתה מצטמצמת, כי הייתה הרתעה. חמור מזה, גם המחלקה לשירותים חברתיים וכל הגורמים שאמונים לשמור על ההליך הזה נקי ולהסתכל על טובת הקטינים ועליהם בלבד, יש להם אג'נדות של הגבר הוא אלים, האישה היא המסכנה, וזה משהו שצריך לשנות אותו. זה חייב להשתנות, זה מזיק, בעיקר לילדים".
יחד עם זאת, קוראת עו"ד אפרת שחר לכל מי שחווה לאלימות במשפחה לפעול באופן מיידי בעניין. "ראשית יש להזמין משטרה בזמן אמת", היא מפרטת. "המשטרה נותנת אוטומטית צו הגנה למשך 5 ימים, שבהם הצד האלים לא יתקרב. בצד אחד. לאחר שבוע צריך לקיים דיון במעמד הצדדים – אם ביהמ"ש משתכנע שיש אלימות וסכנה, הוא יכול לתת צו הגנה – להרחיק את האדם האלים מהנפגע ויכול לתת כל סעד אחר שנראה לו לצורך ההגנה".
רכוש ועוד. המשרד חותר להשגת הסכם פשרה אופטימאלי, ובשעת הצורך, פועל בנחרצות לשמירה על האינטרסים של הלקוח או הלקוחה.
עקבו אחר התוכנית מחוץ לפרוטוקול
פייסבוק | אינסטגרם | טיקטוק | יוטיוב | טוויטר | חדשות משפט לוואטסאפ
הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).
הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר