הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר

ק', תושבת המרכז, שמחה מאוד כאשר נמסר להם ע"י רופאת הנשים בקופת החולים, שהיא ובעלה בהריון ראשון והם ציפו בכיליון עיניים להולדת הילד הראשון שלהם. במהלך מעקב הלידה, שדאגה ק' לבצע בקפדנות במרפאת נשים, לא נמצאו כל בעיות רפואיות אצל העובר או אצל היולדת, ולאחר תשעה חודשים, ק' הגיעה נרגשת לחדר הלידה בבית חולים גדול במרכז הארץ בחודש תשיעי להריונה, על מנת ללדת את תינוקה הראשון.

בהתאם לכתב התביעה לפיצויים כספיים בסכומים של מיליוני ש"ח, שהוגש לאחרונה ע"י עורך דין אלי מאור מומחה לרשלנות רפואית בלידה, לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, נטען כי ק' נותרה למשך זמן ממושך במהלך הקריטי של הלידה לבדה, כאשר מיילדת לא נמצאה לצידה בזמנים הקריטיים של הלידה שלה, מה שגרם לה לקרע בדרגה 3 כתוצאה מלידה טראומטית וללא השגחה, וכן לנזק גוף משמעותי בדמות אי שליטה על הסוגרים ולצידה נכות נפשית משמעותית, חרף ניתוח שעברה בבית החולים לאחר הלידה, בניסיון לתיקון הקרע המשמעותי בלידה שנגרם לה. 

עו"ד אלי מאור, המתמחה ברשלנות רפואית בלידה ומי שמייצג את ק', צבר ניסיון של כ-25 שנה בתביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה. בעברו גם ייצג חלק מבתי החולים הגדולים בישראל בגין תביעות רשלנות רפואית. לדבריו, כל יולדת הסובלת מקרעים בלידה, עליה להתייעץ ולבדוק אם אלו נבעו מרשלנות רפואית ואם לאו. "חשוב כי כל אחת תדע את זכויותיה המשפטיות והכספיות ואת האפשרויות העומדות בפניה לאחר הפגיעה בלידה". 

עורך הדין אלי מאור (צילום: מיכל קושרוב)
עורך הדין אלי מאור (צילום: מיכל קושרוב)

באלו מקרים של קרעים בלידה ניתן לתבוע בכלל?
עו"ד מאור: "המקרים של קרעים בלידה מתחלקים בד"כ לקרעים בדרגה 1-2 שבגינם אף ברוב המקרים אין צורך לתפור את היולדת בחדר הלידה או בחדר ניתוח, לבין קרעים בלידה בדרגה 3 או קרעים בלידה בדרגה 4, שבגינם יש צורך לתפור את היולדת בניתוח במסגרת חדר ניתוח עם מנתח המומחה לביצוע ניתוחים שכאלה.

"כאן המקום לציין ולהדגיש, שלא בכל מקרה בו נגרמו קרעים בלידה ישנה עילת תביעה אוטומטית להגשת תביעה לבית המשפט, וזאת אף אם כתוצאה מהקרע נותרה נכות רפואית קבועה ליולדת. כלומר, רק במקרים בהם יוכח ע"י התובעת באמצעות עורך דינה, שלא הייתה השגחה ראויה על הפרינאום במהלך הלידה של היולדת ע"י המיילדת או הרופא האחראי, או שהניתוח לתיקון בוצע באופן רשלני או שהניתוח בניסיון לתיקון הקרע בוצע באיחור ניכר, אז ניתן עקרונית להגיש תביעה בעילת רשלנות לבית המשפט בעניין זה".

כיצד ניתן להוכיח כי יש מקום לפיצוי בשל קרעים בלידה?
עו"ד מאור: "המדובר בד"כ בצורך בהגשת תביעה משפטית, השייכת למשפט האזרחי, ובעילת תביעה משפטית של רשלנות הרפואית על מנת לקבל פיצויים ראויים. כדי להגיש תביעה שכזו, על התובעת להצטייד דרך עורך דין רפואי בחוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואי בכיר למיילדות וגינקולוגיה, המעידה בצורה מפורשת כי במקרה הנ"ל אכן הייתה רשלנות בחדר לידה, שהינה ברת פיצויים ושהינה קשורה בקשר סיבתי רפואי לליקויים הרפואיים מהם סובלת היולדת. במקרים שכאל ניתן לומר שהתקיימו תנאי עוולת הרשלנות, המנויה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

"כן חשוב ביותר לצרף במישור הנזק גם חוות דעת רפואית בתחום הכירורגיה הפרוקטולוגית שמקנות לתובעת אחוזי נכות רפואית קבועים בגין אי השליטה על הסוגרים שנגרמה לה עקב הרשלנות בלידה וכן במידת הצורך גם חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי המתייחסת לליקוי הרפואי בתחום הנפשי, שממנה סובלת התובעת ובד"כ בגין הפרעת הסתגלות למצבה הפיזי החדש כיולדת צעירה ובריאה בעברה".

לדברי עו"ד מאור, סכומי הפיצויים שניתן לקבל במקרים של רשלנות רפואית בגין קרע דרגה 3 הם מגוונים ביותר ונעים מסכומים של מאות אלפי ש"ח ועד לסכומים של מיליוני ש"ח ליולדת אחת.

"ההבדלים", מוסיף עו"ד מאור, "בין סכומי הפיצויים בתביעות אלו בד"כ נובעים ראשית מסיכויי הצלחת התביעה, כלומר ככל שהתביעה יותר מוצקה ו"חזקה" כך סכומי הפיצויים הצפויים יהיו גבוהים יותר, לדוגמא במקרים של "רשלנות רבתי", והפרמטר השני החשוב ביותר לעניין גובה הפיצויים הוא גובה אחוזי הנכות הרפואיים הקבועים, שנגרמו ליולדת עקב המחדלים בחדר הלידה, כלומר ככל שאחוזי הנכות הרפואיים הקבועים גבוהים יותר וביותר תחומים רפואיים, בהתאם לכך סכום הפיצויים יהא גבוה יותר בסופו של יום".

איך קובעים הלכה למעשה "רשלנות" בתביעות קרע בלידה?
עו"ד מאור: "ראשית ישנה חשיבות גדולה להוצאתם וריכוזם של כל התיקים הרפואיים הן של היולדת והן של היילוד, התינוק שלה, ממחלקת רשומות רפואית של בית החולים הרלבנטי. כאשר יש בידנו את כל התיקים הרפואיים הרלבנטיים, אזי יש לבחון אם המקרה הינו רשלני אם לאו, זאת בין היתר בהתאם לנייר העמדה בנושא זה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, המתייחס למגוון הפעולות שעל הצוות הרפואי והסיעודי בחדר הלידה לבצע על מנת להפחית את שכיחות הקרעים בלידה אצל יולדות. כמו כן ישנם מספר ספרים בספרות הרפואית העולמית, הנחשבים לחשובים ביותר בתחום ההריון ולידה, כגון הספרים של המלומד Williams או ספרו של המלומד Gabbe , הדנים לפרטי פרטים בדרכים שעל הצוות הרפואי והסיעודי לנהל את הלידה, וכיצד יש להתייחס למצוקות של היולדת או של העובר במהלך הלידה, וכיצד ניתן להימנע מנזקים ליולדת ולעובר שלה במהלך לידה בבית החולים".

עו"ד מאור מוסיף, כי אינדיקציה לרשלנות בשל קרעים בלידה, יכולה להגיע גם מפסיקות בתי המשפט השונים בעניין חובות הצוות הרפואי ו/או הסיעודי במקרים דומים בהם נגרמו קרעים בלידה ובהם נגרם גם ליולדת נזק גוף, ובית המשפט קיבל את התביעה שהוגשה בעניין זה, וזיכה את היולדת בשל כך, בפיצויים משמעותיים.  

אלו עוד תביעות יכולה להגיש יולדת שעברה קרע משמעותי בלידה?
עו"ד מאור: "מלבד תביעת רשלנות רפואית, היולדת יכולה להגיש גם תביעות למוסד לביטוח לאומי, כגון תביעה לנכות כללית, תביעה לשירותים מיוחדים, תביעה לניידות, תביעה לסיעוד. ככל ותאושר ליולדת תביעתה בכל אחד ואחת מתביעות אלה, היא תהא זכאית לקצבה או גמלה חודשית זמנית קבועה מהמוסד לביטוח לאומי. אולם יש לבחון בכל מקרה ומקרה את סיכויי ההצלחה בכל תביעה ובתביעה שכזו, והכל בהתאם לנזקי הגוף והנפש שנגרמו ליולדת הספציפית ומידת המגבלות והליקויים הרפואיים שנותרה לה לצמיתות.

"בנוסף, ניתן גם ליולדת שבשל הלידה הטראומטית לא חזרה לעבודה או לדוגמא חזרה לעבודה אך בחצי משרה, להגיש תביעה לאובדן כושר עבודה לחברת הביטוח שביטחה אותה או תביעה לפנסיית נכות בגין הנכות הרפואית שגרמה לה להעדר מעבודתה וכמו גם ניתן בהחלט לבחון הגשת תביעה לתאונות אישיות - נכות מתאונה, בהתאם לפוליסת הביטוח, ככל שהיולדת בוטחה בה, ערב התאונה המיילדותית". 

עו"ד מאור מדגיש, כי במקרי קיצון, יולדות שלאחר לידה טראומטית ביותר אינן מסוגלות או שמתקשות ביותר לטפל בתינוק שלהם, יכולות לפנות גם בתביעות למשרד הרווחה או למחלקה לשירותים חברתיים המצויה ברשות המקומית בה הן מתגוררות ולרבות הגשת תביעה במקרים אלה אל ועדת תכנון טיפול והערכה לילדים ובני נוער בסיכון.

אין באמור לעיל כדי להוות יעוץ משפטי פרטני, וניתן בשאלות נוספות ו/או פניות אישיות לגבי מקרה פרטני בקשר לכל הנושאים שפורטו לעיל בהרחבה, לפנות במישרין בשאלות פרטניות שכאלה אל עורך דין רשלנות רפואית בהריון אלי מאור, וזאת על מנת לקבל יעוץ משפטי אישי ומועיל וזאת ללא התחייבות, באופן דיסקרטי, בכל שאלה ושאלה המתעוררות בנושא זה או בכתבה לעיל.

הכתבה באדיבות פורטל המשפט obiter.co.il

הכתבה הינה במסגרת שיתוף פעולה עם חברת אוביטר, במידה ומצאתם טעות בכתבה מוזמנים לשלוח את התיקון למייל: [email protected]  
(לצורך איתור מהיר של הכתבה, חשוב להקפיד לכלול במייל את הלינק של הכתבה).

הכתבה נכתבה בשיתוף אוביטר